גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסופרים הפופולריים בדורם מצליחים להבריק, אבל לא מתעלים על רבים אחרים

הספרים שזה עתה יצאו של אתגר קרת ושל אורלי קסטל–בלום מזכירים על שום מה תהילתם, אך גם מציפים תהיות לגבי יכולתם להתחדש ולהתרענן ● אחד מהם נראה כעת כפוני של טריק אחד

אורלי קסטל–בלום ואתגר קרת / צילומים: איתן טל, ויקיפדיה- Stephan Röhl
אורלי קסטל–בלום ואתגר קרת / צילומים: איתן טל, ויקיפדיה- Stephan Röhl

אתגר קרת ואורלי קסטל-בּלום הם הסופרים המפורסמים ביותר בדורי, דור שנות התשעים של המאה העשרים, אבל לא בהכרח הטובים ביותר. אני יכול למנות כמה וכמה לא פחות טובים מהם, ואף יותר. קודם כול לאה איני, אבל גם יעל ישראל וגבריאלה אביגור-רותם, אסתי ג. חיים ויובל יבנה ובועז יזרעאלי, וגם איל אדר ורונית ידעיה, ועוד. מה שמאפיין את הדור הזה הוא בראש וראשונה כתיבה ישירה בלשון דיבור ובקצב. לשון המקומונים דאז חדרה אל הספרות, במקרה של קסטל-בלום וקרת גם באיזו צורה קומיקסית של כתיבה פסבדו-פנטסטית שכביכול מזלזלת באגביות בפנטזיה. מי שרוצה להיות אותנטי, אל לו להעמיק, או לדבר גבוהה גבוהה. צריך לומר את הדברים בקצרה, עם ברק מילולי, ושכּל הרעיונות הגדולים המופשטים יעברו הקטנה הומוריסטית וקונקרטיזציה. אבל ספרות של ברק פעמים רבות מתקשה להיות ספרות גדולה.

הלשון הבוטה לא עושה את אותו הרושם

קרת הוציא כעת עוד קובץ סיפורים קצרים תחת השם הלועזי החידתי "אוֹטוֹקורקט". בסיפורים יש מן היסוד הרומנטי האדולסצנטי - הגבר שלא בגר, לצד הסתכלות מורכבת על האישה והיחסים איתה. למשל ב"עולם ללא מוטות סלפי", ישנם כמה עולמות אלטרנטיביים וגם מעין שעשועון תקשורתי שבו אם גיליתָ פרט שלא נמצא בעולם שאליו נשלחתָּ, אתה משוגר מיד בחזרה אל האולפן וזוכה בסכום כסף נכבד, בעוד שהמשתתפים האחרים נאלצים להמשיך ולחיות בעולמות אליהם שוגרו. אלא מה, כאן נכנסים הלב והרומנטיקה לסיפור, וגם איזה הרהור נוגה על קיומו או אי קיומו של אלוהים. זה סיפור טוב הפותח את הספר.

לדידי, הסיפור הטוב ביותר בספר הוא "גונדולה", שבו זוג שהכיר בטינדר, הוא כביכול נשוי והיא לא, נפגשים באופן אקראי ללא התחייבות ארוכת טווח. אבל אז בת הזוג מגלה שהתמונה שהציג האהוב הרגיש בטינדר, שלו עם אישה בגונדולה רומנטית בוונציה, היא בכלל שלו ושל אחותו; וכאן העניין מסתבך ומוּתר רגשית במפתיע. לא ציפיתָ לזה. שוב ההפוך על הפוך הזה. הצרה היא שלא כל הסיפורים ברמה הזאת. יש סיפורים רוויי התחכמויות מַלאים למדי, למשל על סבא שחוזר בגלגול של סנאי, או זוג שמתווכח מי יאכל את מי על אי בודד. הרעיונות לא רעים, אבל סיפורים רבים רצופים התחכמויות מיותרות. קרת גם סומך יתר על המידה על תבנית החזרה המתקשרת לטכנולוגיה וללולאת זמן, וזה שחוק כל כך. גם הלשון הבוטה של קרת, שפעם הרשימה מאוד באותנטיות הילדותית שלה, כבר לא עושה את אותו רושם ונראית כבר כמניֶירה. עולה השאלה כקורא, עד כמה ימשיך קרת לחקות את קרת.

אם נדמה שבעבר המבקרים ובתוכם אני היינו הופכים עם הוצאת ספר חדש של קרת לשוק לקבּלני עבודה שלו, כי כולם היו שואלים אותנו מה דעתנו על החדש של קרת, נראה כאילו הפעם יש דממה. הספר אולי נמכר היטב, אבל הקסם פג. קרת יודע לכתוב, להפתיע, יש לו קצב טוב וקריצות על פני הסיפורים, רעיונות, אבל בפועל הוא סובל מאחת הבעיות הקלאסיות של אמן העושה דבר אחד טוב. הוא מקובע, קפא על שמריו. הספר הנוכחי הוא המשך ישיר של הטון ב"געגועיי לקיסינג'ר" שלו, או בספרי סיפורים אחרים שכתב.

הפרוזה של קרת הושפעה מעולם ההייטק, האינטרנט והטכנולוגיה, גם מקומיקס, אך הצרה הגדולה שלה לדידי היא שאינה מאמינה בָּאמת, אלא רק בסיפורים עצמם, בזוויות הראייה השונות, בנרטיבים התלויים במי שמספר את הסיפור ובמה הוא מספר, ולא מה עומד מאחורי הסיפור. הספרות העברית עזבה מזמן את הסיפור הקצר הלקוני לטובת הרומן החברתי בעל הפרספקטיבה ההיסטורית. אפילו השחרור הלשוני הפוסטמודרניסטי של לשון המקומונים כבר לא רלוונטי. קרת נותר אפוא סופר שעשה מהפכה, וכעת נזכרים בו מעריציו ואוהביו בנוסטלגיה.

שוקעת בעיסוק בסיפור בתוך סיפור

את הלקוניות הנדרשת שהיא הדגל של ספרות שנות התשעים, ספרות של אקסטרים קלוזאפ, משיגה אורלי קסטל-בלום באופן מתוחכם, אקסטרימי ואוונגרדי יותר מקרת. היא עושה זאת באמצעות פירוק צירופי לשון כמו הרכָּבות ב"דולי סיטי" (הרומן הראשון שלה), שהן הרכבות ברגליים של הגיבורה. כעת העורך הוותיק והמעולה פרופ' מנחם פרי מפרסם את ספר הסיפורים הרביעי שלה, שיצא לאור לפני שנים. "סיפורים בלתי-רצוניים", שם מאוד דוד אבידני וכביכול חדשני, שמתוכו כמה סיפורים פורסמו בכתב העת. פרי, להבדיל ממני, הוא חסיד גדול של כתיבת קסטל-בלום וטורח להוציא את ספרֵי העבר שלה המוכרים במהדורות חדשות ומחודשות.

יש כאן סיפור טוב שנקרא "סיפור", על איש שקורא עיתון ומתמזג בתוכו ועל האדם שמביט בו. יש סיפור לא רע על פסבדו אימא מתחת לספסל במרחב הציבורי המהדהדת משפחתיות מעיקה תחת השם המוזר "אוֹמִּי פֶה שׁוֹרְל", בערבית: אִמי בעבודה. אבל אחר כך שוקעת קסטל-בלום כדרכה בעיסוק על סיפור בתוך הסיפור, בכל מיני התחכמויות של צבעים המייצגים גיבורים בצורה שטחית. עולה תחושה קשה מן הסיפורים, כאילו ספרות היא דבר שיש לזלזל בו. במרכז הספר רצף של סיפורים הנוגעים במעמד האישה. כל שם סיפור ברצף הזה מתחיל בצירוף "האישה ש...", הבולט שבהם והטוב שבהם הוא "האישה שכף ידה נתקעה בתיבת דואר", אבל גם "האישה שחיפשה ווקי טוקי" לא רע. השאר פחות. דווקא הסיפור היותר מוכר שזכה בעבר להֵדים, המופיע בסוף הקובץ ונקרא "עם אורז לא מתווכּחים", נראה לי היום מיושן ופזור דעת.

אף שיש כמה טקסטים קצרצרים מבריקים, אין זה קובץ הסיפורים הטוב ביותר של קסטל-בלום. השניים הראשונים, "לא רחוק ממרכז העיר" ו"סביבה עוינת" טובים יותר, ופרופ' פרי לדעתי יודע זאת כי הוא פרסם את קובץ הביכורים "לא רחוק ממרכז העיר" בעבר. עם זאת, כל קובץ סיפורים שלה הוא בעייתי.

כיוון שבדומה לקרת, קסטל-בלום בונָה בעיקר על הברק הלשוני שלה ושייכת לעולם הפרסום והרעיונאוּת. את אלה היא מחברת לעולם הספרות בהצלחה חלקית, אך נותרת בלי ממדי עומק של סובייקט, מצבים, דמויות, ובעיקר בלי שום אמת ומחויבות. נראה שלמרות כמה סיפורים מבריקים, הכתיבה הזאת התיישנה.

לטובת קסטל-בלום אפשר לומר שלהבדיל מקרת, היא לא נותרה פוני של טריק אחד או שניים. היא ניסתה ואף הצליחה לצאת מהסגנון המוגבל שלה, בעיקר בכתיבה המאוחרת שלה, שהיא לדידי אמפתית, אינטימית, עמוקה וחזקה יותר, כמו למשל ב"הרומאן המצרי" שעליו אף זכתה בפרס ספיר, או ברומן האחרון שלה "ביוטופּ", שבו היא מתחברת לפתע אל לב המודרניזם המעולה של אלבר קאמי המאוחר או של סארטר המוקדם: במרכז הרומן יש לפתע גיבור, סובייקט מתפתח שבודק תוך מחשבות בדידות את מצבו הקיומי ברצינות. קרת, לעומתה, הוא מספר טבעי יותר, שאף ניסה להתפתח ולכתוב נובלות, אבל נותר כמי שסומך יתר על המידה על ההתחכמויות וההברקות שלו. הוא שקע בסיפור הקצר.

אוטוקורקט, אתגר קרת, כנרת זמורה דביר, 168 עמ', 79 שקלים

סיפורים בלתי-רצוניים, אורלי קסטל-בלום, הספריה החדשה, ספרי סימן קריאה/הוצאת הקיבוץ המאוחד, 113 עמ', 82 שקלים

עוד כתבות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"