על רקע המלחמה המתפתחת ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בין-לאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין, בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל במלחמה, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
● פרטים חדשים נחשפים: באיזה נשק השתמש צה"ל במתקפה בתימן?
● צה"ל מתכנן מענק של 120 אלף שקל למג"דים לוחמים. באוצר הופתעו
1השאלה בארה"ב: כמה דמוקרטים יחרימו היום את נאום נתניהו בקונגרס?
כמה מתוך המחוקקים הדמוקרטים צפויים להחרים את הנאום של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בקונגרס האמריקאי היום (ד')? זו השאלה שבה עסקו כמה מכלי התקשורת הפוליטיים הגדולים בארה"ב ביממה האחרונה. סגנית הנישא קמלה האריס, מי שצפויה לזכות בקרוב במועמדות של המפלגה הדמוקרטית במירוץ לנשיאות, הודיעה מראש כי לא תהיה בנאום "בשל אילוצי לו"ז". כך גם בכירים אחרים במפלגה, כולל צ'ק שומר, שקרא בעבר לנתניהו להתפטר וללכת לבחירות חדשות.
"לפחות שלושה תריסרים מחוקקים דמוקרטים מתכננים להחרים את הנאום, במחאה על הקמפיין הצבאי בעזה", כתב ההאפינגטון פוסט. בעוד בניו יורק פוסט הפרו-ישראלי גינו את הצעד במאמר מערכת וכתבו כי "עד מאה דמוקרטים מתכננים לזלזל במנהיג של המדינה היהודית". בפוליטיקו נכתב כי הביקור אינו מעניין את הבירה האמריקאית והמערכת הפוליטית בתקופה זו שבה הפוקוס הוא על המירוץ לנשיאות, "נראה שלנתניהו יש מעט מאוד מה לעשות בוושינגטון עד כה, והיה צריך להזכיר לחלק מהעוזרים בקונגרס שהוא בכלל נמצא בעיר", נכתב.
מאת ג'ניפר בנדרי, האפינגטון פוסט. לקריאת הכתבה המלאה.
מאמר מערכת, הניו יורק פוסט. לקריאת הכתבה המלאה.
מאט ברג וג'ו גולד, פוליטיקו. לקריאת הכתבה המלאה.
2עשרות מדינות וארגונים יתערבו בהליך נגד נתניהו וגלנט בהאג
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) אישר לכ-60 מדינות וארגונים להגיש עמדות בנוגע לשאלות של סמכות השיפוט שלו ביחס לישראל, בהליך שעשוי לעכב בחודשים את הבקשה להוציא צווי מעצר נגד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט; כך מדווחת סוכנות הידיעות רויטרס.
התובע הכללי של ה-ICC, כרים חאן, ביקש במאי מהרכב של שלושה שופטים להוציא את צווי המעצר, אולם מדינות שונות - כולל בריטניה וגרמניה - טוענות כי לבית המשפט כלל אין סמכות לפעול נגד בכירים ישראלים. ישראל אינה חתומה על האמנה העומדת בבסיס הפעילות שלו. הרשות הפלסטינית הצטרפה במעמד של מדינה לבית הדין ב-2015. בריטניה הייתה המדינה הראשונה להגיש הסתייגות, בנימוק כי הסכמי אוסלו קובעים שאין לפלסטינים סמכות פלילית לגבי ישראלים, ולכן לא ניתן "להרחיב" את החברות הפלסטינית כך שתחול על מנהיגים ישראלים. "דיון בעשרות עתירות וטיעונים משפטיים צפויים לעכב את הליך האישור, שאמור להיות מוענק על ידי פאנל של שלושה שופטים", נכתב בדיווח.
מאת סטפני ואן-דר-ברג. מתוך רויטרס. לקריאת הכתבה המלאה.
3נשיא צרפת נגד פוליטיקאים "המסכנים את המשלחת הישראלית"
נשיא צרפת עמנואל מקרון אמר אתמול (ג') בראיון טלוויזיוני כי המשלחת האולימפית הישראלית "מתקבלת בברכה" במשחקי הקיץ שייפתחו בסוף השבוע הקרוב בפריז, על רקע סערה שעורר מחוקק מהשמאל שקרא לסלק את המשלחת הישראלית מהאולימפיאדה. "מה שקורה בעזה הוא בלתי מתקבל על הדעת", אמר מקרון בראיון ראשון מאז הבחירות בתחילת החודש, "אבל אני מחויב לביטחון מדינת ישראל". הוא הבהיר לצופים כי אין מקום להשוות בין סילוק רוסיה מהאולימפיאדה לדרישות לסלק את ישראל. "זה מצב שונה לגמרי, ישראל הגיבה להתקפת טרור", אמר. "אני מגנה בחומרה ביותר את כל אלה שמסכנים את הספורטאים האלה, ובאופן משתמע מאיימים עליהם", הוסיף.
היום (ד') יתקיים משחק כדורגל בין ישראל למאלי במסגרת האולימפיאדה תחת אבטחה כבדה, בעוד מפגינים הבטיחו לנסות ולמחות בתוך האצטדיון. המשלחת הישראלית לפריז מאובטחת מסביב לשעון, לפי הדיווחים בצרפת. מקרון הוסיף כי היה מקבל בברכה גם את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, לו היה בוחר לבוא לפתיחת המשחקים. נתניהו ישהה בארה"ב במהלך טקסי הפתיחה.
מתוך לה-מונד. לקריאת הכתבה המלאה.
4בקרוב בגרמניה? הצעה לשלול תקציבים ממשלתיים למי שלא יכיר בישראל
שורה של מפלגות בפרלמנט הגרמני צפויות להציע, אחרי הפסקת הקיץ, לאמץ הצהרה משותפת, שקובעת כי רק ארגונים או עצמאים שיכירו בזכות הקיום של מדינת ישראל יהיו זכאים לקבל מימון ממשלתי; כך דיווח אתמול (ג') אתר השבועון דר שפיגל.
לפי הדיווח, מפלגות הירוקים, השמרנים (CDU), הסוציאל-דמוקרטים (SPD) והליברלים (FDP) עובדות בימים אלה על טיוטה, שבה בין היתר נשקל לחייב ארגונים המקבלים תמיכה פדרלית להצהרת האנטישמיות של ה-IHRA, המגדירה במקרים רבים ביקורת על ישראל כאנטישמיות. ההצהרה, שלא ברור אם תישא אופי מחייב או תהיה "המלצה" ו"קריאת כיוון", תיעשה על בסיס הצהרה מנובמבר האחרון שבה המפלגות נשבעו להגן על החיים היהודים בגרמניה מפני אנטישמיות, הגואה במדינה אחרי התקפות ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה. להחלטה או המלצה שכזו צפויה להיות השפעה גדולה על מגזר התרבות הגרמני, שמקבל תמיכה ממשלתית רבה. בעבר גם הגדיר הפרלמנט הגרמני את פעילות ה-BDS כאנטישמיות, והמליץ שלא להעביר כספים פדרליים לארגונים התומכים בתנועה.
מאת טוביאס ראפ, מתוך השפיגל. לקריאת הכתבה המלאה.