מגדל אייפל מקושט לקראת האולימפיאדה / צילום: Shutterstock
המבקרים במתחם הספורט האולימפי באתונה יוצאים מהסיור עם רשמי זוועה לרוב. האצטדיון המרכזי של האולימפיאדה, שהתקיימה לפני 20 שנה, נסגר לפני כמה חודשים - אחרי שהגג לא עבר מבחני בטיחות ואיים לקרוס על מי שיימצא בו. המגורים בכפר האולימפי, ששימשו את האתלטים בחלקם, שוממים וחרבים. שיחים השתלטו על השטחים הפתוחים. שריפות אירעו במקום. בריכת השחייה האולימפית שבורה. אצטדיון משחקי הכדורעף כבר במצב קריסה מתקדם.
חלק טוענים שאולימפיאדת אתונה 2004 הייתה זרז למשבר החוב הגדול של יוון, שאירע כמה שנים לאחר מכן. חלק מאשימים את משבר החוב של יוון בחוסר התחזוקה שהוביל למצב העגום של המתקנים והכפר האולימפי שלה כיום. בכל מקרה, כולם מסכימים כי בהיסטוריה של הכפרים והמתקנים האולימפיים, אלה של אתונה 2004 מדורגים בתחתית הרשימה, כמקרה שיש להיזהר ממנו.
בפריז, שתארח בשבוע הבא את האולימפיאדה ה־33, הבטיחו שוב ושוב בשנים האחרונות ללמוד את הלקחים הנכונים מאתונה. המערכת הפוליטית, המתכננים והגורמים המוניציפליים האחראים לאירוח המשחקים האולימפיים הבטיחו להימנע מבזבוזי כספים ומשאבים סטייל יוון לפני שני עשורים, ולנסות למעשה לחמוק מ"קללת אירוח האולימפיאדה" - מהחריגה מהתקציב ומתשתיות לא משתלמות שהפכו את הכדאיות של האירוח לעניין שנוי במחלוקת.
כך, לעומת תקציב יווני של כמעט 20 מיליארד דולר (במונחי דולר כיום) הבטיחו בצרפת לעמוד ברף הוצאות של 8 מיליארד דולר בלבד לאירוח המשחקים, שבינתיים מתקרבים ל־10 מיליארד דולר. במקום בניית שדה תעופה, רכבת תחתית ואצטדיונים חדשים לרוב, כפי שהיה באתונה, בפריז משתמשים במבנים קיימים, וסומכים על תשתית התחבורה הקיימת. "פריז הולכת לנסות ולשבור סדרה ארוכה של אולימפיאדות לא משתלמות", קבע מחקר של המועצה האירופית לקשרי חוץ (CFR) שהתפרסם החודש, לקראת פתיחת המשחקים.
השכונה החדשה של פריז
אבל כפר אולימפי - מקום המגורים הזמניים של אלפי אתלטים מרחבי העולם, שבו הם מתכנסים במהלך המשחקים - צריך לבנות. במיוחד נכון הדבר בפריז, משום שמדובר במסורת שהחלה באולימפיאדה שהתקיימה בעיר ב־1924, כמה עשרות שנים אחרי המשחקים הראשונים בעת המודרנית. בפריז דאז דובר בצריפי עץ פשוטים, שבהם ישנו אתלטים במשותף ושנבנו בשטח פנוי. הצריפים נהרסו כמה שנים אחרי שנבנו, כדי לאפשר לאחת הערים הגדולות באירופה להתרחב.
על כן החליטו הצרפתים לכבד את מסורת הכפר האולימפי, שהחלו בה לפני 100 שנה, אבל גם במקרה זה הבטיחו משהו שונה לגמרי. הם הקימו שכונה שלמה, הכוללת עשרות בניינים בני שמונה ועשר קומות, שנבנתה כחלק מחזון "פריז הגדולה", עם חיבורים חדשים למטרו ובעיקר תוכניות מפורטות מה לעשות עם הדירות והמשרדים וחלק מהמתקנים מיד אחרי המשחקים הפאראלימפיים שיתקיימו אחרי משחקי הקיץ. "הכפר האולימפי נבנה כשכונה, כאזור מחיה שהולכים להיות לו חיים לאחר המשחקים, ואנחנו רק שוכרים אותו לכמה חודשים", אמרה ג'ורג'ינה גרנון, מנהלת הקיימות של האולימפיאדה. שליש מהדירות מוקצות לדיור בר־השגה. עבור פריז, המשוועת לדירות להשכרה ושהמחירים בה הרקיעו שחקים, מדובר בחדשות טובות. בתי קפה ומסעדות כבר שובצו במה שאמור להפוך את האזור לשכונה פופולרית.
הכפר האולימפי ממוקם באחד האזורים הקשוחים ביותר בפריז רבתי - בחלק של הפרבר סיין־סן־דני (Seine-Saint-Denis). הוא נמנה עם ה"בנלייה" המפורסמים של צרפת, הפרברים שמסביב לפריז, שסובלים מתדמית גרועה, שכן הם משכנים אוכלוסייה רבה בעלת רקע של הגירה, סמים ופשיעה בשיעור משמעותי יותר, ומהווים ניגוד לחיים האורבניים שבתוך פריז.
כ־12 מיליון בני אדם חיים בפרברים הללו. רק 2 מיליון חיים בפריז עצמה. השכונה החדשה שהיא לעת עתה הכפר האולימפי אמורה להיות סנונית ראשונה שתחבר את הפרברים לעיר, ותעשה זאת תוך כדי שדרוג רמת החיים בה. 1.6 מיליארד אירו, קרוב לרבע מהתקציב הכולל המקורי, הוקדשו לתוכנית זאת.
בלי מיזוג
בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים ב־100 השנים האחרונות היו אלה הכפרים האולימפיים, המתחמים והמתקנים שהפכו לסמל של הישגים ארכיטקטוניים ותכנוניים, ולפעמים של המשחקים כולם. אולימפיאדת ברצלונה ב־1994 נחשבת למוצלחת מאוד, מכיוון ששינתה את העיר, שדרגה את המערכות העירוניות וכן פתחה תקופה של תיירות שלוותה בהשקעה זרה. גם האולימפיאדה בלונדון ב־2012, שהרחיבה את העיר לכיוון מזרח בתנופה שממשיכה להתקיים הרבה אחרי שהספורטאים עזבו אותה, נחשבת להצלחה.
במקרה הנוכחי הצרפתים ויתרו על החזון ל"טור דה פורס" של ארכיטקטורה צרפתית, והלכו על הקמה פונקציונלית של 62 בניינים. בהצעת האירוח הם הבטיחו כי יהיה מדובר בכפר האקולוגי ביותר בשנים האחרונות. בפועל המשמעות היא כי אין מיזוג אוויר - כמו ברוב הבניינים בצרפת; בחלק מהם מים שנשאבים מנהר הסיין אמורים לצנן את האקלים הפנימי. בכל מקרה, וכדי לא לקחת סיכונים בעולם הולך ומתחמם, המשלחת האמריקאית כבר העמיסה מזגנים ניידים שישמשו את הנבחרות השונות והמתחרים שלה. גם הרשויות בצרפת התקפלו חלקית ומסרו כי ירכשו מצננים ניידים. לא ברור מה יעשו הנבחרות הלאומיות השונות בנוגע למזרנים, שאמורים להיות עשויים מרשתות דיג ישנות, וזוכים לתשומת לב תקשורתית כבר לפני פתיחת המשחקים.
מבחינה אקולוגית הפרויקט העצום קיבל מכסת פחמן דו־חמצני שמחייבת אותו, העומדת על כמחצית ממה שהיה באולימפיאדות קודמות. התוצאה: שימוש במלט, שתהליך ההפקה שלו אמור להיות ידידותי יותר לסביבה, שימוש בעץ בבנייה וגם התייחסות לחיים בכפר במהלך המשחקים. התפריט ייטה לכיוון הצמחוני, והמארגנים ינסו להימנע ממנות בשריות הכרוכות בפליטת גזי חממה רבים. חיסכון רב הושג בעזרת העובדה שרק מבנה אחד הוקם במיוחד - המרכז לספורט מים - לעומת עשרות באולימפיאדות אחרות. כל האנרגיה של הכפר תגיע מאמצעים מתחדשים, וחוזים כבר נחתמו לאספקת אנרגיית רוח ושמש.
התקווה בפריז היא שהבנייה הזריזה תשמש מודל להקמת שכונות שלמות אחרות במתכונת דומה, בניסיון להקל את מצוקת הדיור האדירה בה. לצד השכונה ייפתחו תחנות מטרו חדשות, זאת מתוך עשרות שמתוכננות כחלק מהחזון להרחיב את העיר.
מה עשו בסין ולונדון
ככלל אירוח אולימפיאדה אינו עסק משתלם לפי חישובים כלכליים צרים. כל אחת מהאולימפיאדות שהתקיימו מאז רומא ב־1960 חרגה מהתקציב שהוצג במקור בשיעור ממוצע של פי שניים מהעלות המקורית. מחקר שהתקיים באוניברסיטת אוקספורד הזהיר ממשלות "לחשוב פעמיים" לפני שהן קופצות על אירוח המשחקים. אבל אם מכניסים שיקולי תדמית - כמו הרצון של סין ב־2008 להראות עד כמה היא מתקדמת או של בריטניה ב־2012 לקדם את התיירות אליה - ייתכן שהמאזן משתנה.
לעתים, כמו שהיה בלונדון ב־2012, המשחקים משמשים כדי "להפוך מן היסוד" שכונה שלמה מאזור קשה או בלתי מפותח לחלק מתפקד ומניב של העיר. אם אתונה היא תמרור אזהרה, הרי ש"הפארק האולימפי על שם המלכה אליזבת" בסטרטפורד נחשב לסיפור הצלחה. המתחם האולימפי הוקם במזרח לונדון באזור שנחשב לנחשל, עם ביצות, מתחמי מסחר, מגורים ארעיים ועוד, ושנתפס כ"שום מקום" לפני שהעיר שמה אותו על הרדאר. במקום שבו גרו והתחרו הספורטאים ב־2012, יש כיום חברות סטארט־אפ, את המטה של רשות הפיננסים הבריטית וקמפוס טכנולוגי של אלפי עובדים. יש בו מתחמי הופעות, מפעל רובוטיקה, קמפוסים של חמש אוניברסיטאות - וזו רק ההתחלה. מספר העובדים המגיעים לאזור מדי בוקר בסוף השנה צפוי לעמוד על כ־25 אלף בני אדם.
לעומת ההצלחה הבריטית, יוון התרוששה כמה שנים אחרי המשחקים האולימפיים, ומתקנים רבים כמו גם הכפר האולימפי הוזנחו בניסיון של הממשלה לחסוך בהוצאות, כפי שדרשו נושיה. נוסף לסטנדרט בנייה לא גבוה לגמרי מלכתחילה, הערכות לגבי מכרזים מכורים מראש ופרויקטים שנבחרו לא רק בשל מצוינות ארכיטקטונית, הדבר גרם להידרדרות מהירה במצב המבנים. האצטדיון המרכזי נאלץ להיסגר בשנה שעברה, אחרי שהגג שלו הפך כאמור לסכנת בטיחות. הופעות של להקות שהיו מתוכננות להיות במקום בוטלו. ראש הממשלה הנוכחי כתב ברשת החברתית X (טוויטר לשעבר) "מי לא מרגיש מאוכזב כשהוא רואה כל כך הרבה מתקנים שנותרו להירקב במשך כל כך הרבה שנים?", והבטיח להשקיע כמה עשרות מיליוני אירו בשימור המתחם האולימפי.
גם בסין המגורים וחלק מהאצטדיונים וממרכזי הספורט שנבנו לקראת משחקי בייג'ינג 2008 הפכו ברבות השנים למשהו שונה לגמרי. הממשלה הסינית הוציאה כ־40 מיליארד דולר (כמעט 60 מיליארד דולר לפי הערך היום) על בניית 19 אצטדיונים, שיפוץ 13 אצטדיונים קיימים, סלילת דרכים חדשות, כפר אולימפי משוכלל ועוד. רק אצטדיון הדגל של המשחקים, "קן הציפור", עלה כמעט חצי מיליארד דולר. אבל תמונות שהתפרסמו בשנים האחרונות מראות כי כמה מהמתקנים, בהם המרכז למרוצי אופניים, מסלול הקיאקים ואחרים, הוזנחו והתכסו בצמחייה. במהלך מגפת הקורונה השתמשו הרשויות בבייג'ינג בכמה מהאצטדיונים כדי לבודד חולי קורונה ולטפל בהם.
בזיכרון הקולקטיבי הישראלי המונח כפר אולימפי חרות גם בגלל הטבח בספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ב־1972. מחבלים פלסטינים השתלטו אז על כמה דירות שבהן השתכנו, לקחו אותם כבני ערובה ואז רצחו אותם בניסיון חילוץ כושל, ואילו המשחקים האולימפיים כמעט לא הופרעו. היום נמצא בכפר האולימפי, הממוקם בפאתי מינכן, אתר זיכרון לטבח. חובבי ארכיטקטורה מרחבי העולם מבקרים בו ובמיוחד לאצטדיון האולימפי, שנבנה בשיטות הנדסיות חדשות. מגורי הספורטאים במינכן הפכו כבר אחרי שנה בלבד למגורים לתושבי העיר, וגם כיום מתגוררים בהם סטודנטים, לצד משפחות וקשישים.
לשוב ולטבול בנהר הסיין
המשחקים האולימפיים נבחרו להתקיים בפריז ללא תחרות רבה. בניגוד למצב בעבר, ההצעה הצרפתית לארח אותם התקבלה ללא הצעות נוספות, והיא ולוס אנג'לס (המארחת ב־2028) נבחרו בעיקר בשל יכולתן להוציא את האירוע לפועל בלי הצורך בהשקעות עתק. אבל בבירת צרפת מקווים כי 9 מיליארד האירו שכבר הושקעו יהיו חלק משדרוג איכות החיים בעיר.
נוסף לשינויים הדרמטיים בתחום התחבורה בשנים האחרונות, שמובילה ראשת העיר מטעם הסוציאל־דמוקרטים והירוקים, הכוללת דגש רב על נתיבים ציבוריים, נתיבי אופניים ו"מלחמה" במכוניות בתוך העיר, השאיפה היא לשפר את המצב הקיים.
במסגרת זאת פרויקט רב־שנים שכולל ניקוי של נהר הסיין העובר בעיר אמור להסתיים בדיוק בזמן לקראת האולימפיאדה. למעשה, הנהר אמור לארח גם את מופע הפתיחה של המשחקים, כשהמשלחות השונות ישוטו על פניו, וגם כמה תחרויות הכוללות שחייה במים פתוחים, כמו הטריאתלון. הממשלה הצרפתית השקיעה יותר מ־1.4 מיליארד אירו בניקוז השפכים של העיר במטרה שלא יגיעו יותר לסיין, אבל כשישנם גשמים חזקים, מערכות הניקוז הישנות אינן עומדות בלחץ, וחלק מהם מגיעים למימי הנהר. בדיקות יומיות בימים האחרונים העלו כי כמות חיידקי האי־קולי וחיידקים אחרים כעת היא נמוכה עד כי המים בטוחים לשחייה, אבל גשם חזק במהלך האולימפיאדה עשוי לשנות זאת. בינתיים שרת הספורט של צרפת כבר צללה, בפה פתוח, וראשת העיר ואפילו הנשיא לשעבר סרקוזי הבטיחו לטבול בו חגיגית, אם הבדיקות יאפשרו זאת.
ניקוי הסיין הוא אולי אחד הדיבידנדים המשמעותיים של אירוח האולימפיאדה. עד שנות השישים, למשל, היו תושבי העיר טובלים בנהר ללא חשש. כשמוסיפים לזה את שדרוג מערכת התחבורה הציבורית, תושבי העיר אמורים לחשוב שאירוח האולימפיאדה, על 15 מיליון המבקרים הצפויים בה, כדאי. בכל מקרה, רבים מהם בכלל לא יהיו בפריז, המתרוקנת כבכל וקאנס, חופשת הקיץ הארוכה.
הנימוקים הישנים בדבר החשיבות הגלובלית שהמשחקים מקנים לעיר במילא לא עובדים עליהם. "קשה לשכנע אותם שהיתרון במשחקים הוא שפריז תימצא לחודש אחד במרכז תשומת הלב הבינלאומית", כתב היסטוריון של העיר באחרונה, "משום שהם כבר בטוחים שמדובר במרכז העולם".