גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בניגוד לחוק באירופה: פינלנד מורידה את הכפפות במאבק נגד רוסיה

זה שנה שרוסיה משתמשת ב"נשק" המהגרים נגד פינלנד ושולחת אלפים מהם למעברי הגבול בין המדינות ● כעת, בניגוד לאמנות בינלאומיות, לחוקים אירופיים ולחוקה הפינית עצמה - חוק תקדימי מאפשר לגרש פליטים ו"לדחוף אותם בחזרה" לצד הרוסי ללא זכות ערעור

מהגרים חוצים את הגבול בין רוסיה לפינלנד, לפני סגירת המעברים בנובמבר
מהגרים חוצים את הגבול בין רוסיה לפינלנד, לפני סגירת המעברים בנובמבר

כבר יותר משנה שרוסיה משתמשת בנשק "היברידי", כפי שהדבר מכונה בנאט"ו, בניסיון לערער את המצב הפוליטי והחברתי בפינלנד. מהגרים לא חוקיים ומבקשי מקלט מאפריקה ומהמזרח התיכון, שקיבלו ויזות זמניות לרוסיה בעבור תשלום נאה, נשלחים למעברי הגבול בין המדינות, שנפרס על פני יותר מ-1,300 קילומטר, ומנסים להיכנס למדינה ולהגיש בקשות מקלט. החוק הבינלאומי, כולל חוקי האיחוד שבו פינלנד חברה, חייב עד כה את המדינה הנורדית לבחון את בקשות המקלט לפי ארץ המוצא והנסיבות האישיות, ובינתיים להעניק מקלט למבקשים.

מהכלכלה ועד התדמית הבינלאומית: איך האולימפיאדה תשפיע על צרפת?
חומת מל"טים מנורבגיה ועד פולין: קו ההגנה החדש נגד רוסיה

אבל ביום שני השבוע נכנס לתוקף חוק תקדימי בפינלנד, שעורר סערה באירופה כולה, המאפשר לרשויות בהלסינקי להורות למשמר הגבול למנוע פיזית כניסה ממבקשי מקלט המגיעים דרך מעברי גבול במזרח, "לדחוף אותם חזרה" לצד הרוסי, להתעלם מבקשת המקלט שלהם, ואפילו לגרש אותם אם כבר נכנסו לתוך שטח המדינה, ללא זכות ערעור.

החוק מנוגד לאמנות הבינלאומיות בנוגע לפליטים עליהן פינלנד חתומה, לחוקים האירופיים ואפילו לחוקה הפינית עצמה, ומהווה שינוי כיוון משמעותי במאבק בהגירה הלא חוקית הנכנסת לאירופה. במקביל, הוא פופולרי בציבור, עם סקרים שהראו כי שני שלישים תמכו בו, והוא עבר ברוב המיוחד הדרוש כדי לפעול בניגוד לחוקה, עם 167 תומכים ורק 31 מתנגדים.

החוק - רק למצב חירום

בשלב הנוכחי, מדובר בחוק שרק מאפשר את הצעד יוצא הדופן, אך הוא לא פועל בשטח. רק כמה מאות מהגרים לא חוקיים, רובם מסומליה, מעיראק ומסוריה, נכנסו כך לפינלנד מתחילת השנה. הסיבה העיקרית לכך היא שמנובמבר פינלנד סגרה את כל מעברי הגבול שלה עם רוסיה. אולם כעת, כחלק מהמאבק המתעצם מול רוסיה, שכלל הצטרפות לנאט"ו אחרי עשרות שנות ניטרליות, הלסינקי בעצם "הורידה את הכפפות" והוכיחה שהיא נכונה לזנוח ערכים הומניטריים אוניברסליים בשל הסיכונים למדינה.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין / צילום: ap, Vyacheslav Prokofyev, Sputnik, Kremlin

בשל חריגותו, החוק יופעל רק במצב חירום של "הצפת" הגבול במבקשי מקלט, וככל הנראה יוחרגו ממנו נשים, ילדים ונכים.

החוק נדון במשך חודשים רבים במדינה, שבה שולטת ממשלת מרכז-ימין הכוללת לראשונה את מפלגת "הפינים" המתנגדת להגירה. הוא עבר ניסוחים וגלגולים שונים, ועורר ביקורת רבה מצד מדינות אירופיות אחרות, ובמיוחד מצד ארגוני זכויות אדם שאמרו כי דווקא המדינה הנורדית המתקדמת "משדרת מסר שגוי" בנוגע להגירה.

אבל נשיא המדינה אלכסנדר סטאוב אישר אותו בחתימתו, ואמר כי למרות שהוא "מבין את הבלבול שיחוש שומר גבול כיצד לפעול", מדובר בצעד הכרחי במקרה שבו רוסיה תנסה להגביר משמעותית את קצב מבקשי המקלט הנשלחים לגבול הפיני. הוא מוגבל בשלב זה לשנה אחת.

"הרפורמה שייחלנו לה"

במהלך הדיונים על החוק הופיעו עשרות מומחים בפני הפרלמנט שהזהירו כי הוא מנוגד לאמנות הבינלאומיות, כולל חוקי היסוד של האיחוד האירופי. מבריסל נמסר כי "אין החרגות" מהחוק הבינלאומי הקובע כי יש לקבל מבקשי מקלט ולדון בבקשותיהם.

לפי הנתונים האחרונים, בשנה שעברה שיגרה רוסיה כ-1,300 מבקשי מקלט לפינלנד. בתחילת נובמבר סגרה המדינה את כל מעברי הגבול שלה עם רוסיה, והמספר ירד למאות בלבד. כאמור, החשש מההגירה הלא חוקית ומהתגברותה יצרו רוב בציבור לצעד, והמפלגה הסוציאל-דמוקרטית שבאופוזיציה הצביעה בעדו. תמיכתה הבטיחה רוב של שני שלישים בפרלמנט, מה שאיפשר את כניסתו לפועל.

מפלגת "הפינים" מהימין המתנגד להגירה אמרה לאחר החלת החוק כי "זוהי הרפורמה בחוקי הכניסה שייחלנו לה במשך שנים... זהו חוק שמיועד להילחם בהגירה כפויה (על ידי מוסקבה, א"א)". מנגד, מנהיגת ברית השמאל, אמרה כי מדובר ב"יום שחור לשלטון החוק בפינלנד ולזכויות האדם".

גם בריסל הזהירה כי החוק מנוגד לאמנת ז'נבה, ולעיקרון האי-החזרה שנחקק בשל לקחי מלחמת העולם השנייה וסגירת הגבולות בפני פליטים יהודיים. לפי עיקרון זה נאסר להחזיר מבקש מקלט למדינה שבה הוא עשוי להירדף או להימצא בסכנת חיים. הדבר מחייב את המדינות החתומות על האמנה לבחון את הבקשה. כאן נכנסים לשיקולים ארץ מוצאו של המהגר, נסיבות אישיות או חברתיות ועוד.

למעשה, אחת הבעיות המרכזיות של אירופה היא שבעוד שקל יחסית להיכנס בשל עיקרון זה במקומות בהם הגבול "פרוץ" (בשיט דרך הים למשל), קשה לגרש את מי שלא זכאים למקלט, בשל סוגיות משפטיות. כמו כן, חלק ממדינות אירופה מעניקות זכות עבודה וביטוח בריאות למבקשי המקלט, ולמעשה משלימות עם הגירה לא חוקית המושכת מיליוני בני אדם מדי שנה. בפינלנד התנאים למבקשי מקלט לא נחשבים נוחים, ורבים מתייחסים אליה כמדינת מעבר בדרך לגרמניה, שבה התנאים טובים יותר.

המצב מערער את אירופה

סוגיית המהגרים ומבקשי המקלט גורמת בין היתר לערעור המצב הפוליטי במדינות כמו גרמניה, אוסטריה, פינלנד, שבדיה וצרפת, שבהן מפלגות המתנגדות להגירה גורפות את קולות הבוחרים בשיעורים הולכים וגדלים. בבחירות האחרונות לפרלמנט האירופי סוגיית ההגירה הלא חוקית כיכבה בראש סדר היום, ומפלגות מהימין המתנגד להגירה הגדילו משמעותית את כוחן. רוסיה עושה שימוש בכך, ובשנתיים האחרונות פועלת באופן הולך וגובר "לשגר" פליטים ומבקשי מקלט לגבולות האירופיים ממזרח.

הפתרון של פולין, ליטא ומדינות אחרות לניסיונות הללו היה פריסה של עשרות אלפי שוטרים לאורך הגבול המזרחי, וכן הקמה של מכשול וגדר. עדיין, חבורות של מבקשי מקלט מנסות לעתים לפרוץ בכוח את הגדרות והמחסומים. בפולין נדקר למוות שוטר פולני ממשמר הגבול על ידי מבקש מקלט בחודש שעבר. מוסקבה ומינסק אומרות כי מדובר בפעולה עצמאית של מהגרים לא חוקיים, אולם תחקירים בעבר הראו כיצד הממשלות ברוסיה ובבלארוס מעורבות בעסקים הכרוכים בהנפקת ויזה מפוברקת, ללא צורך ממשי, רק כדי לעודד את הפליטים לנסוע מערבה, ושם לחצות את הגבול באופן לא חוקי.

"הגירה מוכוונת היא דרך אחת שבה רוסיה יכולה להפעיל לחץ עלינו, וזה יכול להשפיע על הביטחון ועל היציבות החברתית של פינלנד ושל האיחוד האירופי", אמר לתקשורת שר הפנים הפיני, "החוק החדש מכין את פינלנד למצב שבו רוסיה תנסה להשפיע ולהפעיל לחץ לאורך זמן ממושך, ובקנה מידה גדול יותר".

עוד כתבות

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים