אבי דיכטר, הליכוד (מהדורה מוקדמת, קשת 12, 9.7.24) / צילום: רפי קוץ
לאחרונה השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מפעיל לחצים שעומדים לרשותו כדי להיות חלק מהקבינט המצומצם. העבר הבעייתי שלו, שכולל הרשעה בתמיכה בטרור, עורר חשש. המגיש עופר חדד שאל בקשת 12 לדעתו של שר החקלאות אבי דיכטר, שכיהן בעבר כראש השב"כ, על הכנסת בן גביר "לקודש־הקודשים של הביטחון הישראלי". לדיכטר הייתה תשובה: "בכנסת ובממשלה אין בדיקה ביטחונית למי שנכנס לא לוועדת החוץ והביטחון ולא לקבינט הביטחוני", הוא אמר. "אגב, היו חברי כנסת ערבים בוועדת החוץ והביטחון".
● המשרוקית | האם ממשלת בנט־לפיד עצרה את הכסף הקטארי לחמאס?
● המשרוקית | האם הממשלה מעבירה כספים קואליציוניים למשרד שפורק?
● המשרוקית | האם יש עתיד היא הסיעה עם הנוכחות המעטה ביותר בכנסת?
נשים בצד את ההשוואה הרחוקה ממושלמת בין בן גביר לבין חברי הכנסת הערבים - האם דיכטר צודק? נתחיל בכך שאכן, למרות שחלק מדיוני ועדת החוץ והביטחון הם חסויים, לא נדרש מחבריה להחזיק בסיווג ביטחוני. עם זאת, נציין כי ב־2017 עברה החלטה של ועדת הכנסת שדורשת מחברי הוועדה חתימה על מסמך סודיות.
אבל לשאלה היותר גדולה: האם חברי כנסת ערבים כיהנו בוועדה? מטבע הדברים, הכוונה של דיכטר הייתה לחברי כנסת הערבים מהמפלגות הלא ציוניות, כלומר אלו שבעבר הרכיבו את הרשימה המשותפת ושנטען נגדם שהם בעייתיים לביטחון המדינה. ניתן למצוא שניים כאלו בתולדות המדינה: האשם מחאמיד (רע"ם) וטלב אלסאנע (רע"ם־תע"ל).
מחאמיד כיהן כחבר הוועדה בכנסת ה־15, בין 1999 ל־2003. עם זאת, לדבריו הוא לא נחשף לכל המידע: "כאשר אני חבר ועדת החוץ והביטחון, מוצאת המערכת הרבה דרכים כדי לעקוף אותי", הוא טען ב־2000. "אם אני מביא לוועדה נושא לטיפול, הוא עובר לאחת מוועדות המשנה, ואז אני כמו כל חבר בוועדה, שומע עליו בתקשורת". לפי אתר הכנסת, מחאמיד לא היה חבר בוועדות המשנה, בהן מתנהלים חלק מהדיונים הרגישים ביותר. עם זאת, החיסיון על חלק מוועדות המשנה כה חמור שגם הרכבן חסוי מהציבור. לכן, לא ניתן לשלול לחלוטין שהוא כיהן באחת מהן למרות הכל.
אלסאנע כיהן בוועדת החוץ והביטחון הזמנית בכנסת ה־17 שנבחרה ב־2006, שקמה כדי לאפשר את העבודה הדחופה שלה עד להקמת הממשלה ה־31. לאחר שהוא נפגש עם חברי חמאס ממזרח ירושלים שתושבותם הייתה אמורה להישלל, היו ניסיונות כושלים להדיחו מהוועדה. לכן היו"ר יובל שטייניץ ביטל דיון בנוכחות הרמטכ"ל, כדי שאלסאנע לא ינכח בו. כשהוקמה הוועדה הקבועה, לא ניתן בה מקום לאף ח"כ מהמפלגות הערביות.
לפי ד"ר חן פרידברג, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטת אריאל, "ככלל חברי הכנסת מהמפלגות הערביות לא חברים בוועדת החוץ והביטחון, והשאלה היא אם זה קורה כתוצאה מזה שמדירים אותם או שהם בעצמם לא רוצים". לפי דברים שח"כ אחמד טיבי אמר ב־2019, כבר הוצעו למפלגות אלו מקומות בוועדת החוץ והביטחון בעבר, אך הן העדיפו לשבת בוועדת הכספים.
בשורה התחתונה: האם ח"כים ערבים היו חברים בוועדת החוץ והביטחון? כן, אבל. אכן היו שני מקרים בהם ח"כים מהמפלגות הערביות היו חברים בוועדה, אך הם לא ישבו בוועדות המשנה בהן מתקיימים הדיונים המסווגים ביותר.
תחקיר: אוריה בר־מאיר