גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אלף איש קיבלו כל חודש אלף דולר. מה הם עשו בכסף? התוצאות מפתיעות

במשך שלוש שנים הובילה מעבדה במימונו של מייסד OpenAI ניסוי שמטרתו לבדוק כיצד משפיעה הכנסה בסיסית אוניברסלית על התעסוקה, ההשכלה והבריאות ● עכשיו מתחילות להתפרסם התוצאות, ולא כולן היו בהתאם לציפיות

סם אלטמן, מייסד OpenAI / צילום: Reuters, CARLOS BARRIA
סם אלטמן, מייסד OpenAI / צילום: Reuters, CARLOS BARRIA

סם אלטמן, האיש שמאחורי OpenAi ו־ChatGpt, הכריז כבר ב־2016, בבלוג של אחד ממאיצי הסטארט-אפים הגדולים בארה"ב, על כוונתו לבצע ניסוי בהכנסה בסיסית אוניברסלית (UBI) במטרה לבדוק מה אנשים עושים כשנותנים להם חופש כלכלי רב יותר. "האם אנשים יושבים ומשחקים משחקי מחשב, או יוצרים דברים חדשים?", כתב אז, "האם אנשים, ללא הפחד שלא יוכלו לאכול, משיגים יותר ומועילים יותר לחברה, והאם הם יוצרים ערך כלכלי רב יותר מזה שהם מקבלים?".

ראש בראש עם גוגל: OpenAI מכריזה על השקת מנוע חיפוש תחת השם SearchGPT
"אדם שכל כולו חדשנות": למה השוק כל כך מתלהב מהמנכ"ל החדש של צ'ק פוינט?

השאלות האלה נראו לאלטמן רלוונטיות במיוחד לאור המחשבה שכלי בינה מלאכותית יעלימו לא מעט משרות, ולא תהיה ברירה אלא לדאוג להכנסה בסיסית לאנשים שאיבדו את יכולתם להתפרנס. בשלוש השנים האחרונות, מחקר שנעשה במסגרת OpenResearch, מעבדה במימונו, בדק בדיוק את השאלות האלה בקרב משקי בית בטקסס ובאילינוי. השבוע פורסמו חלק מתוצאות הניסוי, ומאמרים נוספים צפויים לצאת בהמשך.

יותר בחירה, פחות הכנסה

1,000 משפחות בעלות הכנסה נמוכה בטקסס ובאילינוי, ארה"ב, קיבלו 1,000 דולר בכל חודש. לקבוצת הביקורת, שכללה 2,000 איש (שנבחרו רנדומלית מאותו מדגם), ניתנו 50 דולר בלבד בחודש. במשך שלוש שנים בחנו החוקרים את ההשפעות של הסכומים האלה על שתי הקבוצות, באמצעות שאלונים, מעקב אחרי מדדי בריאות ובדיקות פיזיות.

הממצא הראשון והבולט ביותר הוא ששיעור ההשתתפות בשוק העבודה היה נמוך ב־2% בממוצע מקבוצת הביקורת (אף שבשתי הקבוצות חלה סך הכול עלייה לאורך שלוש השנים). מי שעבד צמצם את שעות העבודה שלו ב־1.3 עד 1.4 שעות בשבוע, כך שבממוצע ההכנסה ירדה בכ־1,500 דולר בשנה.

הכנסת משק הבית ירדה בסכום גבוה יותר מסכום ההכנסה הבסיסית שניתנה למשתתפי הניסוי, אבל מבחינת החוקרים זה לא בהכרח דבר רע: הם הדגישו את את הערך הגבוה שהמשתתפים ייחסו לשעות הפנאי שלהם ואת החשיבות של הרחבת אפשרויות הבחירה שעמדו בפניהם, מה גם שמנקודת מבט כלכלית הירידה בעבודה הייתה מתונה למדי.

השכר לא עלה, בניגוד לציפיות

החוקרים ציפו שבסופו של דבר העברת הכסף תוביל לעלייה בשכר, כי מקבלי התשלום יוכלו להקדיש יותר זמן לחפש משרות איכותיות ומכניסות יותר. אבל איכות התעסוקה לא השתפרה.

המחקר לא מצא ראיות לכך שאנשים התפטרו ממשרות גרועות כדי שיוכלו לחפש בנחת משרות טובות יותר. צמצום שעות העבודה הגדיל את זמן הפנאי, שהוא כמובן חשוב בפני עצמו, אך לא הביא ליצירת ערך כלכלי גדול יותר, לפחות לא בשלוש שנות הניסוי.

בכל הנוגע לפעילות יזמית מוגברת, שאלטמן קיווה לראות בעקבות חלוקת הכסף, החוקרים לא מצאו שינוי משמעותי. מקבלי התשלום אמנם הפגינו יותר נכונות לקחת סיכונים והביעו יותר עניין ביזמות, אך החוקרים לא ראו התגלגלות של העניין למעשים בפועל.

האם הכסף נוצל לרכישת השכלה? סך הכול לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות, אך כן נמצא הבדל בין המבוגרים לצעירים. בעוד שההעברה הכספית לא השפיעה כמעט על יציאה ללימודים של מבוגרים, הצעירים (בשנות ה־20 לחייהם) דווקא כן נכנסו מעט יותר לתוכניות של השכלה פורמלית, שיוכלו ליהנות מפירותיהן בטווח הארוך. עם זאת, מציינים החוקרים, קבוצה זו צמצמה עוד יותר את השתתפותה בשוק העבודה.

שיפור זמני בבריאות ובסטרס

הממצאים הנוגעים לבריאות ולרווחה נפשית פורסמו במאמר נפרד, וגם הוא מציג תוצאות מעורבות. החוקרים ראו אמנם שיפור בדיווח על רמות הלחץ והביטחון התזונתי, אך מהר מאוד הן חזרו לרמות הקודמות שלהן, לפני העברת הכסף.

משתתפי הניסוי יכלו להרשות לעצמם להוציא יותר על שירותי בריאות, עניין יקר בארה"ב - ביקרו בבתי החולים בתדירות גבוהה יותר והוציאו כסף רב יותר על טיפולי שיניים, אך הדבר לא הוביל לשיפור בבריאותם הפיזית.

"אנחנו יכולים לשלול אפילו שיפורים קלים מאוד בבריאות הפיזית", כותבים החוקרים "ואנחנו גם מוצאים שהעברות הכסף לא שיפרו את הבריאות הנפשית אחרי השנה הראשונה, ובשנה השנייה אנחנו שוב יכולים לשלול אפילו שיפורים קלים מאוד".

במאמר שפרסמו, החוקרים כותבים שכדי להפחית את האי־שוויון בבריאות, ייתכן שהתערבויות ממוקדות יותר יהיו אפקטיביות יותר.

מחקר עם הרבה ניואנסים

ב־50 השנים האחרונות מתבצעים בכל העולם ניסויים בהיקפים נרחבים יותר ופחות במתן הכנסה בסיסית, מתוך תקווה שניתן יהיה לתת סיוע ממשלתי לאוכלוסיות מוחלשות ללא בעיית התמריצים השליליים הנלווית אליו בדרך כלל. אבל נראה שהדרך לראיית הזהב שתביא להחלפתן של תוכניות הרווחה המסורתיות עדיין ארוכה.

תוצאות הניסוי הנוכחי הן מורכבות ובעלות ניואנסים רבים. בעוד שחלק מהתוצאות מצביעות על אפקטים חיוביים של הגדלת ההכנסה, הכסף שניתן ללא תנאי לא הוביל לשינויים גדולים בהתנהגות מקבליו, אבל הייתה שונות שנבעה מרמת ההכנסה, הגיל וגורמים חיצוניים נוספים.

אלטמן עצמו לא הגיב על התוצאות ורק צייץ ב־X שהוא גאה בעבודה של קבוצת החוקרים. הפרויקט כולו לווה בציטוטים של המשתתפים בניסוי, שסיפרו על ההקלה שזכו בה בעקבות קבלת אותם 1,000 דולר בחודש. "כהורה, יכולתי לדאוג לצורכי ילדיי ולתת להם כסף לטיולים", סיפר לדוגמה אמא מאילינוי. "זה עוזר לי לנשום טוב יותר. זה עוזר לראש שלי להיות צלול קצת יותר כי לא הרגשתי כזאת כישלון".

אווה ויוולט, אחת החוקרות, סיכמה זאת כך: "קובעי המדיניות עשויים להעדיף שאנשים יעבדו יותר, משום ההשפעות החיצוניות, אבל אם המשתתפים באמת מעריכים זמן פנוי וזה משפר את רווחתם, טוב לדעת זאת".

עוד כתבות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

מושגים לאזרחות מיודעת. מניית זהב / צילום: Craig Coope

מכירת צים: מהו הכלי שמעניק למדינה זכות וטו?

עסקת צים נחתמה, אבל היא עדיין ניצבת בפני מכשול אפשרי מצד המדינה • למה למדינה יש זכות וטו, ובאילו תנאים היא יכולה להשתמש בה? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12 בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר ו-PTC ● אירועים ומינויים

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

מסע הרכש נמשך: לאומי פרטנרס משקיעה ברייק נדל"ן לפי שווי של 525 מיליון שקל

זרוע ההשקעות של בנק לאומי תרכוש 16% ממניות חברת ההתחדשות העירונית שבשליטת אספן ויוסי רייק ● ההשקעה מגיעה כשלב מקדים להנפקה ראשונית שתבוצע בשלוש השנים הקרובות

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד היום את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר היום ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים