גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדיון בבג''ץ בעתירה נגד מינוי יוליה שמאלוב-ברקוביץ' למנכ''לית חדשות 13 / צילום: ניצן שפיר

בג"ץ קיים היום (ה') דיון בעתירת עובדי חברת חדשות 13 נגד מינויה של המנכ"לית החדשה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ'. הדיון הועבר בשידור חי לבקשת גלובס וגופי תקשורת נוספים.

● ראיון | כשהחברה בכאוס ורגע לפני הדיון המכריע, מנכ"לית חדשות 13 טוענת: פוליטיקאי זו לא מילה גסה
● השאלות שמונחות לפתחו של בג"ץ בעקבות עתירת עובדי חדשות 13
● יוליה שמאלוב-ברקוביץ' ורשת 13: לבג"ץ אין סמכות לדון במינוי

13:50 - הדיון הסתיים; ההחלטה צפויה בימים הקרובים

13:45 - בא-כוח חדשות 13: אנו חוששים מההשלכות של קביעת בג"ץ על העיתונאים

עו"ד עופר קורלנד, שייצג את הרשות השנייה יחד עם עו"ד אסף הדני, שניהם ממשרד יוסי לוי, טען: "הפיקוח של הרשות השנייה הוא אקס-פוסט, האם יש הפרה או אין הפרה. זה סיכון שהמחוקק לקח. למשל, אם מופרים כללי אתיקה, חברת החדשות לא חסינה. תהיה התערבות, ויהיו עיצומים".

לדבריו, "הנחת המוצא היא שאותו דירקטור ימלא את תפקידו, הוא חב חובת נאמנות וזהירות בחברה. לדירקטור יש שיקול-דעת עצמאי".

נציג הרשות השנייה נשאל על-ידי השופטים - האם הדירקטור לא ממשיך להיות נציג מטעמכם? אם היה מסתבר שהוא לא מתפקד, והוא חותמת גומי? על כך השיב עו"ד קורלנד: "מרגע שמתמנה דירקטור מטעם המדינה, נותק הקשר עם הגורם הממנה", והוסיף כי ניתן להזיז דירקטורים מתפקידם - "במקום שאני מוצא שהדירקטור פעל בחוסר סבירות קיצוני ולא פעל לפי חוק הרשות השנייה".

השופט עופר גרוסקופף שאל: "הנציגים של הרשות השנייה ממלאים תפקיד ציבורי על-פי דין לעמדתך?", ועו"ד קורלנד השיב: "יש היבטים ציבוריים. הם צריכים לשקול את האינטרס הציבורי. כל זה עם טובת החברה".

עו"ד נמרוד ברנע טען מטעם מועצת העיתונות שביקשה להצטרף להליך כידידת בית המשפט: "יש לנו חוק שיש בו אינסוף הוראות שמצביעות על הדו-מהותיות המובהקת".

עו"ד אלעד מן מטעם עמותת "הצלחה", שביקשה גם להצטרף להליך, אמר בדיון: "החוק מכתיב מציאות מורכבת ומרובדת. מקומה של הרשות השנייה קצת נפקד בצורה מפליאה. הרשות השנייה אפילו לא זכאית לחזקת התקינות נוכח הפעולה שלה".

עו"ד נדב ויסמן, המייצג את העותרים, אמר לשופטים: "יש להחיל את המשפט המינהלי על שומרי הסף. המשיבים מתאפיינים בכפירה של המשפט המינהלי על הרשות השנייה. לטענתם, הם לא החילו על עצמם את חובות המשפט המינהלי ואת החובה הבסיסית ביותר שאומרת שהם פועלים כנאמן הציבור".

בא-כוח חדשות 13 ורשת הוסיף לטיעון: "אנחנו חוששים מההשלכות של קביעת בג"ץ. לא נראה לי שהעיתונאים רוצים להיות כפופים. חברת החדשות לא ממלאת תפקיד ציבורי על-פי דין. גם הדירקטורים לא ממלאים תפקיד ציבורי על-פי דין. יש מרחב גדול". עוד אמר: "אפילו אם הייתה סמכות, וחלים כללי המשפט המינהלי, כשמסתכלים על פסיקה ארוכת-שנים של התערבות במינויים של גופים ציבוריים - היא כל-כך מצומצמת".

עו"ד רון דרור מטעם חדשות 13 ורשת 13 אמר: "יש פיל בחדר - טענה שמרחפת שזה תכנון, שהשלטון בא להתערב. זה לא קשור! הטענה הזאת צמחה בתקשורת. שמאלוב-ברקוביץ' למדה לימודי תעודה בתקשורת, תואר ראשון ושני. המינוי ראוי. נכון שלא הביאו מישהי מאותה פיילה".

13:15 - בא-כוח חדשות 13: לא הייתה ישיבה של כל ועדת האיתור עם שמאלוב-ברקוביץ'

השופטים ביקשו לקבל מידע על תהליך המינוי של שמאלוב-ברקוביץ' למנכ"לית חברת החדשות. עו"ד רון דרור, המייצג את חדשות 13 ורשת 13, אמר: "היו להם 15 מועמדים. הם חילקו ביניהם מועמדים. ישבו איתה (עם שמאלוב-ברקוביץ') שניים. אייל דה פאו ישב איתה. כוועדה לא הייתה ישיבה עם המועמדים".

השופט יצחק עמית העיר: "ועדות איתור זה תרשומת פנימית כדי שאנשים יוכלו להתבטא. אבל יש ישיבה של הדירקטוריון שמאשר את המינוי. הייתי מצפה לפרוטוקול של הדירקטוריון שאישר את המינוי. לא צורף פרוטוקול. נרצה לראות". בהמשך העיר: "תראו מה קורה כאן. כמה שאלות אנחנו צריכים לברר. היה צריך לשים את הדברים האלה".

עוד אמר עמית: "יש טענות במישור העובדתי שאין להן תשובות". הוא התייחס לטענה לקשר בין הדירקטור אברהם נתן לבין שמאלוב-ברקוביץ' ולכך שהיא לא התקבלה לנבחרת הדירקטורים. עו"ד דרור השיב כי הטענות אינן נכונות.

השופט עמית שאל האם שמאלוב-ברקוביץ' נפסלה מנבחרת הדירקטורים, אך חדשות 13 לא מסרו תשובה בעניין זה.

12:55 - דירקטורים או אנשים פרטיים?

השופט יצחק עמית ביקש מבאי-הכוח של חדשות 13, רשת 13, מועצת המנהלים והדירקטורים לברר כיצד הם רואים את עצמם: "חברכם נתן טיעון נלהב על גוף דו-מהותי. כמעט שם את עצמו בשידור הציבורי, אבל הם לא שידור ציבורי, יש הבחנה. איפה אתם על המנעד בין חברת 'יוסף ובניו' לבין השידור הציבורי?".

עו"ד יורם בונן, המייצג את חדשות 13, רשת 13, מועצת המנהלים והדירקטורים, השיב: "החוק קבע דרישות ספציפיות איך ממנים מנכ"ל. היחידים שיכולים להביא מועמד לישיבת הדירקטוריון הם בעלי הרישיון".

השופט עופר גרוסקופף הקשה על באי-כוח חדשות 13 ושאל כיצד הם מסבירים את עמדתם שעל הדירקטורים בחברה לא חלים כללי המשפט המינהלי.

עו"ד בונן השיב: "הם לא כפופים. הם דירקטורים חיצוניים שאומנם ממונים על-ידי הרשות השנייה, אבל הם אמונים, במסגרת חובותיהם כנושאי משרה, גם לאינטרס הציבורי".

השופט גרוסקופף שאל: "הם פועלים בתור אנשים פרטיים?". עו"ד בונן השיב: "הם פועלים כדיקרטורים. הם חייבים בחובת זהירות ובחובת אמונים לחברה, ועליהם לשקול את האינטרס הציבורי".

גרוסקופף הקשה: "יש להם חובות לציבור?". בונן השיב: "לדעתי לא". גרוסקופף שאל: "הם לא נציגי הרשות השנייה?". בונן ענה: "ברגע שהרשות ממנה את הדירקטורים, ניתק הקשר".

גרוסקופף ביקר את הטענה שהדירקטור הופך להיות כדירקטור פרטי: "אם כך, המחוקק היה מאפשר למנות דירקטורים חיצוניים. הוא קבע מינוי דירקטורים שהם נציגי הרשות השנייה. הם נציגיה למעשה".

בונן דחה את הטענה שהדירקטורים כפופים לחובות מהמשפט המינהלי הכפוף לביקורת שיפוטית: "השאלה היא האם כל דיכפין יכול להעלות טענות נגד עמדת נציג הציבור בישיבה. התשובה לדעתי היא שלא. זה מודל של דירקטוריון בחברה פרטית. זה שיח של בעלי מניות", אמר.

השוםטת יעל וילנר לא קיבלה את התשובה ואמרה: "הציבור הוא זה שהאינטרס שלו נפגע. בעלי המניות - אלה אינטרסים אחרים לגמרי".

עו"ד בונן: "העובדה שהמחוקק קבע שהרשות השנייה תמנה דירקטורים חיצוניים לסמן לה את אמות-המידה, לא הופכת את חברת החדשות לגוף ציבורי".

12:30 - האם הניסיון של שמאלוב-ברקוביץ' רלוונטי לתפקיד העורכת הראשית?

השופט יצחק עמית שאל לגבי ניסיונה של שמאלוב-ברקוביץ': "היא הייתה עורכת עיתון ומנכ"לית של ערוץ 9 - למה זה לא ניסיון?".

בא-כוח העותרים, עו"ד נדב ויסמן, השיב: "הדברים האלה הסתיימו לפני 20 שנה. היא עזבה ב-2004 כל תפקיד שיש לו קשר לעיתונות".

על תפקידה כראש הרשות השנייה כבשנים 2017-2022 כניסיון רלוונטי, השיב ויסמן כי התפקיד של שמאלוב-ברקוביץ' התאפיין בדוח חמור שהמשיבים לא התייחסו אליו. "צריך לדעת איך נבנה סיפור, איך יודעים שזו אמת, איך מצליבים סיפור כשיש כל-כך הרבה פייק ניוז, איך מחליטים במה יש עניין ציבורי, איך מנהלים את הנושא של חיסיון מקורות, איך מנהלים את הלחצים הפוליטיים. זו עבודה אחרת".

לשאלת השופטים איך הליך הבחירה היה צריך להתנהל לעמדת העותרים, השיב ויסמן כי "הדירקטורים צריכים לקבוע תנאי סף. זה צריך להיות עיתונאי, מישהו שהתנסה בתפקידי עריכה. אתה לא לוקח מישהו שהיה לו נסיון כמ"פ לפני 20 שנה וממנה אותו לרמטכ"ל. הם צריכים לקיים דיון ולהעלות יותר ממועמד אחד".

השוםט עופר גרוסקופף העיר: "האם מדובר בחוסר סבירות, אם יש היכרות שנראית מעמיקה?".

עו"ד ויסמן השיב: "מעל העורך הראשי אין מישהו, לכן המינוי כל-כך חשוב".

השופט עמית: יש לי שאלה קיצונית: שלחתם מכתב ליועמ"שית. לא צריפתם אותה לעתירה. מה היו השיקולים שלכם?".

ויסמן: "לא צריך לרשום את היועמ"שית רק כי מדובר בעניין משפטי. פנינו ליועמ"שית, לא קיבלנו תשובה. אני מניח שמחכים לראות אם יהיה צו על-תנאי או לא".

12:15 - השופטת וילנר: האם שיקול-הדעת של המנכ"ל כפוף לבג"ץ?

השופטים יעל וילנר ועופר גרוסקופף ביקשו לדעת מה עמדת העותרים - האם שיקול-הדעת של מנכ"ל חברת החדשות כפוף לבג"ץ.

בא-כוח העותרים, עו"ד נדב ויסמן, השיב: "המנכ"ל הוא אישיות דו-מהותית". השופטת וילנר הקשתה: "אדוני מבין את המשמעות?".

עו"ד ויסמן השיב: "תפקיד המנכ"ל הוא לבצע את התפקיד הציבורי, וחלק ממנו להיות בלתי תלוי. הטענה העיקרית שלנו היא לגבי אופן הפעלת שיקול-הדעת של הדירקטורים. הרשות השנייה רואה בדירקטורים את חוד החנית בהגנה על האינטרס הציבורי, והשאלה היא האם הם באמת פעלו כחוד החנית? האם הם עמדו על המשמר ושימשו כקולו של הציבור? יש להם שלוש חובות: לשרת את הציבור, החובה לנהוג בסבירות ולא לפעול בניגוד עניינים. הם רואים את העצמם כחברה פרטית, עסקית, לפי התגובה שלהם".

ויסמן הפנה לאופן שבו התקבלה ההחלטה למנות את שמאלוב-ברקוביץ', כאשר הייתה מועמדת יחידה בפני ועדת האיתור. השופטת וילנר אמרה: "לפעמים יש מועמד אחד מכורח המציאות". השופט יצחק עמית הוסיף מנגד: "כמי שישב בראש ועדות איתור, אני מעביר שני מועמדים".

11:55 - נציג העותרים: חברת החדשות היא לא חברה עסקית

השופט יצחק עמית פנה בפתח הדיון לבא-כוח העותרים, עו"ד נדב ויסמן, וביקש: "תן לי רשימת מכולת למה מדובר בגוף דו-מהותי, ובהנחה שמדובר בגוף מהותי - האם ישפיע על גופי תקשורת אחרים".

עו"ד ויסמן: "לחדשות 13 יש תפקיד ציבורי מובהק. חברת החדשות תקיים שידורי חדשות מאוזנים ומהימנים, ולא ישוקפו דעות בעלי המניות. החברות קיבלו משאב ציבורי חשוב. המחוקק החיל על חברי מועצת המנהלים של חברת החדשות ועובדיה דינים ייחודיים של עובדי המדינה. דין חברי מועצה והרשות ושל הבורד, כדין עובדי המדינה".

ויסמן הוסיף כי "יש שורת חוקים החלים על חברי הדירקטוריון: חוק שירות המדינה (פעילות מפלגתית), חוק העונשין לעובדי ציבור, פקודת הראיות, פקודת הנזיקין. כל אלה חלים על חברי הבורד. רצו להכיל עליהם נורמות הקשורות לטוהר המידות. חדשות 13 משדרות באפיק ייעודי, 13, המוקצה במכרז. רק בעל רישיון ניגש למכרז כזה".

לדבריו, "אני לא מכיר חברה פרטית שהחוק קובע שיהיו בה דירקטורים נציגי ציבור. יש שורה של אלמנטים שהופכים אותה לדו-מהותית. כל הוצאות התפעול של חברת החדשות מגיעות מהרשות השנייה. החברה לא יכולה ליצור לעצמה רווח, זו חברה לתועלת הציבור שתפקידה לעשות תפקיד ציבורי. יש לה תקציב מינימלי בחוק. יש רשימה של כל החברות שהוכרו כדו-מהותיות".

עו"ד ויסמן הוסיף: "חברת החדשות היא לא חברה עסקית. אני לא מכיר חברה שבה המנכ"ל לא צריך להרוויח כסף. בעניין של מינוי המנכ"ל שהוא גם העורך הראשי, החוק קובע סימביוזה בין התפקידים".

העותרים: זיקה פוליטית; המשיבים: לבג"ץ אין סמכות

לעותרים נגד המינוי יש מספר טענות. ראשית, לשמאלוב-ברקוביץ' יש זיקה פוליטית, משום שהייתה חברת כנסת ושוריינה במפלגת הליכוד; שנית, הדירקטורים שמינו אותה הם הדירקטורים שמונו כשהיא הייתה ראש הרשות השנייה; שלישית, התבטאויותיה הבעייתיות סביב נושאי זכויות אדם וספציפית על נשים ופמיניזם; ורביעית, חוסר הניסיון המקצועי שלה כעיתונאית או כעורכת ראשית של גוף תקשורת.

ברשת 13, בדירקטוריון ושמאלוב-ברקוביץ' טוענים כי לבג"ץ אין סמכות לעסוק בעתירה הזו. נטען כי מדובר בדירקטוריון של חברה פרטית, וכי חברת החדשות איננה גוף דו-מהותי. יתרה מכך, לפי החברה, המינוי נעשה בהתאם לדרישות החוק, ולא נפל בו פגם. לטענת החברה, לשמאלוב-ברקוביץ' אין זיקה פוליטית שמונעת ממנה לכהן בתפקיד, ויש לה את הניסיון המקצועי הדרוש לו.

בתגובת הרשות השנייה, שגם היא צד לעתירה הזו, נכתב כי הדרישה ממנה להתערבות פוגעת בעצמאות ובחופש הפעולה של חברת החדשות. לדבריה, מדובר בפתיחת שער להתערבות באופן ניהול חברת החדשות. בתגובת הרשות השנייה נכתב עוד כי המחוקק קבע מה היכולות של הרשות להתערב, וכי שינוי כזה מבג"ץ יכול לקעקע את עיקרון השמירה על עצמאות חברת החדשות.

לפי הערכות המשפטנים, בג"ץ יוכל לקבוע את העקרונות המנחים שאמורים להוביל את הדירקטוריון בבחירת מנכ"ל חדש, ולהחזיר את ההחלטה לדירקטוריון חדשות 13. זו יכולה להיות הזדמנות לרשת 13 "לרדת מהעץ".

ועד עובדי חדשות 13: "יוצאים מעודדים מהדיון"

יו"ר ועד עובדי חדשות 13, מתן חודורוב, מסר בתגובה: "אנחנו יוצאים מעודדים מהדיון. כבוד השופטים האזינו ברוב קשב לטענות שלנו - שנגעו גם לפן התהליכי, איך הגענו בכלל למינוי הזה, גם לשאלה איך התנהלו סינון המעומדים והפגישות שאפפו את התהליך הזה, וגם הטענה שיוליה שמאלוב-ברקוביץ' היא מועמדת חסרת ניסיון עיתונאי רלוונטי ב-20 שנה האחרונות ועתירת זיקה פוליטית. אנחנו סומכים כתמיד על בית משפט העליון שיביא בחשבון את כלל השיקולים, ומצפים להחלטות נוספות בהמשך".

מנהלת תחום חופש העיתונות בארגון העיתונאים בישראל, ענת סרגוסטי, מסרה בתגובה: "מה שעלה כאן מאוד חזק בדיון זה העניין הציבורי, האינטרס הציבורי, זכות הציבור לדעת והמשמעות של חברת חדשות מקצועית ועיתונאית שחופשייה מלחצים פוליטיים ו/או לחצים של בעלי הון. זה בעצם המהות של חופש העיתונות, וזה בעצם המהות של הבג"ץ הזה. הפרוצדורות הן בעצם המנגנון שמאפשר את חופש העיתונות ואת השירות של העיתונאים לציבור לזכות הציבור לדעת".

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' בחרה שלא להגיב.