''המשיכה לתת שירותי קבורה''. קריית שמונה המופגזת / צילום: Reuters, Avi Ohayon
אנשים שפונו מביתם עקב המלחמה מתמודדים עם שורת קשיים שמעמיסים על הגוף, על הנפש ולא אחת גם על חשבון הבנק. בצד כל הקשיים הטמונים ממילא במצב הקיים, הפך גם הרגע המר שבו יש להיפרד מאדם שנפטר למהמורה נוספת, כלכלית וכבדה, במציאות הבלתי נתפסת שנכפתה על המפונים. משפחה מהצפון שנאלצה לקבור בן משפחה שנפטר בבית עלמין בעיר אחרת, מצאה עצמה משלמת 18 אלף שקל על חלקת קבר, שבנסיבות אחרות הייתה מקבלת בחינם.
● כ-70% ממפוני הדרום והצפון מעידים כי מצבם הכלכלי הורע
● המחקר שמגלה את עומק הפגיעה במפוני הצפון
בישראל זכאי כל אדם לחלקת קבר בחינם במקום מגוריו, בהתאם לרישומו ברשות האוכלוסין וההגירה. עקב המלחמה, רבים לא יכולים לקבור את מתיהם ביישוב שבו הם גרים, וזאת לא רק בשל המרחק שלהם ממנו, אלא בשל המצב הביטחוני השורר בו.
במקומות רבים בצפון, למשל, חלות מגבלות משמעותיות על הימצאות והתקהלות בשטחי בית העלמין. רק לפני ימים ספורים פגעה רקטה בבית העלמין בקריית שמונה, ופגיעה אחרת אירעה בסמוך לבית העלמין בשלומי. במקרה כזה, ישנם מי שבלית-ברירה של ממש, וחרף העדפותיהם המקוריות, נאלצים לבצע טקסי לוויה במקומות אחרים בארץ. אך אז, מתברר, הקבורה כבר לא ניתנת להם בחינם.
"היה למדינה מספיק זמן להיערך"
ממכתב ששלחה השבוע עמותת עתים לשר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי, עולה כי משפחה שנאלצה לקבור את אחד מאנשיה בעיר אחרת, נדרשה לשלם 18 אלף שקל עבור חלקת קבר וכן 15 אלף שקל נוספים עבור חלקה לאשתו, שמבקשת להיקבר לצדו כשיגיע גם זמנה. במכתב צוין כי בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעניין שיעור הפטירות בישראל, צפויים כ-70 נפטרים בחודש מקרב אוכלוסיית המפונים (ובהתאמה, כ-800 בשנה).
עו"ד אוהד וייגלר, מנהל המחלקה למדיניות ציבורית בעתים, מסר לגלובס כי "בתחילת המלחמה התפארו במשרד לשירותי דת בכך שהתגייסו למשימת הקבורה ונערכו לליווי ומציאת פתרונות מהירים להתמודדות עם המצב, אך נראה שלפחות במקרה הזה הם לא פועלים מספיק כדי לקדם הסדרה רחבה של העניין. היה למשרד מספיק זמן להיערך ולמצוא פתרון ראוי למפונים ובני משפחתם שנאלצו וייאלצו לשלם על חלקת קבר בשל היותם מחוץ למקום מגוריהם. אנו קוראים לשר לפעול באופן מידי ולהסדיר פתרון ראוי למשפחות המפונות".
המשרד לשירותי דת: "ניתן לקבור בצפון"
המכתב לא זכה לתשובה, וגלובס פנה למשרד לשירותי דת בעניין. בתחילה נדמה היה כי האבסורד יטופל, אך תגובת המשרד מלמדת אחרת. "קריית שמונה ואפילו מטולה לאורך כל המלחמה המשיכו לתת שירותי קבורה, כך שאין שום מניעה מבחינה זאת", נמסר מהמשרד. "לצערנו, החוק של הביטוח לאומי בנושא לא מאפשר לספק מקום קבורה חלופי. אם ביטוח לאומי ייתן מענה חוקי, נוכל להיערך בהתאם".
מביטוח לאומי נמסר: "משרד הדתות הוא הרגולטור, והוא מי שאחראי על ביצוע הקבורה לאזרחי ישראל. הביטוח הלאומי על-פי החוק משלם למשרד הדתות כדי לא להטריח את המשפחות השכולות בשעת צער ולשלם סיוע עבורך בשעה קשה וללא צורך בבירוקרטיה. הביטוח הלאומי סבור כי יש לשקול ולשנות את התקנות בעקבות הרגישויות שצפו בטבח ה-7 באוקטובר, ולשם כך יש צורך בשינוי חקיקה, קידום על-ידי משרד הדתות והצגת מקור תקציבי על-ידי משרד האוצר. כל אלה לא קשורים כלל לביטוח הלאומי, וחבל שהדברים לא הובהרו לכתבת כתיקונם על-ידי משרד הדתות".