גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות הביצוע הזרות כבר בונות שליש מהדירות בישראל, והקבלנים לא מרוצים

בשבוע שעבר פרסם משרד הבינוי והשיכון קול קורא שמטרתו למשוך עוד חברות ביצוע זרות לישראל - והקבלנים לא חסכו בביקורת ● אולם במשרד אומרים שמאז 2018 בנו החברות כבר מאות פרויקטים, ורואים בכך דרך לעקוף את המחסור בפועלים

אתר בנייה בישראל / צילום: Shutterstock
אתר בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

בשבוע שעבר פרסם משרד הבינוי והשיכון קול קורא לחברות בנייה זרות לצורך ביצוע עבודות בנייה למגורים בישראל. מטרת המהלך היא להרחיב את מספר החברות הפועלות בישראל - חברות בנייה אשר מגיעות לארץ עם העובדים שלהן, מהזוטר ועד לבכיר, ומבצעות פרויקטים בצוותים אורגניים משלהן.

עלות גבוהה, תועלת נמוכה: למה בונים נתיב מהיר נוסף בכניסה לת"א
איחוד רשויות? ועדה חדשה תבחן איחוד בין קריית אונו, גני תקווה וגבעת שמואל

המהלך הנוכחי, שנועד להגדיל עוד את היקף כוח העבודה הזר בענף הבנייה, שונה מהמהלך להבאת עובדים מחו"ל שמנוהל כאן מתחילת המלחמה - בצורה לא מוצלחת במיוחד, יש לציין - ובמסגרתו מגיעים עובדים כבודדים לאתרי הבנייה של חברות בנייה ישראליות.

הפרסום גרר כעס גדול מצד יזמים וקבלנים. נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו אמר בכנס הנדל"ן השנתי של אתר מגדילים בשבוע שעבר כי "זאת יכולה להיות אבן הקבורה של הענף שלנו". סרוגו הגדיר את הממשלה כמנותקת, והציע בסרקזם להחליף את הממשלה בממשלה זרה. אך האם לקבלנים יש באמת ממה לחשוש? האם מספר גבוה יותר של חברות ביצוע זרות עשוי באמת לדחוק אותם הצידה?

המספרים: כ־96.5 אלף דירות בשש שנים

על פי נתונים שמסר לגלובס משרד הבינוי והשיכון, כיום פעילות בענף הבנייה הישראלי 11 חברות ביצוע זרות - רובן מסין, ואחת מטורקיה, שהיא אולי המוכרת ביותר: חברת יילמזלר אינטרנשיונל, שהשתתפה בין היתר בהקמת מגדל הפיקוח החדש בנמל התעופה בן גוריון, מגדל שרונה עזריאלי ומגדלי YOO בתל אביב ומגדל האנרגיה הסולרית המפורסם באשלים. 11 החברות מעסיקות כיום 9,200 עובדים. במאגר הייעודי לחברות אלו רשומות 13 חברות, אך שתיים מהן לא פעילות על אף שהן מחזיקות ברישיון.

נתוני המשרד מראים כי מסוף 2017, מועד תחילת עבודתן של החברות הזרות בפועל בישראל, ועד לסוף הרבעון הראשון של 2024, הן השלימו 274 פרויקטים בתחום המגורים, הכוללים 96,509 דירות חדשות. הממוצע השנתי של החברות הללו עומד כל כ־17.5 אלף דירות. לצד זה ישנם כרגע עוד 180 פרויקטים פעילים בביצוען, הכוללים 33,120 דירות חדשות.

גיל קטה, מנכ''ל חברת קטה גרופ / צילום: כדיה לוי

כדי להבין מה הנתח של החברות הללו מכלל הפעילות בענף, נסתכל על נתוני גמר הבנייה למגורים המופיעים בפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: לפי נתונים אלו, מתחילת 2018 ועד לסוף הרבעון הראשון של 2024 הסתיימה בנייתן של 327,020 דירות בישראל - מספר שאינו סופי שכן הלמ"ס נוהגת בקביעות לעדכן נתונים לאחור, בעיקר בשלושת הרבעונים האחרונים לפני כל פרסום.

כך, הנתונים שיש בידינו מצביעים על כך שחברות הביצוע הזרות חתומות כמעט על שליש מהדירות שבנייתן הסתיימה מאז תחילת 2018 - כ־29.5% ליתר דיוק. הממוצע השנתי שלהן בין 2018 ל־2023 מהווה כ־33% מהממוצע השנתי של גמר הבנייה למגורים בישראל בשנים אלו.

הקבלנים: "אנחנו רוקדים לפי המוזיקה של המדינה"

"ברור שהיוזמה הזאת תפגע בחברות הבנייה הישראליות", אומר גיל קטה, בעלי חברת קטה גרופ. "לא רק שזה יכול לבוא על חשבון פרויקטים שלנו, זה גם אומר שעובדים בכירים שלנו ילכו הביתה: הרי מעל העובדים זוטרים, עובדי העבודות הרטובות, יש מהנדסים, הנדסאים ועוד, רובם ישראלים. אם יבואו חברות שלמות מחו"ל עם העובדים שלהן, לא יצטרכו גם את העובדים הבכירים יותר. אלו 150 עובדים שלי, שיכולים פשוט ללכת הביתה.

"במדינת ישראל בכל רגע משתנה משהו. לאורך תשעה חודשים של מלחמה, הקבלנים שינו כיוון כבר שלוש פעמים סביב המחסור בעובדים. עד שאתה בונה משהו - זה הופך להיות לא רלוונטי. אנחנו רוקדים לפי המוזיקה של המדינה, שמשתנה כל הזמן".

"לחברות הביצוע הישראליות יש ממה לחשוש אם ייכנסו לכאן חבורת ביצוע זרות נוספות", פוסק עו"ד צבי קן־תור ממשרד קן־תור עכו, מומחה לנושא מהגרי עבודה. "לחברות הזרות יכולה להיות השפעה גדולה על הענף, תלוי מי הן יהיו ומהיכן יבואו, ועם אילו יכולות - אבל בעוד החשש של חברות הביצוע מובן, ליזמים החברות הללו רק יכולות לעזור. הבעיה היא שכיום לא מעט חברות יזמיות בישראל הן גם חברות ביצוע, ולהפך, וכך נוצרים אצלן אינטרסים מנוגדים.

"מניסיון העבר אפשר ללמוד שהרוב המכריע של העובדים בחברות הללו הם עובדים עם ותק וניסיון, שיודעים לעבוד יחד ולדבר ביניהם - כי מגיעה לארץ כל ה'שרשרת', מהמהנדס, דרך מנהל העבודה וראש הצוות ועד לעובד הזוטר. כשכולם יודעים לעבוד עם כולם, אפשר להגיע לתוצאות טובות וזה גם יכול לתרום ולשדרג את הענף, ודאי אם יגיעו חברות המשתמשות בטכנולוגיות בנייה מתקדמות. אם יביאו חברות עם עובדים ברמה לא גבוהה, כמו רבים מאלו שהביאה המדינה מתחילת המלחמה - זה ייקח את הענף אחורה".

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

המטרה: "לא להגביל למגורים בלבד"

הקול הקורא החדש שפרסם משרד הבינוי והשיכון מיועד להוסיף למאגר חברות הביצוע הזרות עד עשר חברות חדשות, שיהיו במאגר לחמש שנים. הקריטריונים שבהם עליהן לעמוד, בין היתר, הם: מחזור הכנסות שנתי מפעילות בענף הבנייה למגורים בהיקף של 100 מיליון דולר לפחות; ציוד לבנייה בהיקף של לפחות מיליון דולר בכל אחת מהשנתיים האחרונות שלפני הגשת ההצעה להיכלל במאגר; יחס חוב־הון עד 60%, לחברה עם מחזור הכנסות של עד 450 מיליון דולר ויחס חוב־הון של עד 80% לחברה עם מחזור של יותר מ־450 מיליון דולר - בממוצע לשנה בשתי השנים הקודמות להגשת ההצעה; וביצוע והשלמה של עשרה פרויקטים לפחות, בהיקף של 8,000 מ"ר לפחות בכל פרויקט, בשש השנים שקדמו להגשת ההצעה.

הקול הקורא מגביל את החברות שיגישו בקשה להיכלל במאגר לתחום המגורים בלבד - ועל כך אומר עו"ד קן־תור: "גם הקול הקורא הראשון הוגבל בתחילה רק למגורים, ובהמשך 'גלש' לכיוונים נוספים, בין היתר בשל אילוצים הקשורים בקורונה. אני לא חושב שהגיוני להגביל את החברות הללו רק למגורים, כי זה חוק הכלים השלובים: אם כל החברות הזרות יעבדו במגורים, הישראלים יעברו לנדל"ן המסחרי, למשרדים ולפרויקטים לשימושים ציבוריים, זה מצב לא בריא. לדעתי חשוב לקבוע שאפשר לנייד את החברות הללו לכל התחומים".

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן מסר כי "זעקת הקבלנים נעה מבחינתי על הציר שבין מופרכת לבין תמוהה מאוד. כולנו מבינים ויודעים שמ־7 באוקטובר יש מחסור חמור בידיים עובדות, ולאורך הדרך ייצרנו סל של פתרונות כדי לקצר את התהליכים. כולנו רואים כמה זמן לוקח לנו להביא עובדים זרים באמצעות הסכמים בילטרליים, שהיא דרך המלך, וחברות שיכולות להביא לכאן 1,600 עובדים כל אחת, בבת־אחת, יכולות לתרום הרבה לענף ולעורר אותו.

"יש כיום כ־173 אלף יחידות דיור בבנייה פעילה, התחלות הבנייה לא ירדו בצורה משמעותית, וכשתסתיים המלחמה, בתקווה שבקרוב, נתפנה גם למלאכת השיקום וגם למלאכת הבנייה. נוסיף לזה את העובדה שעוד לפני המלחמה הערכנו במשרד שחסרים 25 אלף עובדים זרים - והמסקנה היא שאנחנו רחוקים מאוד מהגעה למיצוי מכסות העובדים הזרים, ונצטרך עוד הרבה ידיים עובדות. לכן אני דוחה מכול וכול את אמירות הקבלנים. הייתי מצפה שיבואו ויחבקו אותנו, הרי אנחנו כמדינה לא מסתפקים בפתרון הקל, ובפתרון אחד, אלא מייצרים תמהיל כדי לייצר רציפות תפקודית לענף הנדל"ן".

עוד כתבות

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ- 400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה מזנקת

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית