שלמה דוברת, מייסד ושותף כללי, ויולה / צילום: שלומי יוסף
"ישראל נכנסה למשבר החקיקה המשפטית והמלחמה במצב טוב, אבל המעמד של הכלכלה שלה ושל קטר המשק - ענף ההייטק הישראלי - נמצא בסיכון" - כך אמר אתמול (ג') שלמה דוברת, ממייסדי קבוצת ההשקעות ויולה ויו"ר מכון אהרן. "המעמד של ישראל בהייטק העולמי נמצא בסיכון - כבר היום ישנם יותר פרסומים אקדמיים בתחום הבינה המלאכותית באוניברסיטת קיימברידג', מאשר בכל ההיסטוריה של האקדמיה הישראלית אי פעם. תיאבון הסיכון בעולם יורד ובעידן של ריבית עולה, ההשקעות הן סלקטיביות יותר - אומנם ההשקעות בהייטק בעולם מתאוששות, אבל ישראל לא מדביקה את הקצב והיא סובלת מריכוזיות יתר של תחומים כמו סייבר, אינטרנט ופינטק. סייבר זה טוב, אבל חלק מהחוסן הכלכלי הוא גיוון תחומים, והוא כרגע בסכנה.
● עונת הדוחות תעמיד למבחן את אמון המשקיעים בענקיות הטכנולוגיה
● אחרי חמש שנים בקרן של משפחת קוך: אלי גרונר עזב את תפקידו
את הדברים אמר דוברת, המשמש כיו"ר מכון אהרן, על שם אביו אהרן דוברת, מייסד קבוצת הטכנולוגיה ויולה, אמש בכנס השנתי של המכון למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן. "ישראל תלויה בשווקים הבינלאומיים, וזו גם כן סכנה", המשיך דוברת. "אם ישראל תהיה מקום פחות טוב לחיות בו - אנשים יעזבו כי יש יותר אלטרנטיבות, וישראלי שיקבל צ'ק מקרן סקויה - תהיה לו סיבה לעבור. יש תחרות על היזמים הישראלים. זה לא בא ממקום של פינוק - ישראל חייבת להיות מקום שכדאי להקים בו חברת הייטק.
"אבל כיצד משמרים את ישראל תחרותית בעולם של בינה מלאכותית מתקדמת? זו הטכנולוגיה הכי משבשת, אולי הכי משמעותית שראינו אי פעם. יהיה לה אימפקט אדיר על התעשייה - על ענף המחשוב, על המקצועות במשק, אבל יותר מזה: היא תשנה תעשיות כמו תחבורה, לוגיסטיקה, מזון ואפילו תרופות. כאן לא מספיקות רק יכולות טכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית, אלא גם מומחיות רפואית וביולוגית".
"האם החוזקות של ישראל תומכות בפיתוח בינה מלאכותית? אני בספק. יש בעיות של הון אנושי, למשל מול חרדים וערבים. אני בוגר 8200 - זה לא המקום שבו מובילים בעולם בבינה מלאכותית, הרי רוב המידע מגיע מהאקדמיה ומדעי המחשב, וישראל לא מספיק חזקה בתחום. אין לה תשתיות: אין מחשב על, אין יכולות בינה מלאכותית מפותחות, וצריך תשתיות - מספיק לראות מה קורה באיחוד האמירויות כדי לחוש מבוכה. כדי להצליח בבינה המלאכותית צריך תשתית מדעית, ולצערי אנחנו מוציאים מעט מאוד על מחקר מדעי - אין אף אוניברסיטה ישראלית בצמרת 100 האוניברסיטאות בתחום הזה. אין לי ספק שבמחזור הטכנולוגי הבא יקומו הגוגלים החדשים של העולם - ישראל יכולה להיות שם, אבל אנחנו חייבים להתעשת.
"אז מה עושים? צריך לייצב את הביטחון, ללכת לבחירות, לבחור ממשלה חדשה ולהחזיר את האמון של האזרחים במדינה, ולאחר מכן לבנות תוכנית אסטרטגית לכלכלה ולחברה. המלחמה חשפה חולשה עמוקה במוסדות המדינה: במערכת הפוליטית, השירות הציבורי, הצבא - ראינו חברה אזרחית מדהימה שהולכת ומתגייסת, אבל המוסדות לא תפקדו. בכלכלה מצליחה יש שני אלמנטים קריטיים: אמון האזרחים במדינה ותחושת הביטחון. אם המלחמה תיגמר ולא תהיה תחושת ביטחון ולא נמצא תיקון פוליטי שיגרום לאנשים להאמין במוסדות המדינה ובשירות הציבורי - לא תהיה כאן כלכלה צומחת".