גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לפני 15 שנה יוסיין בולט קבע את שיא העולם בריצת 100 מטר. מי הבא שישבור אותו?

לפני 15 שנה יוסיין בולט קבע את שיא העולם בריצת 100 מטר, אך מאז אף אחד לא הצליח לנפץ אותו, וגם בענפים אחרים זה קורה פחות ופחות ● מה באמת יאפשר לנו לחצות את גבול היכולת, ולמה הסיכוי שזה יקרה בידי נשים גבוה יותר?

יוסיין בולט. הגיע לגבול האנושי? / צילום: ap, Anja Niedringhaus
יוסיין בולט. הגיע לגבול האנושי? / צילום: ap, Anja Niedringhaus

ב־2009 שבר האצן יוסיין בולט את שיא העולם בריצת 100 מטר, כשהגיע לקו הסיום ב־9.58 שניות. אך בניגוד למה שנהוג בדרך כלל במקרים כאלה, הוא לא הוכתר בעקבות ההישג הזה לתואר "האדם המהיר ביותר בעולם". הסיבה היא שהכתר כבר היה שלו - הוא ריסק את השיא של קודמו עוד במשחקים האולימפיים של 2008, שבהם שבר גם את שיא המהירות בריצת 200 מטר (19.19 שניות).

מאז, כבר 15 שנה, שני השיאים החשובים הללו לא נשברו, וסביר להניח שבוועד האולימפי קצת מודאגים מכך. אחד המאפיינים שמייחדים את המשחקים האולימפיים, בשונה מאירועי ספורט גדולים אחרים כמו המונדיאל או ווימבלדון, הוא ענפי ספורט יחידניים מדידים, שבהם יש אפשרות לשבור שיאים. הרעיון ששיא עולם יכול להישבר שוב ושוב מאפשר לנו לחוש גאווה על היותנו חלק מהמין האנושי, שכל הזמן משתפר ומפגין יכולות טובות יותר. לפחות בתחום אחד האנושות הולכת כל הזמן קדימה. אך אולי זו רק אשליה? אולי יש גבול לשיאים שבני אדם יוכלו לשבור?

"אי אפשר לרוץ כמו צ'יטה"

"יוסיין בולט רץ 100 מטר ב־9.58 שניות", אומרת סיגל בן זקן, ראש רשות המחקר במרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט. "האם יכול להיות שזה הגבול האנושי? ברור הרי שבן אנוש לא יוכל לרוץ 100 מטר בשש שניות, נניח. זה לא תואם את הפיזיולוגיה שלנו. זו מהירות ששמורה לצ'יטות".

ב־1912 עמד שיא העולם ל־100 מטר על 10.6 שניות. ב־1968, באולימפיאדת ניו מקסיקו, החלה מדידה מדויקת עד רמה של מאית השנייה. אז כבר נמדד שיא של 9.95 שניות בידי ג'ים היינס האמריקאי. מאז נשבר השיא 12 פעמים, אבל השיפור הכולל היה רק ב־37 מאיות השנייה. לכאורה אנחנו משתפרים כל הזמן, אבל נראה שלצ'יטה אין סיבה להרגיש מאוימת.

"מומחים לפיזיולוגיה האנושית ערכו חישובים והסיקו שבני אדם יוכלו להגיע למהירות של עד 9.49 שניות ל־100 מטר ולא פחות, אלא אם כן יהיו התפתחויות אבולוציוניות, אבל אלה לא מתרחשות בתוך דור אחד או שניים", אומרת בן זקן. "אם אמנם זה הגבול, הרי שאנחנו כנראה נמצאים באזור התמורה השולית הפוחתת. נצטרך להשקיע יותר כדי להשיג שיפורים הולכים וקטנים". הדברים נכונים לא רק לריצת 100 מטר, אלא גם בתחומים אחרים - שיאים נשברים פחות ופחות. "רק אם נכניס שינוי בשיטת המדידה, נראה לפתע מלא שיאים נשברים".

הירידה בקצב שבירת השיאים מתרחשת בעיקר בענפים ותיקים ועשירים, שבהם כל מאמץ שניתן להשקיע כדי להגיע למקסימום כבר הושקע. "לעומת זאת, נשים למשל עדיין לא הגיעו לגבול היכולת שלהן", אומרת בן זקן, "כי הן התחילו להתאמן ברמה המקצועית ביותר בשלב מאוחר יותר".

בניגוד לבן זקן, שמסמנת את קצה גבול היכולת האנושית בצורה מובהקת, מולי אפשטיין, המנהל המדעי של הוועד האולימפי בישראל, נזהר קצת יותר. "אני לא חושב שיש מישהו שיודע לומר עד לאן האדם יוכל להגיע. אמירות דומות מהעבר התנפצו. למשל, הטענה שאדם לא יכול לרוץ מייל בפחות מארבע דקות. ב־1954 הגיע הבריטי רוג'ר בניסטר והראה שזה אפשרי. ההישג שלו הסיר גבול מנטלי שהיה לספורטאים בראש, ומאז הגבול הזה נשבר פעמים רבות.

"כלי החישוב והניבוי אמנם השתפרו עם השנים, אבל אני עדיין חושב שכל ניסיון לזרוק מספר צפוי להתבדות. נכון, האדם לא יכול לרוץ כמו צ'יטה, אבל מכאן ועד לומר שביום מסוים נשיג שיא שלא יישבר אחר כך לעולם, הדרך ארוכה".

עם זאת, גם הוא אומר ש"חלק מהשיאים שלא נשברו כבר שנים כנראה הושגו תוך שימוש לא חוקי בסמים, בעיקר בשנות השמונים, אך היום כבר לא ניתן לחזור אחורה ולהוכיח זאת. השיאים האלה רחוקים מאוד מכל מה שהספורטאים שמשחקים לפי החוקים מצליחים להשיג. הפער הזה גורם למקצועות מסוימים באתלטיקה, להירדם ולדשדש, כמו למשל במקצועות הזריקה בנשים (כדור ברזל, דיסקוס, כידון), ולכן אנחנו רואים ירידה גדולה בהישגים כיום, כנראה בשל איבוד האתגר".

עם קצת עזרה מנעליים חדשות

בעניין אחד לפחות אפשטיין ובן זקן מסכימים: יכולות האדם מוגבלות בידי הגנטיקה שלו, והאבולוציה מתרחשת בקצב כזה שלא נזכה לראות את השפעתה בימי חיינו. עם זאת, אפשטיין סבור ששינויי סביבה מספיקים לקדם את האדם למחוזות שלא הכרנו.

"ישנם שינויים משמעותיים בשיטות האימון, בתזונה, ברפואת הספורט", אומר אפשטיין. "אחד השינויים המשמעותיים הוא בתחום בקרת העומסים. אנחנו יודעים היום טוב יותר כמה אפשר לאתגר ספורטאי בלי לפצוע אותו, וכמה זמן בדיוק הוא צריך להתאושש כדי להיות מוכן לעומס הבא. התוצאה היא אימון טוב יותר והישגים טובים יותר".

פרופ' נעמה קונסטנטיני, מנהלת המרכז לרפואת ספורט על שם היידי רוטברג בבית החולים שערי צדק, מציינת במיוחד את השיפור באימון המנטלי. "כשעומדים על קו הזינוק עשרה אנשים עם מבנה גוף דומה, רובם כנראה ממערב אפריקה, וכולם התאמנו והוזנו לפי הגישות החדשות ביותר, מי שינצח הוא כנראה זה שיש לו הכוחות המנטליים החזקים ביותר", היא אומרת, "אבל גם אנשים שמגיעים מראש עם חוסן זקוקים לאימון מנטלי. יש המון טכניקות לאמן את היכולת הזאת".

ובכל זאת, השיפור העיקרי הגיע עד היום מהטכנולוגיה, טוען אפשטיין. כלומר, גם אם לא יחול שום שינוי ביכולות האדם, שיאים כנראה ימשיכו להישבר. "השיפורים בתוצאות השיא קשורים ברובם בנעליים, בבגדי ים, בקפיציות המסלול", הוא אומר. "השיפורים בתוצאות קשורים בעיקרם לטכנולוגיות כמו נעליים, מסלולים, מוטות קפיצה. אם ג'סי אוונס, שזכה בארבע מדליות זהב אולימפיות, היה מתאמן ומתחרה בתנאים של היום אני די בטוח שהוא היה משפר דרמטית את שיאיו.

"השיפורים הטכנולוגיים הם בכל מקום. נניח בקפיצה במוט - פעם הוא היה עשוי מעץ אגוז, אחר כך במבוק, אחר כך אלומיניום ופיברגלס והיום מסיבי פחמן. זה כמובן מקפיץ את שיאי העולם. לרצים של היום יש נעליים יותר טובות, המסלולים עצמם יותר קפיציים. בריצות ארוכות משתמשים בטכנולוגיה של גלי אור שמכתיבים קצב של ריצה ברמה של שיא עולם. גם זה משפיע".

כלומר, זו לא היכולת האנושית שהשתפרה.
"ההישגים אמנם השתפרו דרמטית במרוצת השנים אבל התרומה העיקרית היא הודות לטכנולוגיה ולסביבה. היו מי שטבעו את המונח 'סימום טכנולוגי' לגבי התערבויות חריגות, לדוגמה חליפות השחייה שנאסרו לשימוש ב־2010".

מחפשים את החריגים גנטית

הקפיצות הטכנולוגיות הן לא רק בעזרים חיצוניים, אלא גם בהבנת גוף האדם והיכולת לרתום אותו לביצועים - לדוגמה, הגילוי שניתן להגדיל את כמות המיטוכונדריות, אותם אברונים שאחראים לייצר אנרגיה בתא, באמצעות אימון בגובה.

לדברי בן זקן, גילויים כמו האימון בגובה הם נדירים, אבל אחד הדברים המעניינים שמדובר עליהם לאחרונה הוא השעון הביולוגי. "יש ספורטאים שהביצועים שלהם טובים יותר בבוקר ואחרים שביצועיהם טובים יותר בערב", היא מסבירה. "בדרך כלל מקצי הגמר הם בשעות אחר הצוהריים. באולימפיאדת טוקיו 2020, מקצי הגמר היו בבוקר. זה שינה את היכולת של כולם. מי שהשעון שלו מותאם לשעות הצוהריים אולי לא הבריק כמו בעבר, ומי שטוב יותר בבוקר, סוף סוף הייתה לו הזדמנות. אלה יכולים להיות פערים זניחים, אבל גם הפערים בין המקום הראשון והשני הם לפעמים זעירים מאוד".

בן זקן מדגישה שחלק מההתערבויות הטכנולוגיות האפשריות כיום בגוף האדם הן אסורות. צריכה של חומרים משפרי ביצועים היא כמובן אסורה (ראו מסגרת), אבל לא רק היא. "למשל, מדברים על משהו שקוראים לו סימום גנטי, למשל שינוי של האופן שבו הגוף מפריש הורמון גדילה. אני לא מכירה מקרה שבו מישהו אכן עשה את זה, אבל הוועד האולימפי התערב מראש ואמר שזה אסור.

"זו דילמה, כי גם הספורטאים הטובים באופן טבעי הם חריגים גנטיים. זה בדיוק מה שמאפיין אותם. למי יש באופן טבעי ידיים ענקיות כמו של השחיין מייקל פלפס או את מבנה הגוף שלו? ומה לגבי היכולות המנטליות לעמוד במתח? באולימפיאדות של 2012 ו־2016 עלתה השאלה לגבי קסטר סמניה מדרום אפריקה, אם היא טרנסג'נדרית או משתמשת בטסטוסטרון כדי לשפר את ביצועיה. בסופו של דבר התברר שהיא אישה ביולוגית, שהגוף שלה מפריש באופן טבעי יותר טסטוסטרון. ככה היא נולדה.

מייקל פלפס. בעל מבנה גוף מושלם למשימה / צילום: ap, David J. Phillip

"התחילו לומר לה, 'תעשי טיפול כדי להיות כמו כולם'. אבל אם מתחילים עם זה, איפה מסיימים? מישהו היה אומר לבולט לחתוך כמה גידים ברגל כדי להתחרות מנקודת פתיחה שווה?".

גם אפשטיין מחדד את שאלת השוויון. "אנחנו יודעים שהמצב של ספורטאית שגדלה בנורבגיה, על תזונה מושלמת מגיל צעיר, טוב מזה של ספורטאית שגדלה, נניח, באלבניה בעוני והתגלתה בגיל מאוחר יותר. אין שוויון בעצם. ההתנגדות לסימום היא כדי למנוע שיפור לא הוגן ביכולות וכדי להפחית את הסיכונים הבריאותיים שבשימוש בחומרים אסורים".

יכול להיות שבעולם כל הזמן אנשים עם שונות גנטית ויכולת לשבור שיאים, אבל מה שישתפר בהמשך הוא היכולת לאתר אותם?
בן זקן: "כן, בעיקרון. כבר היום האיתור של אנשים בולטים מאוד מבחינה אתלטית הוא מקיף. הסקאוטרים מגיעים לכל מקום".

קונסטנטיני: "החוכמה היא למצוא את היהלומים, אותם בני אדם שהמבנה שלהם מושלם למשימה. יש מעטים עם ידיים ורגליים כמו של פלפס וקיבולת ריאות כמו שלו, והוא היה גם במקום הנכון בזמן הנכון. אפשר לראות בסרט כמו 'הרקדן האחרון של מאו' כיצד הסקאוטרים הולכים בין הכפרים הכי נידחים, בוחנים את הילדים מגיל 3 ואומרים להם 'אתה תהיה הרקדן הקלאסי הבא'. אבל עדיין לא מגיעים לכולם. אולי יש בפקיסטן נערה שיכולה להיות הקופצת הכי טובה, אבל אף אחד לא ימצא אותה".

עוד כתבות

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

פעילי חיזבאללה / צילום: ap, Hussein Malla

גורם בחיזבאללה: אם ארה"ב תבצע "תקיפה מוגבלת" - לא נתערב

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

פלאפון מפטרת כ-10% מעובדי החברה

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פיטורי 150 עובדים קבועים במסגרת תוכנית התייעלות

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים