כלא מעשיהו / צילום: שלומי יוסף
המחסור החמור בעובדים בתעשיית הבנייה מוביל גורמים בענף שוב ושוב לנסות למשוך עובדים ישראלים לתעשייה, והפעם: קורס בעבודות בנייה לאסירים בכלא מעשיהו, שעומדים להשתחרר בחצי השנה הקרובה. מדובר בקורס בן כ־100 שעות שיתקיים בתוך כתלי הכלא, וישתתפו בו כ־20 אסירים.
● לקראת עצירת תמ"א 38: עיריית תל אביב מנסה להציל מאות פרויקטים
● ראיון | לבכירה במשרד האוצר יש המלצה אחת לפני שקונים דירה
מאחורי היוזמה, ששמה "B.R. עבודה ישראלית", עומדת בילי ויצמן רובין, בעלת חברה קבלנית ביצועית ויזמית, שמתמקדת בתמ"א 38. "אנחנו בונים בנייני בוטיק יוקרתיים בתל אביב, ברובע 3, ברובע 4 וכו'", היא מספרת.
"הרעיון התחיל בעצם בקורונה, בסגר. היו לי פועלים שלא יכלו לחזור הביתה שלושה חודשים. מצד אחר, היו הרבה מובטלים, וחשבתי שהעבודה בבניין תהיה טובה לכולם. כבר אז רציתי להקים בית ספר למקצועות הבנייה. ואז הגיע ה־7 באוקטובר וחטפנו סטירה רצינית. היה קשה עוד לפני כן בגלל הריבית, ומאז אנחנו בקושי עובדים. זה החזיר אותי לעניין הקמת בית הספר. אני רוצה שאנחנו נבנה את הארץ בעצמנו.
"ב־10 באוקטובר קיבלתי מאחד החברים שלי הודעה שמישהו שאנחנו מכירים והיה פועל אצלנו, היה מהרוצחים בבארי. זה היה כמו סטירת לחי מצלצלת בשבילי, לחשוב שאנשים שישבו ואכלו איתנו השתתפו בזה.
"החלטתי לקדם את העניין. לבנות קורס ולהבטיח עבודה לאנשים שיסיימו בהצלחה. פניתי לנציבת שירות בתי הסוהר, היא הפנתה אותנו לאגף שיקום האסיר במעשיהו והתחלנו לקדם. אני הולכת עם הצוות לראיין את כל האסירים. לא יכולים להצטרף פדופילים, לא אנשים שהיו מעורבים באלימות במשפחה, לא רוצחים ולא אנשים שהתעללו בנשים. אני מכניסה את האנשים האלה אח"כ לבניין תמ"א 38 שאנשים גרים בו - זה לא מתאים".
השלב הבא - פנייה לחיילים משוחררים
רובין צירפה לפרויקט שותפים. "עו"ד אריק מגל הוא סמנכ"ל שיווק של מיסטר פיקס מקבוצת אינרום, והם הצטרפו. מהנדס אריה טל מקבוצת טל, הצטרף גם הוא. ככה באנו לשב"ס מוכנים והגשנו סילבוס", היא מספרתת.
מה ילמדו בקורס?
"טיח, ריצוף, ובנייה בבלוקים, בשלב הראשוני, כי אלה המקצועות שחסרים. חסרים גם בנאים לשלד אבל אין לנו איך לעשות את זה בקורס בשב"ס. לקחנו האנגר ענקי ובו יעשו את עבודות הבנייה לצורך הלמידה. מתחילים בלמידה עיונית ואז ממשיכים במעשי.
"אני קבלנית אז אני יודעת בדיוק מה אני רוצה - למה צריך להתחיל לרצף בממ"ד, איך משתמשים בלייזר, וכן הלאה. בחלק העיוני יבואו לתת הרצאה על בטיחות. נביא עו"ד שיסביר להם מה זה עוסק מורשה, איך קוראים תלוש שכר, אדריכל שילמד לקרוא תוכניות.
"כשהם יסיימו יהיה להם מבחן מעשי ומי שיהיה טוב יקבל תעודה בסוף ונדאג לו לעבודה".
את לא חוששת שיעזבו אחרי זמן קצר?
"הביטוח הלאומי נותן מענק, ואני חושבת שהם ימשיכו לעבוד. אלה אנשים שרוצים לחזור לחברה. אסיר בכלא עולה יותר כסף למדינה מאשר אסיר שיצא ועובד. רש"א ילוו אותם גם בחוץ, שזה הדבר הכי חשוב. כולם נרתמו לרעיון.
"העובדים ההודים שהביאו לא יודעים לעבוד, וכל הכסף שהם מרוויחים חוזר להודו. הם לא מבלים ולא קונים. כשיעבדו אזרחי ישראל וישאירו את הכסף כאן, זה יניע את הכלכלה וכמובן ייתן מענה לאסירים שמשתחררים וצריכים עבודה.
"בשלב הבא אני רוצה לפנות לחיילים משוחררים. המשכורות טובות, מעל הממוצע במשק, והעבודה מובטחת. נכון שזו עבודה פיזית קשה אבל מי שילמד את התחום, יכול להיות מנהל עבודה או להפוך ליזם בעצמך, אחרי שלמדת איך בונים בניין. זה ענף שיש לאן להתקדם בו.
"אנחנו באיחור של יותר משבעה חודשים בגאנט. אפילו יותר. איזה נזקים זה ליזמים שצריכים לשלם שכירות, לקבלנים. זו שרשרת שכל החוליות בה נפגעות. נראה את העיכובים במסירות עוד חצי שנה־שנה.
"בנייה היא מקצוע פרקטי ומבוקש בחוץ"
בשירות בתי הסוהר מעניקים רוח גבית למיזם, ומציינים שהוא "חלק ממדיניות נציב בתי הסוהר, רב גונדר קובי יעקובי, לתמיכה במשק גם בשעת חירום תוך בחינת חלופות תומכות לשיקום האסירים הפלילים".
גונדר אריק יעקב, ראש אגף האסיר בשב"ס, אומר לגלובס: "בראייה שלנו זה תהליך שיקומי משמעותי מאוד. המיזם מופנה לאסירים שמשתחררים בשחרור מלא - בלי קיצור שליש על התנהגות טובה. מי שמשתחרר בקיצור מקבל ליווי לפחות בתקופה הראשונה, יש לו חוזה עם המדינה שהוא מחויב לתהליך עם עצמו.
"אסירים שלא קיבלו קיצור לא מחויבים לשום דבר, ושיעור הרציזיביזם (חזרה לפשע) שלהם גבוה יותר. בשביל שאסיר לא יחזור לפשע הוא צריך סביבה תומכת שמוכנה לקלוט אותו. אבל חלקם לא הכירו בכלל מעגלי עבודה לפני המאסר, וגם אם התרגלו לעבוד במהלך המאסר, מחוץ לכלא יש להם סטיגמה ותווית שקשה לצלוח אותה.
"מבחינתנו, הבנייה היא מקצוע פרקטי ומבוקש בחוץ, והיזמים מתחייבים לקלוט אותו לעבודות הבנייה בסיום ההכשרה. במדינה חסרות ידיים עובדות ולאסירים זו אפשרות להתפרנס ולחזור לחיים. אם אין לו עבודה, הוא חוזר למעגל הפשע.
"יש לנו מחלקת קשרי קהילה חדשה יחסית שמנסה לחבר את הגופים בחוץ. נוסף לתעסוקה מסייעים בלעשות פריסת תשלומים, כמו חובות לביטוח לאומי, לעזור במציאת מקום מגורים לשלבים הראשונים עד שיעלה על המסלול. זו מעטפת שדורשת הרבה גופים מהמדינה, כמו לשכת התעסוקה. השנה הראשונה היא קריטית ומשמעותית: אם הוא צלח את השנה הראשונה, הסיכוי עולה בהרבה".
במסגרת זו יש לשב"ס גם פרויקט מנטורים שמלווים אסירים משוחררים בחוץ, וליווי כזה יקבלו גם האסירים בקורס הבנייה. "המנטורים עושים זאת בהתנדבות", מספר יעקב. "כשהתחלנו את הפרויקט היו עשרה, והיום יש פריסה ארצית ויש עשרות. השאיפה שיהיו כמה שפחות אסירים לא רק בגלל משבר הכליאה אלא כדי שאנשים יצליחו להיות בחוץ. יש לנו מטרה לתת להם להתחיל לעבוד עוד לפני השחרור, כמו שיש לנו עובדים במפעלים. וזה משהו שמאוד עוזר בקליטה בעבודה אחרי השחרור".