תביעות ייצוגיות / איור: גיל ג'יבלי
השבוע מגיעה הרפורמה בתובענות ייצוגיות לקריאה ראשונה בכנסת. מדובר בתיקון חוק דרמטי שנועד להתמודד עם הצפת בתי המשפט בתובענות ייצוגיות על עילות קלות-ערך, חלק גדול מהן נגד עסקים קטנים. החוק גובש על-ידי המחלקה האזרחית בייעוץ וחקיקה, בראשה עומדת עו"ד כרמית יוליס, על בסיס דוח בין-משרדי. המהלך ארך ארבע שנים.
● שלושה פסקי דין בשבוע | המגרש שניתן לבת הפך לנחלה מרובת זכויות, וההורים יצאו למאבק משפטי
● ניתוח גלובס | מונופול לא יוכל לתת הנחה ללקוח גדול? פסק הדין שמשנה את כללי המשחק
בשוק יש הסכמה שכלי התובענות הייצוגיות הוא חשוב ומשמעותי לחינוך השוק ולתיקון עוולות, אך כ-2,500 התביעות המגיעות בשנה לבית המשפט מעמיסות עליו, ובסופו של יום מגלים כי רובן הוגשו על עילות קלות-ערך שניתן היה לתקן ללא תביעה. לפי בדיקה של הנהלת בתי המשפט, רק כ-22% מהן מסתיימות בקבלת התובענה או סיום לטובת הקבוצה.
התיקון מנסה להתמודד עם הבעיה של תביעות הסרק, להפחית את הפגיעה בעסקים הקטנים ולכוון להגשת תביעות ראויות בעלות חשיבות חברתית שבאות לפתור עוולות משמעותיות לציבור.
התיקון כולל שינוי בהיבטים רבים ומעורר אמוציות בשוק, בקרב עורכי הדין העוסקים בתחום ובקרב עסקים החשופים לתביעות. בעוד העסקים הקטנים מביעים שביעות-רצון מחלק מהשינויים אך חושבים שלא נעשה מספיק, בלשכת עורכי הדין מתריעים על פגיעה בתמריץ להגיש תביעות, ועורכי הדין של החברות הגדולות אומרים שהתיקון יפגע בהגעה להסכמי פשרה.
בדקנו מהם התיקונים המרכזיים בחוק ואיך הם מתקבלים בשוק.
הסוף להטבות הקופונים?
לפי ההצעה, הפיצוי בתביעות יינתן בתשלום כספי, אלא אם חברי הקבוצה הסכימו לקבל במקומו הטבה, כאשר כל אחד מהחברים יוכל לבחור בעצמו. שינוי זה בא לפתור את המצב הנוכחי של מתן הטבות לא אטרקטיביות על-ידי החברות המסחריות, שלא פעם לא ממומש ומהווה קידום מכירות במקום להיטיב עם הקבוצה התובעת. לפי ההצעה, אם לא ניתן לאתר את חברי הקבוצה, הפיצוי יהיה לקרן לתובענות ייצוגיות או לפיתוח לטובת הציבור במקרה של פגיעה סביבתית או הנגשה.
לדברי עו"ד הדס בקל, שותפה במחלקת הליטיגציה של ארדינסט בן נתן טולידאנו המייצגת חברות גדולות, "העמדה לפיה מתן סעד שאינו כספי לא ראוי ו'משרת' את החברה הנתבעת, אינה נכונה. חברות מפנימות את הנזק בצורה טובה גם במקום בו הן נאלצות לשאת בעלויות של מתן ההטבה". לעמדת בקל, התיקון יפגע בתמריץ הצדדים להגיע להסדר פשרה בהיעדר גמישות לעצב הסדר.
גם עו"ד אברהם מורל, שותף במחלקת ליטיגציה מסחרית במשרד פרל כהן, סבור כי לא היה מקום לשנות את פרקטיקת תרומת המוצרים כסעד. "תרומת מוצרים היא פרקטיקה טובה ויעילה, אשר מלבד העובדה שייתרה את המשך ההליכים וחסכה זמן שיפוטי יקר והוצאות נכבדות, תרמה רבות לעמותות ולאוכלוסיות שונות שזקוקות לקבלת תרומות".
בשורה לעסקים הקטנים
תיקון החוק כולל שורת שינויים שנועדו להקל על העסקים הקטנים, שקיימו מאבק ציבורי שהוביל בין היתר חבר הכנסת לשעבר אביר קארה. כך לא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית נגד "עסק זעיר", כזה שמחזור עסקאותיו לא עולה על שני מיליון בשנה או שיש לו עד 5 עובדים. הביקורת של העוסקים בתחום היא שהתובע הייצוגי לא יודע מהו המחזור של העסק. למעשה החוק יאלץ עסקים למסור מידע עסקי שהם לא מעוניינים לחשוף כדי להימנע מתביעה, ועלולים לעשות בכך שימוש נגדם.
שינוי נוסף שיטיב עם העסקים הקטנים שהם הנפגעים העיקריים הוא חיוב התובעים לבצע פנייה מוקדמת לעסקים בדרישה לתקן את ההפרה לפני הגשת התביעה בעילות הנחשבות לקלות-ערך. התשלום עבור הפנייה יהיה 2,000 שקל. כך למשל, במקרה של עבירת הספאם לפי חוק התקשורת, האוסר על בתי עסק לפנות למי שלא ביקשו לקבל את התוכן השיווקי. בשנים האחרונות התרבו התביעות הייצוגיות בתחום זה, עד כדי מהלכים מכוונים לצוד דברי פרסומת מטרידים. עסקים קטנים מצאו את עצמם מתמודדים עם תביעות של מיליונים.
עילות נוספות שידרשו פנייה מוקדמת הן סימון מזון וחובת הצגת מחיר ליחידה. כאשר מדובר בהפרה של פרסום נגישות באתר אינטרנט למשל - עילה נוספת שהפכה לפופולרית ומציפה את בתי המשפט - חובת הפנייה תהיה רק לגבי עסקים קטנים ובינוניים. התיקון גם קובע חובה לפנות לרשויות במקרה של גבייה שלא כדין. אך אם למשל הרשות מזהמת, לא משלמת פנסיה או מפלה - אין חובת פנייה מוקדמת.
עורכי דין המייצגים תאגידי ענק מבקרים את פטירת העסקים הגדולים מהשינוי, ולשכת עורכי הדין מתנגדת לו. לעמדת לשכת עורכי הדין ואיגוד לשכות המסחר, הדרישה אינה ישימה, מאחר שהתובע לא יכול לדעת מה המחזור של עסק מסוים לצורך ההכרעה אם מדובר בעסק זעיר, קטן או בינוני, והמחזור אינו המבחן הנכון לכל המקרים, מאחר שיש, למשל, חברות אחזקה שאין להן מחזור פעילות, אך שוויין מגיע למיליוני שקלים.
הספאם יוצא מהמשחק
שינוי משמעותי לעסקים הקטנים הוא שלא ניתן יהיה לתבוע פיצוי על אותן עילות קלות, כמו חוק הספאם, אלא רק לבקש צו עשה לתיקון ההפרה. מי שירצה פיצוי, יוכל להגיש תביעה אישית. "עילות אלה מסתיימות בעיקר בהסתלקויות וללא פיצוי לקבוצה. אלה עילות שניתנות לתיקון, שהתועלת העיקרית בהן היא בהסדרת הסוגיה כלפי העתיד", נאמר בדברי ההסבר.
תיקון נוסף שבא לסייע לעסקים הקטנים הוא שתביעות יוגשו ללא סכום התביעה הכולל אלא רק סכום התביעה האישית. בדברי ההסבר לחוק צוין כי בחלק מהמקרים מדובר ברצון להפעיל לחץ לא הוגן על הנתבעים כדי להגיע עמם להסדר.
באיגוד לשכות המסחר מברכים על תיקונים אלה. לדברי שחר תורג'מן, נשיא האיגוד, הצעת החוק מתקנת עוול שנגרם למגזר העסקי. "השינוי מבורך ולא יאפשר מקרים של ניצול ציני ומכוער של קבוצת עורכי דין שהתעללו בבעלי עסקים בישראל בכל מיני עילות הזויות".
בכנס שיזם האיגוד לאחרונה השתתפו בעלי עסקים קטנים שסיפרו על תביעות שהוגשו נגדם והכניסו אותם לסחרור כלכלי. בעל עסק המשווק מוצרי תקשורת מטבריה סיפר שנתבע על 2.5 מיליון שקל בשל שליחת ספאם, נאלץ לקחת הלוואות בשביל הייצוג המשפטי, והוא במלחמת הישרדות כלכלית. בעל עסק אחר נתבע על 2 מיליון שקל בגין נגישות באתר האינטרנט.
עו"ד רונית סיטון-זלקינד, שותפה במשרד פירון, מעירה כי תיקון החוק לא מטפל בעסקים הגדולים, נגדם מוגשות תביעות בשיטת "מצליח" לאור היקף פעילותם, כאשר אלה נאלצים להתגונן ולהשקיע משאבים משמעותיים בייצוג משפטי.
קביעת תקרות שכר-טרחה
השינוי שזוכה אולי לביקורת הקשה ביותר בקרב עורכי דין הוא שלראשונה ייקבעו בחוק תקרות לגמול ושכר-הטרחה. לראשונה גם ייקבע כי השכר המקסימלי ישולם בהתאם לשלב בו מצוי ההליך, כאשר לבית המשפט יהיה מרחב תמרון קטן של 2% למעלה או למטה.
כך למשל, אם תביעה ייצוגית מסתיימת בפיצוי של 5 מיליון שקל ללא הסכם פשרה, עורך הדין יקבל 25% מהסכום - כלומר 1.25 מיליון שקל. אם הסיום הוא בהסכם פשרה לאחר שהתובענה אושרה, הוא יקבל 20% (מיליון שקל), ואם לפני שאושרה, שכר-הטרחה יירד ל-16% (800 אלף שקל). ככל שהסכומים עולים, כך האחוזים יורדים באופן מדורג. כך למשל, על כל סכום מעל 100 אלף שקל יתווסף גמול ושכר-טרחה של 4%.
לפי דברי ההסבר לחוק, התקרות נקבעו בהתאם לפסיקות בית המשפט העליון. לשכת עורכי הדין מתנגדת נחרצות וסבורה כי יש להותיר לשיקול-דעת בית המשפט את הסוגיה ולתת את העדיפות להסכמות בין הצדדים. לעמדת הלשכה, קביעת שכר-הטרחה בחוק תהווה תמריץ שלילי להגיש תובענות, גם אלה החשובות והמוצדקות, בשל חוסר כדאיות כלכלית עבור עורך הדין המייצג. לעמדתה, התקרות שנקבעו נמוכות באופן קיצוני, המפחית 50% מההלכות של בית המשפט העליון.
בלשכה מדגישים כי עורך דין המגיש תובענה ייצוגית לוקח סיכון, מאחר שהוא לא מקבל שכר-טרחה בתחילת ההליך, אלא רק אם היא תתקבל. עוד הם טוענים כי אין הצדקה למדרגות התשלום ככל שההליך מתקדם, מאחר שזה עלול לעודד להאריך הליכים ולא לסיימם בפשרה, וכי השלב הדיוני בו מצוי ההליך לא מייצג בהכרח את מידת ההשקעה ואת היקף העבודה של עורך הדין.
שינוי נוסף לרעת עורכי הדין הוא תוספת לחוק לפיה לבית המשפט יש סמכות לפסוק הוצאות משפט אישיות לחובת עורכי הדין. גם כיום יש סמכות לבית המשפט, במסגרת סמכותו הטבועה, אך בפועל כמעט ולא מטילים זאת.
בכנס שהתקיים בשבוע שעבר באוניברסיטת תל אביב בהובלת הקליניקה לתובענות ייצוגיות בפקולטה למשפטים, התייחס שופט העליון עופר גרוסקופף לרפורמה בשכר-הטרחה. "לבית המשפט אין שיקול-דעת מלא, אבל יש מקרים שלא נכון לפסוק לפי שיטת האחוזים", אמר, והוסיף כי התיקון יוצר תקרת זכוכית לתביעות הענק בהן נפסק פיצוי מעל 100 מיליון שקל (אז התוספת היא 4% על כל סכום עודף, נ"ש). "הצעת החוק אומרת לעורכי הדין - אל תתאמצו לנהל הליכים בסכומים שעולים על 100 מיליון שקל. אלה בדיוק התביעות שצריך לעודד".
שינוי נוסף השנוי במחלוקת הוא ביטול האפשרות להסתלק מתביעה תוך קבלת תשלום לתובע ולעורך הדין. הסתלקות היא הודעה של התובע כי הוא לא מעוניין להמשיך בתביעה כאשר התפתחה פרקטיקה של "הסתלקות מתוגמלת", שבה התובע ובא-כוחו מקבלים גמול על כך. באיגוד לשכת המסחר מבקרים את החידוש: "נותנים בכך תמריץ להמשיך בתביעה עד הסוף". לעמדתם, ההשלכה היא בזבוז משאבי זמן, כסף וזמן שיפוטי יקר.
הוספת עילת הפרטיות
חידוש נוסף הוא הוספת עילה לפיה ניתן להגיש תובענה ייצוגית - העברת מידע בניגוד לחוק הגנת הפרטיות. באיגוד לשכות הסחר אומרים כי עבור המגזר העסקי מדובר בשינוי גדול. בעוד שלמדינה יש הגנה, לפיה אם היא מתקנת את ההפרה בתוך 120 ימים, לא תוגש תביעה ייצוגית - לעסקים אין את ההגנה הזאת. לעמדת האיגוד, ראוי לתת את אותה ההגנה למגזר העסקי. באיגוד חוששים כי הוספת העילה תפתח פתח להצפה בתביעות סרק.