Kia EV9 / צילום: יח''צ
באוקטובר אשתקד הודיעה פולקסווגן על שיתוף פעולה עם XPENG, שתפתח ותייצר עבורה בסין את הפלטפורמה לדור עתידי של מכוניות חשמליות. כמה חודשים מאוחר יותר הודיעה סטלנטיס על שת"פ דומה עם LeapMotor. ואילו לאחרונה הודיעו הרגולטורים בארה"ב ובאירופה על הטלת מכס כבד על כלי רכב חשמליים שמיובאים מסין. המהלכים הללו הם בבחינת "הנפת דגל לבן" של תעשיית הרכב המערבית לנוכח העליונות הסינית בפלח החשמלי, והכרה בכך שבלי תמיכה חיצונית אין ליצרנים המערביים דרך להישאר תחרותיים בביזנס הזה.
היחידים שעדיין מנסים להתמודד מול הסינים הם היצרנים הדרום-קוריאנים בהובלת יונדאי וקיה. אין להם (עדיין) מענה למחירי הרצפה הסיניים בפלח החשמלי העממי, אבל הם ממשיכים להשתמש במשאביהם כדי להרחיב נוכחות בנישות משודרגות, שנוכחות הסינים בהן עדיין מזערית. אחת מהנישות היא רכבי קרוס-אובר עם שבעה מקומות, שבה מתחרה ה-EV9 החדש של קיה.
עיצוב חיצוני
חיצונית ה-EV9 מאמץ שפת עיצוב חדשה ומקורית, אפילו בוטה, שלא מנסה לפנות למכנה משותף רחב כמו רוב הכלים הסינים. לרכב יש קווי מתאר כלליים של צעצוע לילדים שתפח לממדי ענק. החרטום מאסיבי, גבוה ורבוע עם מכסה מנוע שטוח ופנסים צרים ואנכיים.
פרופיל הצד מציג קווים גיאומטריים פשוטים וקשתות גלגלים זוויתיות, שסוגרות על חישוקי ענק בעיצוב ייחודי, שעליהם צמיגי "בלון". קו הגג שטוח ומדגיש את אורכו המרשים של הרכב - קצת יותר מ-5 מטר - ועיצוב החלק האחורי מזכיר קצת את ריינג'רובר. זה עיצוב שדורש הסתגלות אך מבטיח תשומת לב בכל מקום אליו מגיע הרכב.
פנים הרכב
הכניסה לתא נוחה בהתחשב בגובה הרכב. הדלתות ענקיות ונפתחות בזווית רחבה, וגם נוסעים נמוכים או גבוהים לא נדרשים למאמץ פיזי. כראוי לרכב שתוכנן במחשבה על השוק האמריקאי, התא במידת "קינג סייז". המושבים הקדמיים יכילו ללא קושי נוסעים גדולים ורחבים, משטחי הזכוכית הפנורמיים מספקים תצפית מצוינת לכל כיוון, הקונסול המרכזי בין המושבים רחב מספיק כדי להציב עליו מחשב ואפילו ההגה ענק.
תודות לבסיס גלגלים של 3.1 מ', שורת המושבים השנייה מספקת מרחב נטול מגבלות לשלושה מבוגרים. גם צמד המושבים בשורה השלישית עם מרחב סביר לרגליים ולראש ומבלי "תחושת צינוק". עם זאת, הגישה למושב האחורי דורשת גמישות. מי שיבחר בגרסה בעלת שישה מושבים, יקבל מושבים נפרדים בשורה השנייה, שניתן לסובב כדי להפוך את התא לחדר ישיבות על גלגלים.
מולטימדיה ומצלמות
הנדסת האנוש ידידותית ומתוכננת היטב, עם מערך פיקוד שבמרכזו שני מסכים רוחביים גדולים וחדים שמציגים תפריטים גדולים ומאורגנים. יש גם מתגי שליטה פיזיים על מערכות חיוניות ובהן המיזוג, מערכת הקול, מראות הצד וכו'. חבל שאין פיקוד קולי מתקדם כמו אצל מותגי הפרימיום. פה ושם יש כמה מוזרויות, כמו מיקום מתג הכיבוי וההפעלה של הרכב על מוט ההילוכים שליד ההגה, הצבת בורר מצבי התכנות בתחתית ההגה ומסך פיקוד נפרד למערכת האקלים, שמוסתר רוב הזמן מעיני הנהג.
האבזור התקני נדיב, כמתבקש בפלח המחיר הזה, וכולל בין השאר מושבים חשמליים ממוזגים, גג חשמלי מפוצל, מערכת קול רצינית, ריפוד עור, שליטה נפרדת למיזוג מאחור ומערך מערכות בטיחות אקטיביות. גם איכות והחומרים מרשימה וכמעט כל פינה עטויה בחומרים נעימים למגע.
תא מטען
תא המטען מספק נפח שימושי של 333 ליטר אפילו כשכל המושבים מאוכלסים. קיפול המושבים האחוריים, שמתבצע בקלות באמצעות מתג חשמלי, מפנה מרחב הטענה עצום שמתאים גם לצרכים מסחריים. בתא המטען יש אפילו שקע לחיבור מכשירי חשמל ביתיים, למי שנערך ל"תרחישי עלטה" למיניהם.
מנוע וסוללה
שוחרי הביצועים יכולים להזמין את הרכב בגרסה עם שני מנועים ו-384 כ"ס, אך היא בעלת שישה מושבים בלבד. דגם הבסיס בו נסענו מגיע עם מנוע אחורי בודד בהספק 204 כ"ס. לשתי הגרסאות סוללה זהה בקיבולת מרשימה של כ-100 קילוואט-שעה. ההספק של גרסת הבסיס לא מרשים עבור רכב ששוקל 2.5 טונות לפני נוסעים ומטען, ומי שמצפה לריגושי תאוצה לא ימצא אותם. מצב התכנות הספורטיבי מחדד את תגובת הדוושה אבל לא יוצר יותר מדי דרמה.
הבונוס המרכזי שנלווה לגרסת הבסיס הוא טווח מוצהר של עד 563 ק"מ בין טעינות. בקיץ הישראלי, כשהמזגן פועל במרץ כדי לקרר את התא הגדול, אפשר להגיע לכ-420-450 ק"מ, הישג מכובד בהתחשב בממדיו ומשקלו של הרכב ובמזג האוויר הלא ידידותי לסוללות.
הפלטפורמה החשמלית של הרכב תומכת בטכנולוגיה של 800 וולט והמשמעות היא טעינה אולטרה-מהירה, שיכולה לקצר משמעותית את זמני הטעינה אם תמצאו מטען ציבורי זמין שתומך במהירויות כאלה.
על הכביש
בניגוד להרבה מפלצות חשמליות, ששוקלות כמו משאית ומתנהגות על הכביש בהתאם, הקרוס-אובר הקוריאני שומר על הנהג מחובר היטב לגלגלים ולכביש ומעניק היגוי מדויק ונינוח. המאסה באה לידי ביטוי בנטיית גוף די מוחשית בפניות הדוקות, והממדים מהווים נטל בעת חיפוש אחרי חניה ברחובות צרים או בחניונים. אבל במהירויות גבוהות היציבות הכיוונית מרשימה וצל"ש מיוחד מגיע למתלים, שמצליחים לנטרל ביעילות כמעט כל מהמורה מבלי לטלטל את הנוסעים. זה לא עניין של מה בכך ברכב חשמלי גדול ללא מתלי אוויר, ונסענו במכוניות חשמליות יותר יקרות ויוקרתיות, שהיו פחות נוחות. עם זאת, מעל 130 קמ"ש יש רעשי רוח וצמיגים.
מחיר
גרסת הבסיס עולה 429 אלף שקל והגרסה הדו-מנועית עם שישה מושבים עולה 489 אלף שקל. המחירים האלה דוחקים בתדמית "העממית" של קיה, אבל בהתחשב בחבילה הכוללת הם לא בלתי הגיוניים, במיוחד לבעלי משפחות גדולות שלא רוצים לוותר על הנעה חשמלית. ויש בפלח דגמים מתחרים עם פחות מרחב, עידון וטווח, שעולים הרבה יותר. בשורה התחתונה זהו הישג אוטומוטיבי מרשים ואם ה-EV9 רומז לגבי האיכויות של האחות הקטנה והעממית EV3, שתגיע בקרוב, הפלח עתיד לעבור מהפך.
חלק מהמתחרות
מרצדס EQB
440-500 אלף ש' לקרוס-אובר של מרצדס שמציע 7 מושבים, כשהמרחב בשורה השלישית מתאים בעיקר לילדים. מנוע 228 כ"ס וטווח חשמלי של עד 410 ק"מ.
הונגצ'י E-HS9
399-499 אלף ש' לדגם מבית FAW הסינית. כלי ענק ומפואר עם 6 או 7 מושבים בשלוש שורות. שני מנועים בהספק 551 כ"ס וטווח של 441 או 515 ק"מ בהתאם לגודל הסוללה.
