אפל, אמזון, גוגל ומטא / צילומים: Shutterstock
משרד האוצר הודיע, כי יפעל ליישום משטר מס מינימלי מקומי (QDMTT) על תאגידים רב לאומיים החל משנת 2026, בהתאם לעקרונות רפורמת המיסוי הבינלאומי של ארגון ה-OECD (Pillar 2). מדובר בתוכנית לשינוי מערכת המיסוי התאגידי הקיימת, באופן שיאפשר למדינות לגבות יותר מסים מחברות בינלאומיות שמוכרות מוצרים או שירותים לאזרחיהן. מטרת התוכנית היא לעדכן את חוקי המיסוי ולאפשר להם להתמודד עם הכלכלה הדיגיטלית ועם התופעה של חברות שמדווחות על רווחיהן במדינות שגובות מהן פחות מסים, ללא קשר למדינות מהן רווחיהן הגיעו. היא צפויה להשפיע על חברות הטכנולוגיה הרב לאומיות, בהן פייסבוק, אפל, אמזון וגוגל.
● רשות המסים הודיעה: מתחילה לגבות מע"מ על טיפים של מלצרים
● ניתוח | העיכוב בהכנת התקציב מקרב את ישראל לקו האדום שהציבו חברות הדירוג
לדברי סמוטריץ', "הצטרפותה של ישראל ליישום הסטנדרט הבינלאומי שהתגבש לעניין מיסוי תאגידים רב לאומיים, תסייע לשמר את האטרקטיביות של משטר המס הישראלי במציאות המיסוי העולמית החדשה, ותבטיח מניעת זליגת מסים מישראל בגין פעילות מקומית. עמידה בסטנדרטים בינלאומיים מתקדמים היא תנאי הכרחי ליצירת כלכלת שוק חופשי וגלובלי שמובילה לצמיחה ולשיפור איכות החיים שלנו. אני מודה לדרגי המקצוע במשרד האוצר וברשות המסים, שפעלו בשיתוף פעולה עם התעשייה, המשקיעים, ובעלי העניין האחרים. כפי שפעלתי מתחילת דרכי כשר האוצר, אמשיך לפעול לחיזוק ושיפור האטרקטיביות של מדינת ישראל להשקעה בתחום החדשנות וההייטק״.
בעשור האחרון מקדם ארגון ה-OECD את פרויקט ה- BEPS (Base Erosion and Profit Shifting) למניעת שחיקת בסיס המס והסטה של רווחים על ידי תאגידים רב לאומיים בין מדינות, בין היתר באמצעות הסטת פעילות למדינות בהן שיעור המס האפקטיבי על תאגידים נמוך. בפרויקט משתתפות כ-140 מדינות, לרבות מדינת ישראל.
תוכנית ה-OECD למיסוי הכלכלה הדיגיטלית בנויה משני רבדים: הרובד הראשון (Pillar 1) עוסק במיסוי רווחי תאגידי הענק הבינלאומיים על-ידי המדינות שלתושביהן הם נותנים שירותים או מספקים מוצרים, כאשר לפי המתווה המסתמן, ניתן יהיה למסות חלק מרווחי תאגידי ענק אלה במדינות בהן הם פועלים, גם אם לא מתקיימת נוכחות פיזית במדינה.
הרובד השני (Pillar 2) מבקש למנוע תכנוני מס שמטרתם שחיקת בסיס המס או הסטת רווחים למקלטי מס של תאגידים רב-לאומיים, ובכך לשים קץ לתופעת "המרוץ לתחתית" של שיעורי המס. על-פי המתווה, ייקבע שיעור מס מינימלי שיחול על החברות בתאגידים אלה. פילאר 2 צפוי לחול על קבוצות רב-לאומיות להן מחזור פעילות כולל של 750 מיליון אירו.
על פי פילאר 2, על המדינות המשתתפות בתכנית להחיל שיעור מס חברות אפקטיבי שלא יפחת משיעור המס האפקטיבי המינימלי בגובה של 15% (QDMTT). למדינת תושבות החברה תהיה זכות ראשונה לגבות את השלמת המס לשיעור של 15% בגין ההכנסות המיוחסות לחברה תושבת אותה מדינה ומס זה לא ייגבה על ידי מדינה בה תושבת חברה אחרת בקבוצה.
השלמה למס המינימלי
על המדינות המשתתפות לא תחול חובה להעלות את שיעור המס החל על החברות שבתחומן לשיעור המס המינימלי, אך חברות-האם, או חברות אחרות בקבוצה, יידרשו להשלים את המס למס המינימלי לרשות המסים שבמדינת תושבותן (IIR ו-UTPR).
כבר ביוני 2021 הצהירה מדינת ישראל באמצעות שר האוצר דאז אביגדור ליברמן, על הצטרפותה של ישראל למתווה מיסוי הכלכלה הדיגיטלית, ולתוכנית שני הפילארים שבמסגרתו. בהתאם לכללי ה-OECD מדינה רשאית לבחור את היקף ואופן אימוץ מנגנוני פילאר 2 לדין הפנימי שלה, לרבות באופן חלקי. מדינות רבות בעולם החלו לאמץ את מנגנון פילאר 2 באופן מלא או חלקי כבר לגבי שנת 2024.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', כאמור החליט לפעול לאימוץ יישום משטר המס המינימלי המקומי, ה-QDMTT, על הכנסתן של חברות רב לאומיות תושבות ישראל בעלות מחזור פעילות קבוצתי של 750 מיליון אירו או יותר, החל מתחילת שנת המס 2026. החלטת השר התבססה על המלצת הכלכלן הראשי (הממונה על הכנסות המדינה), ראש אגף התקציבים ומנהל רשות המסים, שנשענה על עבודת מטה של דרגי המקצוע שכללה היוועצות עם בעלי העניין.
ממשרד האוצר נמסר, כי ההחלטה אומצה, בין היתר, על מנת למנוע תשלום מס של חברות תושבות ישראל במדינות זרות בגין הכנסה שהופקה בישראל. יחד עם זאת, הומלץ שבשלב זה לא יאומץ בישראל מנגנון של גביית מס נוסף בגין הכנסת חברות בקבוצה שאינן תושבות ישראל (IIR ו-UTPR). נושא זה ייבחן שוב לאחר שתעבור תקופה של יישום מנגנון ה-QDMTT בישראל.
הסכמה על מס אחיד מהווה שינוי עצום עבור כלכלות קטנות. במשך שנים חלקן היוו מעין מקלטי מס עבור חברות גלובליות מאחר שהציעו להן שיעורי מס נמוכים עד אפסיים.
גם עבור ישראל מדובר בשינוי משמעותי, שכן חברות רב־לאומיות שונות נהנות משיעורי מס נמוכים במיוחד, שיכולים להגיע ל־6%, במסגרת חוקי עידוד השקעות הון. אם התוכנית תאומץ, חברות כמו אינטל, שזוכות למיסוי בשיעורים נמוכים מ־10% בעבור הקמת מפעלים בפריפריה, ידרשו להשלים את המס לשיעור המינימלי (15%).