תל אביב. מגמת נטישה / צילום: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
נדמה שמעבר לתל אביב וחיים בעיר הגדולה הם שלב בקורות חיים של צעירים רבים. בהיותה המרכז הכלכלי של ישראל, ברור למה תל אביב היא מוקד משיכה להגירה מכל רחבי הארץ. אלא שנתונים חדשים מגלים כי בשנים האחרונות, התמונה מתהפכת: אם בשנים 2018 ו-2019 יותר ישראלים עברו לתל אביב מאשר עזבו אותה, משנת 2020 ואילך יותר אנשים עוזבים אותה, והמגמה רק מתגברת. בנתון האחרון, לשנת 2022, כמעט 7,000 איש עזבו את העיר יותר מאשר עברו לגור בה, כך על פי אתר הנגשת מידע חדש שהעלתה עיריית תל אביב.
● ניתוח |מארבעה ועד עשרות מיליונים: כמה יעלה לקנות דירה "על הנייר" בשכונה המבוקשת של תל אביב
● שאלות ותשובות | "מס המטרו" שמטילה תל אביב על התושבים: הארנונה צפויה להתייקר בשנה הבאה
מגפת הקורונה הבריחה לא מעט אנשים מהערים הגדולות, והעבודה מרחוק אפשרה לעשות זאת ברמה הכלכלית. המגמה הזו המשיכה ביתר שאת גם בשנת 2022. ייתכן שמחירי הדיור, שהגיעו כבר אז לשיא של כל הזמנים, דחקו רבים הרחק מתל אביב. בכל שנה מאז 2020, מספר העוזבים נטו רק עולה.
למעשה, אף שברוב השנים סובלת תל אביב מהגירה שלילית בנטו, הנתון האחרון מציג את ההגירה השלילית הקיצונית ביותר שהייתה מהעיר זה עשרות שנים. הפעם האחרונה שנרשמה הגירה שלילית בעוצמה כזאת, במספרים מוחלטים, הייתה ב-1997, אז יצאו כמעט 8,000 איש יותר ממה שנכנסו. גם כשמחשבים זאת ביחס לאוכלוסיית תל אביב, 2022 היא שנה קיצונית במיוחד: היגרו ממנה בנטו 14.9 אנשים לכל 1,000 תושבים. הפעם האחרונה שהיה שיעור גבוה כל כך הייתה ב-1999. ככלל, שנות התשעים היו תקופה בה העיר תל אביב לא הייתה יעד מבוקש למגורים, ורבים עזבו אותה. אך בעשור האחרון המגמה התמתנה מאוד, מה שהופך את השנים 2020-2022 ליוצאות דופן במיוחד.
מצד אחד הגירה, מצד שני תינוקות חדשים
כשבוחנים את מספר התושבים, הוא דווקא עולה. בחמש השנים שבין 2018 ל-2022, אוכלוסיית תל אביב גדלה מ-452 אלף ל-475 אלף איש. לאה אשוח, מנהלת המרכז החברתי כלכלי של עיריית תל אביב-יפו, מסבירה: "בפרספקטיבה ארוכת-טווח, ההגירה לתל אביב היא שלילית בנטו. בשנות התשעים, למשל, אלפים רבים עזבו את העיר בכל שנה. ובכל זאת, גידול האוכלוסייה הוא חיובי, והיום העיר עומדת על כמעט 480 אלף איש - מספר שיא מאז היווסדה. זה נובע הן מגידול טבעי, כלומר לידות פחות פטירות, והן מכניסה לעיר של עולים חדשים".
אלא שאם בוחנים זאת בשטח, מספר הילדים בגילאי 0-4 בעיר דווקא יורד: מ-34 אלף ב-2018 ל-32 אלף ב-2022. לגבי עולים חדשים, אכן ב-2022 עלו מעל 9,600 איש לתל אביב ממדינות אחרות, הכי הרבה מאז 1993. זה זינוק דרמטי בהשוואה לשנים הקודמות, וייתכן שיש קשר למלחמת רוסיה-אוקראינה שפרצה באותה שנה. בסך-הכול, כולל עזיבות, מאזן ההגירה הבינלאומי לתל אביב עומד על 8,900 איש בשנה זו.
למה זה קורה? על פי אשוח, "קשה לתת גורם אחד שמביא להגירה השלילית נטו. זה גם קשור למעגלי החיים, במסגרתם צעירים יותר נכנסים מאשר יוצאים, ומבוגרים - להפך". ואכן, בני 20-29 מהגרים פנימה לעיר, ובשנת 2022 נכנסו מעל 9,000 מהם לתל אביב, וכ-4,500 עזבו. לעומת זאת, בשכבות הגיל המתקדמות יותר המצב שונה בתכלית: רק כ-5,700 בני 30-44 נכנסו, בעוד שכמעט 11 אלף עזבו - הגיוני נוכח יוקר המחיה בעיר, בשילוב עם השלב בחיים שבו לרוב מצטרפים צאצאים לתמונה. גם בקרב בני מעל 45 היחס דומה, עם כ-2,800 נכנסים וכ-5,100 עוזבים. גם קבוצת הגיל הצעירה במיוחד (0-19) מונה הרבה יותר עוזבים מאשר נכנסים; אלה כנראה נעים יחד עם הוריהם שעוזבים את העיר.
תופעה זו נפוצה גם בערים גדולות אחרות בעולם. מחקר מאפריל 2024 מעיד על מגמות דומות בערים הגדולות של קנדה. גם שם, מעידים החוקרים, עזיבת הערים הללו הואצה בעקבות מגפת הקורונה.
ההשערה שמחירי הדיור העולים מאיצה את ההגירה החוצה מתחזקת כאשר בוחנים את הרובעים השונים בעיר, בדגש על הגירה פנימית של תל אביבים בין השכונות. בעוד שמרכז העיר והצפון הישן סובלים מהגירה פנימית שלילית מאוד, רובעי הקצה כמו רמת החייל, עבר הירקון ויפו דווקא נהנים מהגירה חיובית למדי. עם זאת, מדגישה אשוח, "בשנים הקרובות ייתכן שהמגמה תתהפך ונראה הגירה חיובית בנטו, בשל הבנייה המסיבית בצפון-מערב העיר, באזור שדה דב לשעבר. כשיש בנייה נרחבת בתל אביב, אנשים נכנסים אליה ומצטרפים לעיר".
בנייה למגורים: 15 אלף דירות בבנייה פעילה
מספר יחידות המגורים בעיר נמצא בעלייה מתונה: בין 2019 ל-2023 מספר יחידות הדיור עלה מכ-211 אלף לכ-222 אלף, כלומר 5% ב-5 שנים, בערך בקצב גידול האוכלוסייה בעיר. אך בהתאם למגמה הארצית, הדירות גם נעשות גדולות יותר, ובהתאם לכך השטח הבנוי למגורים עלה ב-6.7% באותה התקופה.
זינוק מרשים במיוחד בבנייה נרשם ברובע העסקים של תל אביב, בצדו המערבי של איילון, שלא מאופיין בשטחי מגורים רבים. בין 2019 ל-2023, נרשם ברובע זה זינוק מכ-5,200 דירות לכ-7,500, כלומר קפיצה של כ-44% תוך חמש שנים בלבד. אולם גם אחרי הבנייה, זה הרובע עם הכי מעט יחידות דיור למגורים. במקום הראשון בגזרת יחידות הדיור ניצב הצפון הישן עם מעל 37 אלף יחידות, אחריו מזרח העיר ובמקום השלישי עבר הירקון.
מבחינת היתרי בנייה, ניכרת עלייה מרשימה בשנים האחרונות. 3,128 יחידות דיור אושרו ב-2017, נתון שזינק לשיא של 6,502 יחידות דיור שאושרו ב-2022. בהתאם למגמה הארצית, ב-2023 חלה ירידה מסוימת ל-5,339.
בהתאם לתוכנית הרובעים של עיריית תל אביב, אזור כיכר המדינה נמצא בפיתוח מסיבי: מעל 3,200 יחידות דיור נמצאות בו בבנייה פעילה, ורובע 4 (הצפון החדש) המקיף אותו כולל מעל 5,500 יחידות דיור בבנייה פעילה. מעל 2,000 יחידות דיור נוספות כבר קיבלו אישור בנייה, ומחכות להתחלתה בפועל. בסך-הכול יש בתל אביב מעל 15 אלף יחידות דיור בבנייה כרגע, בקצב שהולך וגובר בשנים האחרונות.
מאגר המידע שימושי וחדשני, אך טעון שיפור
ככלל, מאגר המידע החדש של עירית תל אביב מאפשר הסתכלות נוחה וזמינה על מגוון נתונים רחב במגוון תחומים. אשוח מפרטת כי "אנחנו מפרסמים בכל שנה שנתון סטטיסטי, אבל לאחרונה פתחנו את פרויקט המידע הפתוח, שמאפשר להיכנס לנתונים באופן ישיר ולפלח אותם לפי בחירה. העלינו לשם 130 מאגרי נתונים, חלקם מהלמ"ס ואחרים הם מאגרים ייחודיים שאנחנו כעירייה אוספים ומנטרים. אנחנו גם מציעים API למפתחים (הנגשת ושיתוף מידע, ע"א), והמאגר גם משמש את עובדי העירייה".
פרויקט הדאטה אומנם מרשים, אבל כדי לבחון נתונים ישנים יותר עדיין צריך לפתוח את השנתונים הסטטיסטיים כבעבר. בנוסף, לעתים שמות הטבלאות שונים בין השנתונים לבין מאגר הנתונים הפתוח, ולא תמיד ניתן למצוא את כל המידע, מה שלעתים מקשה על השוואת נתונים לאורך זמן.
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה כי "אנחנו לא יודעים להסביר ממה נובעת ההגירה הזו. כנראה ממגוון סיבות. כפי שלאה אשוח, מנהלת המרכז למחקר כלכלי-חברתי של העירייה, ציינה בראיון, אם מסתכלים לפי קבוצות גיל, הצעירים במאזן חיובי ויתר הקבוצות שלילי. המגמה לפי קבוצות הגיל נשמרת כל השנים".