גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרוויחים מיליונים: אלה יורשי העצר של כמה מבעלי ההון הבולטים בישראל

רבים מבעלי השליטה בבורסה בתל אביב מקפידים לשלב את בני משפחתם בתפקידי ניהול בכירים, כדי שיתפסו פיקוד בבוא היום ● מי הם הצעירים שצפויים להנהיג בעתיד את האימפריות העסקיות הגדולות בישראל, כמה הם מרוויחים, ומתי המשקיעים שמים סוף לחגיגה

יורשי העצר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock
יורשי העצר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

אתם כנראה מכירים את השמות דנה עזריאלי, בני הדודים עידן וליאורה עופר, עפרה שטראוס או שרי אריסון. כל אלה ירשו מהוריהם את השליטה בחברות ענק בישראל, שבחלק מהמקרים גם נושאות את שם המשפחה.

מתכון לכאוס? עשרות מיליוני אמריקאים רוצים לבטל את הבנק המרכזי הגדול בעולם
ראיון | עורכת הדין הבריטית שנלחמת עבור ישראל על במות בעולם: "השקר הצליח לחדור"

אבל תבחנו את עצמכם, האם אתם מכירים את השמות גיא שמיר, חזי דמרי, רון רוטר, מורן ויזל, מורן ממרוד לביאד, ינון חג'ג', נחום אטרקצ'י, דניאל נמרודי או נמרוד בורוביץ'? תדעו לזהות אותם ברחוב? מדובר בשורה של צעירים, רובם בגילאי 35 ויותר, שמסומנים כיורשים של אימפריות עסקיות בישראל שנסחרות בשווי של מיליארדי שקלים. הללו נכנסו בשנים האחרונות לתפקידי ניהול בכירים בחברות הציבוריות שבשליטת הוריהם, בדרך כלל בשכר מעורר קנאה שעלותו השנתית מגיעה ליותר ממיליון שקל. בהמשך, הם מיועדים כנראה להוביל אות אותן חברות.

הבן שמקבל שכר גבוה מאביו

קחו לדוגמה את נבו גל. בשנת 2017, כשהוא בן 32, גיל שבו רבים עדיין מחפשים את דרכם המקצועית, הוא הצטרף לחברת התיירות והנדל"ן איסתא שבשליטת אביו, אחישי גל (המחזיק 31% מהמניות) בתפקיד סמנכ"ל פיתוח עסקי. היום הוא כבר משמש כמשנה למנכ"ל ויו"ר החברה הבת איסתא נכסים.

לחברה הוא הצטרף אחרי ששימש סמנכ"ל בחברת הביטוח איילון, וקודם לכן היה מנהל יחידת התכנון האסטרטגי במגדל ביטוח. על נסיקת הקריירה שלו בחברה שבשליטת אביו יכול להעיד עוד נתון: זינוק של מאות אחוזים בעלות השכר שלו בתוך שנים בודדות.

כך, בשנה שהצטרף לאיסתא קיבל גל ג'וניור שכר בעלות של כ־910 אלף שקל. בשנת 2022 השכר עמד כבר על 2.7 מיליון שקל ובשנת 2023 הוא נהנה מעלות שכר של יותר מ־4 מיליון שקלים - יותר מאביו, המשמש כמנכ"ל החברה. אגב, מדובר בעלות שכר הגבוהה משל מנהלי הבנקים בישראל (למעט מזרחי טפחות).

מדובר בנתון חריג גם ביחס לזה של "בנים ממשיכים" אחרים המשמשים בתפקידים דומים לשלו. חלקם ותיקים ממנו בתפקיד, ושווי השוק של החברות שבשליטת הוריהם גבוה משמעותית מזה של איסתא.

מי שתופס את המקום השני מבין "הבנים של", הוא יורש אימפריית האופנה קסטרו, רון רוטר, עד לאחרונה מנכ"ל החברה (שמקים כיום עבורה פעילות בארה"ב). עלות שכרו בחברה עמדה אשתקד על 2.3 מיליון שקל.

במקומות גבוהים מבחינת תנאי ההעסקה ניתן למצוא גם את גיא שמיר, המשנה למנכ"ל חברת ההחזקות מבטח שמיר, שהקים ומוביל אביו מאיר, שעלות העסקתו עמדה על 1.64 מיליון שקל ואת דניאל נמרודי, בנו של עופר נמרודי ששולט בקבוצת הנדל"ן הכשרת הישוב ומשמש בה כמנכ"ל חברה בת וסמנכ"ל נכסים (1.4 מיליון שקל).

לעומת כל אלה, שתי הנשים ברשימה קיבלו שכר בעלות נמוכה יחסית אשתקד: מורן ממרוד לביאד, בתו של בעלי חברת המזגנים תדיראן וסמנ"כלית אסטרטגיה בחברה (980 אלף שקל) ויפית אטיאס, בתו של רמי לוי וסמנכ"לית שיווק ברשת המזון (450 אלף שקל). עם זאת, האחרונה צפויה לשדרוג של 40% בשכרה.

"תופעת הבן או הבת הממשיך או ממשיכה היא רחבה בחברות הנסחרות בבורסה בת"א ובישראל בכלל", אומר עו"ד ירון קופפר, שותף במשרד עו"ד מיתר, שמכיר מקרוב את הסוגיה וליווה בעצמו מעבר בין־דורי בחברות שונות. "מהניסיון שלנו כמעט בכל עסק רואים שאיפה של ההורים להכניס את הילדים פנימה. הללו רואים בעסק המשפחתי שיצרו חלק מהמורשת שלהם, הם בנו אותו, השקיעו בעסק את החיים שלהם ונראה להם טבעי ונורמלי שהילדים הם אלה שימשיכו אותם. בדרך כלל הילדים מצטרפים לחברה בסוף שנות ה־20 או תחילת ה־30 לחייהם".

רו"ח אמיר שני, שותף במערך הייעוץ העסקי של משרד רואי החשבון KPMG בישראל מוסיף כי "לרוב, הילדים נכנסים לחברה המשפחתית אחרי תואר ראשון ולעיתים לאחר תואר שני במנהל עסקים בחו"ל".

מבחינת התפקיד שיקבלו יכולים להיות מסלולים שונים: "בהרבה מקרים נותנים לדור ההמשך להתחיל מלמטה, 'מהשטח'. במקרים אחרים מנסים לשלב אותם באמצעות תפקדי רוחב משמעותיים כמו מנהל פיתוח עסקי, ואחר כך סמנכ"ל או מנהל חדשנות. אלה תפקידים שיאפשרו להם היכרות רחבה עם הפעילות של החברה". הוא מוסיף כי במקרים אחרים, "הילדים מתחילים בתפקיד או שניים בחברות אחרות כדי להרחיב את סל הכלים שלהם, כשהמטרה היא להכשיר אותם לתפקידים בכירים בארגון, לאו דווקא מנכ"לים, אלא יו"ר דירקטוריון למשל.

"לרוב המטרה היא לערב את דור ההמשך בליבת העסקים, כולל בקשר עם לקוחות או ספקים מהותיים. קשר כזה לא נבנה ביומיים ולכן חשוב לעתים לשלב את הילדים גם בתהליכים אלה".

עו"ד קופפר ממיתר מסביר שהמצב הכי "קל בהעברה הבין דורית הוא כשחלק מהילדים לא רוצים להצטרף לעסק המשפחתי ויש ממשיך טבעי. המורכבות עולה כשיותר מילד אחד רוצה להשתלב בעסק. לפעמים גם האישה, החתנים והכלות משתלבים, והסיפור הופך מורכב עוד יותר. במקרה כזה, ויש לא מעט דוגמאות, עלולה להתפתח מלחמת עולם.

"כשמכניסים לחברה הרבה ילדים זה מתכון לבעיות. האתגר הכי גדול של המשפחות הוא איך לייצר היררכיה בקרב הדור הממשיך, שכן כל אחד רוצה למשוך לכיוון אחר".

בעיה נוספת לדבריו היא "כשיש ילד פחות מוכשר לתפקיד ואני רואה את זה לא מעט. אם יש שלושה ילדים ואחד פחות מוכשר, איך אתה יכול להסביר לו את זה?. במקרה שכזה נוצר ניגוד עניינים מובנה ומתח בין טובת העסק לטובת המשפחה".

הטבות חריגות נבלמות ע"י המוסדיים

הבורסה בתל אביב ידועה כ"משפחתית" במיוחד. נסחרות בה לא מעט חברות שבהן מועסקים רבים מבני משפחת הבעלים. חלק גדול מהן פועלות בתחומי הנדל"ן וקמעונאות המזון. הללו נושאות כאמור לא פעם את שם המשפחה השולטת: "דמרי", "פרשקובסקי", "צרפתי", "יוחננוף", "רמי לוי", "חג'ג'" או "פוקס־ויזל".

על השאלה מדוע גופים מוסדיים מאשרים את המינויים של קרובי המשפחה, שכן לא מדובר בהכרח במנהלים טובים או זולים יותר, טוען ירון קופפר ממשרד מיתר כי "המוסדיים שמשקיעים בחברות משפחתיות מבינים שחלק מהרעיון בהן זה העסקת בני משפחה, ושיש בזה גם יתרונות. כשמביאים עסקאות בעלי עניין לאישור, והן סבירות, המוסדיים בדרך כלל מאשרים. אבל בהחלט ראינו בעבר גם ניסיונות להביא עסקות בלתי סבירות, וראינו התנגדויות מצד המוסדיים".

גורם בשוק מוסיף כי "מאחר שהכל שקוף ופומבי בהתאם לחוק, החברות הציבוריות מקפידות על שכר הוגן ולא מופרך. למשל, השכר של רון רוטר בקסטרו סביר בהחלט ונמצא בתוך הבנצ'מרק ביחס לתפקידי מנכ"ל דומים בחברות אחרות.

"מעבר לכך, בגלל הצורך בדיווח, החברות מקפידות לתת שכר לבן המשפחה בהתאם לדרגה והתפקיד שלו. השוק ער לנושא התגמול של ילדי בעל השליטה והגופים המוסדיים יכולים לעצור את זה, כמו שקרה למשל אצל אוראל לוי, בנו של יוסי לוי, מבעלי בית ההשקעות מור". נזכיר כי באותו מקרה, בית ההשקעות התכוון לממן את לימודי ה־MBA של הבן לוי בלונדון בהיקף של 171 אלף שקל. לאחר ביקורת נוקבת שנמתחה בתקשורת הכלכלית, היוזמה נבלמה.

עוד מקרה מהשנים האחרונות שבו בוטלה הטבה חריגה התרחש ביצרנית סוכריות הגומי ותוספי המזון טופ גאם שביקשה לאשר אופציות בשווי של כמיליון שקל לשני ילדיו של אחד מבעלי השליטה בחברה, למרות שלא שימשו כנושאי משרה בה.

מקרה קיצוני אף יותר שנבלם על ידי המשקיעים התרחש בחברת כנפיים (לשעבר בעלת השליטה בחברת התעופה אל־על), שביקשה לרכוש מידי בנם של בעלי השליטה, בני הזוג דדי ותמי מוזס בורוביץ', את חברת התיירות שהקים תמורת כ־10 מיליון שקל.

האם הקידום המשפחתי פוגע בחברה?

האם איכות הניהול של החברות נפגעת כתוצאה משילוב הילדים חברות המשפחתיות? רו"ח שני מ־KPMG דוחה את האפשרות הזאת. לדבריו, "במרבית החברות המשפחתיות הגדולות בישראל רואים שילוב של הנהלה מקצועית עם בני משפחה בתפקידים שונים בארגון, לאו דווקא כמנכ"ל. כך שיש איזון בין שילוב דור ההמשך לבין מעורבות של מנהלים שכירים".

במחקר שאסף 108 מחקרים קודמים שנערכו ב־42 מדינות בין השנים 1981 ל־2012, נמצא כי חברות משפחתיות נחשבות שמרניות יותר, ונוטות להשקיע פחות בחדשנות. עם זאת, כשהן מאמצות טכנולוגיות חדשניות, הן עושות זאת ביעילות גבוהה יותר ומתרגמים אותן לתפוקה וביצועים טובים יותר.

עוד כתבות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים מתקרבות אחרי נתק ארוך. המטרה: להדק שליטה בקרן אפריקה

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"