פרופ' אהוד רענני, ממייסדי חברת אינוולב ביו מדיקל / צילום: שיבא
אחרי כמה שנים שבהן הוכרזו חברות הפארמה והדיגיטל כדבר החם הבא, הגיעה שורת עסקאות שהוכיחה שוב: בין תחומי הביומד, מכשור רפואי הוא עדיין בעל הסיכוי הגדול ביותר להביא אקזיטים. רכישת אינוולב על ידי ענקית המכשור הרפואי אדוארדס, בסכום המוערך ביותר מ-300 מיליון דולר, היא אקזיט הביומד הרביעי מתחילת המלחמה. שלושה מהם במכשור רפואי.
● בשורה מדאיגה לדור ה-X: אתם בסיכון גבוה לחלות בסרטן
● השוק ציפה למכירה: החברה הישראלית מגייסת 25 מיליון דולר
אינוולב ביו מדיקל (Innovalve Bio Medical), שקמה ב-2018 בבית החולים שיבא על ידי פרופ' אהוד רענני וד"ר בוריס אורלוב, ומנוהלת על ידי איל בר אור, מפתחת מכשיר רפואי לטיפול זעיר פולשני במסתמי הלב. עוד לפני שקמה כחברה באופן רשמי, היא חתמה על הסכם השקעה עם אדוארדס.
האקזיט: מהיר ורווחי
אדוארדס, מהמובילות בעולם בטיפול במסתמי הלב, כבר רכשה שתי חברות בתחום זה בישראל: את PVT, שהפכה למרכז הפיתוח שלה בארץ, ואת וולטק, תמורת 340 מיליון דולר. מרכז הפיתוח הישראלי של אדוארדס מעסיק היום מאות עובדים. אינוולב עצמה מעסיקה 50 איש, ומרכז הפיתוח שלה צפוי להמשיך לפעול בארץ, אם כי עדיין לא ידוע אם יאוחד פיזית עם מרכז הפיתוח של אדוארדס בקיסריה.
תאגידי ענק אמנם מעדיפים לרכוש חברות אחרי שכבר חדרו לשוק ובנו מערך מכירות שמניב עשרות מיליוני דולרים לפחות, אבל כשהטכנולוגיה יוצאת דופן והתחרות על מוצרים חדשים סוערת, הם עשויים לפעול אחרת. וזה מה שקרה עם אינוולב. החברה נרכשה עוד לפני קבלת אישור שיווק, על בסיס הטכנולוגיה בלבד.
כתוצאה מכך, האקזיט היה מהיר ורווחי יחסית בתחום המכשור הרפואי. המשקיעים צפויים לרשום תשואה נאה מאוד על השקעה של כ-30 מיליון דולר בלבד. ביניהם קרן Alive, שזה האקזיט הישראלי המשמעותי הראשון שלה, Ourcrowd, קבוצת CBG של וינסנט צ'ינגוויז ומשקיעים פרטיים כמו בעז דותן, אלי גלמן ואלי דוידאי. המייסדים, שמחזיקים נתח משמעותי בחברה, צפויים להכניס לכיסיהם עד עשרות מיליוני דולרים. לרוב העובדים יש אופציות, וכך גם הם ייהנו מהמכירה. בית החולים עצמו יכניס לקופתו כמה מיליונים.
הטכנולוגיה: פוטנציאל שוק ענק
רוב הטכנולוגיה הקיימת בשוק לטיפול זעיר פולשני בדליפות מסתמים מרוכזת כיום במסתם הלב האאורטלי (שמונע את חזרת הדם אחורנית לחדר השמאלי). אינוולב פונה לתחום מאתגר יותר, שנחשב שוק פוטנציאלי ענק ברפואת הלב - טיפול באי-ספיקה ודלף של המסתם המיטרלי (Mitral regurgitation), המחלה המסתמית השכיחה ביותר.
"חברות רבות קמות כדי לטפל במסתם הלב המיטראלי, אבל האתגר הטכנולוגי הוא רב", אומר פרופ' אהוד רענני בשיחה עם גלובס. "האתגר הוא גם להגיע אל המסתם וגם לסגור אותו בזמן שהלב פועם. חברות מעטות הצליחו להגיע להוכחת היתכנות בבני אדם והסכמה על מתווה ניסוי עם ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) כמונו.
"רוב החברות פיתחו את המסתם החלופי כך שישמש כפקק מלא על האזור שבו מתרחשת הדליפה. אלא שאז הוא צריך להיות גדול יחסית, וקשה מאוד להביאו למקום. החברות הללו פיתחו את המכשיר כך שייכנס דרך חוד הלב, זה ניתוח שהוא בין ניתוח פולשני ללא פולשני, אך לא פתרון זעיר פולשני אמיתי".
המוצר של אינוולב קטן יותר, התקן שנראה כמו שבשבת, שמתחברת לגידי המסתם ובתנועה סיבובית מהדקת אותם, כך שהם עצמם יהפכו לרקמה שחוסמת את הדליפה. מאחר שההתקן קטן, קל יותר להחדירו דרך המפשעה, כמו בצנתור. זו הפרוצדורה הזעיר פולשנית שחברות המכשור הרפואי הגדולות באמת חיפשו.
"הפתרון של אינוולב היה מאוד חדשני ומחוץ לקופסה כאשר פגשנו בו לפני ארבע שנים, אבל הוא מיד היה הגיוני ולכן החלטנו לקחת את הסיכון ולהשקיע, מתוך ידיעה שהתחרות בחוץ רצחנית, אבל למסתם יתרונות רבים", אומר לגלובס ד"ר רפי ביאר, שותף בקרן Alive ומי שכיהן בעבר כמנהל בית החולים רמב"ם והקים בעצמו כמה חברות סטארט־אפ מצליחות בתחום הקרדיולוגיה.
אבל לא הכול הלך חלק תמיד, מספר רענני. "למרות הדרך הקצרה שלנו והכסף המועט יחסית שגייסנו, זה לא שלא היו לנו גם עליות וירידות, אכזבות ותקלות. בעיקר בשלב הפרה-קליני (לפני הניסויים בבני אדם), היו מקרים שבהם חשבנו שהכול בסדר, השתלנו את המוצר בחיות, והן לא שרדו. ואז מתקנים ומנסים שוב, ואף שהיינו בטוחים שהבנו בדיוק מה הייתה הבעיה, זה קרה שוב. עד שהצלחנו לתכנן ולייצר מוצר שבאמת עובד".
לפני שלוש שנים השלימה החברה את פיתוח המכשיר והחלה בניסויים קליניים. עד היום בוצעו 40 השתלות, רובן בבתי חולים מובילים בארה"ב.
מודל חדש: חברה בבית חולים
איל בר אור, מנכ"ל החברה, אומר שאלמלא החברה הייתה ממוקמת בתוך שיבא, כל תהליכי ה"הלוך-חזור" הללו היו לוקחים הרבה יותר זמן. "חריג שחברה של 50 איש עובדת בתוך בית חולים, אבל התעקשנו על זה, כי קיצרנו בכך משמעותית את תהליכי הפיתוח. אם רופא יושב אפילו חצי שעה מהחברה - ובתחבורה של ישראל הרי אין באמת חצי שעה בין שום מקום לשום מקום - כל שינוי וכל בדיקה יתרחשו הרבה יותר לאט.
"יש לכך גם השפעה על המוטיבציה של העובדים. הם יכולים לבוא לראות את המוצר שלהם בפעולה. הם רואים את הרופאים שישתמשו בו, ואפילו את החולים. אני חושב שהחברה שלנו היא מקרה מבחן חיובי מאוד למודל של שיתוף פעולה, שיכול לעזור מאוד לתעשייה בארץ".
כשנשאל אם יש גם חסרונות לנוכחות החברה בתוך בית החולים, בר אור צוחק: "אין חניה בשיבא. קשה להביא עובדים כשאין חניה".
שיתוף הפעולה עם אדוארדס התחיל ממש כשיצאתם לדרך. איך הגעתם אליהם
רענני: "כמנתח לב, אני מכיר את החברה היטב, והם אותי. ידעתי שהם חברה מובילה בתחום, ולכן הצעתי להם את שיתוף הפעולה כבר בתחילת הדרך. הם לא הנחו אותי טכנולוגית -הכול אצלם ממודר, אבל הם כן המשיכו להשתתף בכל סבבי הגיוס שלנו ובכך תמכו באסטרטגיה שלנו והראו לנו שאנחנו הולכים בדרך הנכונה".
פרופ' יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא, מבטיח עוד עסקאות דומות בעתיד. "האקזיט של אינוולב מצטרף לרכישות נוספות של חברות משיבא על ידי ענקיות ביומד. ההישגים אלו מתאפשרים בזכות ARC - פלטפורמת החדשנות הייחודית של שיבא. בקרוב נראה עוד ועוד עסקאות מסוג זה".
מנכ"ל בית החולים שיבא, פרופ' יצחק קרייס, אמר כי "אחרי האקזיטים באינוולב ובל'ין ויז'ן, אנחנו מחכים לעוד אקזיט בתחום של טכנולוגיות עיניים, שכבר נחתם, לא בדיוק באותם סדרי גודל כמו אינוולב, אבל בסכום יפה.
"האקזיטים הללו הם קצירת הפירות שזרענו שמיזם ARC, במסגרתו בית החולים שיבא נמצא היום בקשר עם 102 חברות. בערך 40% מהן ממש גדלו בתוך שיבא על בסיס הרעיונות שלנו. 30% הוקמו כאן על בסיס רעיונות של יזמים מבחוץ. בערך ב-15% אנחנו משקיעים, ועם עוד 15% משתפים פעולה.
"אם סוכמים את שווי כל החברות הללו בגיוס האחרון שלהם, אנחנו מגיעים לשווי של 4.2 מיליארד דולר, ולשיבא יש, בממוצע, כמה אחוזים בכל אחת מהן".
קרייס מציין כי האקזיט שנרשם רק שש שנים אחרי הקמת החברה, עוזר ל-ARC למכור את המודל העסקי שלה, במסגרת המיזם המשותף של שיבא וחברת היעוץ דלויט, במסגרתו מוקמים מיזמים דומים ל- ARC בבתי חולים נוספים בעולם, וגם מכך נרשמת תמורה כספית לשיבא.
"בריאות היא מנוע צמיחה, לא רק של שיבא אלא של כלל המשק", אומר קרייס. "אנחנו נשכפל את המודל הזה בסדרי גודל קטנים יותר בכל בתי החולים שעובדים איתנו ברחבי הארץ". הכוונה היא למשל לבית החולים החדש בבאר שבע ששיבא יקים בבעלות קופות החולים לאומית ומאוחדת.
קרייס מתייחס גם הוא ללוגיסטיקה של הפעלת חברת הייטק בבית חולים. "להחליט שנותנים שטח לחברת הייטק זה לא פשוט. צריך לעשות רכש מהיר, להקצות חניה לעובדים, שיש להם היום תו חניה ממש כמו לכל עובד אחר בשיבא. אין לנו בעיה של מקום, כי אנחנו מרחיבים כעת את הגבולות של בית החולים, ומקימים סביבו את עמק הביוטק".