ליסיה בכר־מנוח, שותפה באריאלי אי.אל / צילום: ביאנה קארו
השליטה באלרון ונצ'רס, זרוע הטכנולוגיה של דיסקונט השקעות (דסק"ש) שהוקמה בתחילת שנות ה־60 של המאה הקודמת והונפקה בתל אביב ב־1975, מחליפה ידיים. מחממת חברות ההייטק שהקים עוזיה גליל, יצאו במהלך השנים אימפריות עסקית ובהן אלביט מערכות, אלסינט, אורבוטק, גיוון אימג'ינג ונטוויז'ן. ממצגת שפרסמה לאחרונה אלרון עולה כי החברה השתתפה ב־14 אקזיטים בסכום מצטבר של 1.8 מיליארד דולר (מאז שנת 2010), כשמתוכם עמד חלקה על 660 מיליון דולר.
● בלעדי | סלינה נכנסת להליך של חדלות פירעון: "כל האפשרויות החלופיות מוצו"
● ניתוח | 3 מיליארד שקל בחודש אחד: זה הטרנד החדש בשוק החוב
אלרון , המנוהלת על־ידי ירון אלעד, נסחרת כיום בשווי של 222 מיליון שקל, לאחר שהניבה תשואה של 16% בשנה האחרונה, אך בשלוש השנים האחרונות איבדה כמעט שליש משווייה. לחברה יש השקעות מנוהלות בשווי של כ־300 מיליון דולר - סכום הגבוה משמעותית משווי השוק שלה.
בתחילת השבוע הודיעה בעלת השליטה דסק"ש, לאחר מספר חודשים של מגעים, על הסכם למכירת מניותיה באלרון (59.1%) לידי גוף ניהול עושר (פמילי אופיס) לא מוכר, העונה לשם "אריאלי אי.אל", תמורת 53.2 מיליון דולר (195 מיליון שקל). העסקה מגלמת לאלרון שווי של 90 מיליון דולר (327 מיליון שקל) - פרמיה של כמעט 50% על מחיר השוק. על־פי תנאי העסקה, תשלום ראשון של 5% מהתמורה ישולם באופן מיידי, עוד 5% עד לתחילת אוגוסט בשבוע הבא, והיתרה (90%) שבועיים לאחר מכן.
ליסיה בכר־מנוח, שותפה באריאלי אי.אל שמובילה את העסקה, מספרת לגלובס כי "המשפחות שאנו מנהלים את כספן בוטחות בנו שנייצר עבורן עושר שיעבור בין הדורות. יש לנו משרדים בארה"ב, בבריטניה ובישראל. אנחנו מקשרים את ההשקעות שלנו לרשת של השקעות שהקמנו ברחבי העולם, כשהמטרה בהשקעה באלרון היא לייצר למשפחות (המשקיעות בפמילי אופיס) גישה ייחודית לתחום ההייטק".
השכלתה של בכר־מנוח היא בתחום של הנדסת מכונות. היא מספרת כי בעברה היא גרה מעל לעשור באוסטריה, בגרמניה ובמדינות נוספות, ואז נכנסה לעולם ההשקעות, כולל רכישות בתחום ההון סיכון.
מה הוביל אתכם לאלרון?
"אלרון היא שם שאנחנו בוטחים בו. יש לה השקעות במגוון חברות צומחות בתחום הטכנלוגיה, עם החזקות בתחום הסייבר. זה אחד התחומים שרצינו להשקיע בו: חסינות של חברות בתחום הסייבר וההמשכיות העסקית. לאלרון יש פורטפוליו עם 19 חברות שונות, מתחומי סייבר דרך תחום הבריאות, הגנה על מידע ועוד".
לדבריה, "אנחנו ממוקדים בלתמוך ולשמור על חברות הפורטפוליו של אלרון. יש חברות שנצטרך לחזק ולתת להן עוד תמיכה, חלקן חברות צמיחה. נחפש גם השקעות חדשות בתחומי ההמשכיות העסקית, אבטחת שרשרת אספקה ואחרים. יש לי ביטחון מלא בהנהלות של אלרון ובשותפות שלה עם רפאל" (במיזם המשותף RDC שהוקם בתחילת שנות ה־90, כדי למסחר טכנולוגיות צבאיות שפותחו ברפאל לשימושים אזרחיים, ח"ש).
באריאלי אי.אל לא רוצים למסור פרטים על משקיעים בולטים, או לגלות את היקף הנכסים המנוהלים על-ידם. "זה עסק מאוד דיסקרטי, ואני לא יכולה למסור שמות. אבל אלה משפחות שמאמינות בתחום ההייטק ורוצות להשקיע בו", מבהירה בכר־מנוח.
המוכרת בעסקה, דסק"ש, היא חברת החזקות שמובילים צחי נחמיאס (באמצעות חברת הנדל"ן מגה אור) והאחים זלקינד (באמצעות חברת אלקו). דסק"ש, בניהולה של נטלי משען־זכאי, נמצאת בעיצומו של מסע מימוש נכסים שנועד לשרת את החוב שלה, שכלל בין היתר את מכירת מניות השליטה בחברת התקשורת סלקום לידי קרן פורטיסימו בדצמבר האחרון, תמורת 925 מיליון שקל. בכוונת בעלי דסק"ש למקד את פעילותה בתחום הנדל"ן המניב, בעיקר דרך חברת המשרדים גב־ים שבשליטתה.
אג"ח דסק"ש התאוששו, המניה לא
לדסק"ש יש שלוש סדרות אג"ח, מהן נותרו לפירעון כ־1.4 מיליארד שקל. הללו נסחרות בתשואה לפדיון של עד 7.3%, חוב שכבר נסחר אשתקד ברמת תשואה דו־ספרתית של עד 23% טרם ההודעה על מכירת השליטה בסלקום.
עם זאת, מניית דסק"ש אינה מתאוששת בינתיים ואיבדה 63% מערכה בשלוש השנים האחרונות, מתוכם 21% בשנה החולפת. קריסת המניה הסבה למגה אור ואלקו, העומדות בראש קבוצת משקיעים שמחזיקה כ־82% ממניות דסק"ש, הפסדים של מאות מיליוני שקלים כל אחת.