שכונת פלורנטין בתל אביב. בנייה צפופה / צילום: טלי בוגדנובסקי
מה צפיפות הבנייה האידאלית במרחבים עירוניים כאשר שיאי החום נשברים מדי חודש, והאם כדאי להמשיך להקים שכונות סמוך לקו החוף? תוכנית אסטרטגית שמפרסם מינהל התכנון בימים אלה כוללת פרק שממפה את המגמות האקלימיות ברחבי הארץ ואת הסכנות שטמונות בהן.
● תוכנית אסטרטגית חדשה תחלק את המדינה ל-28 אזורים
● מלחמה כוללת עם חיזבאללה עלולה להביא להפסקת הפקת הגז
כך למשל, מחוז תל אביב יסבול מעליית טמפרטורות שנובעת במידה רבה גם מאופי הבנייה שבו; קו הים במפרץ חיפה עלול לפלוש עמוק לתוך תוואי הקישון; באזורי הערבה ורמת הגולן עלולות הטמפרטורות לעלות במידה ניכרת, ואילו בגליל העליון יצומצמו הגשמים במידה כזו שתחייב את שינוי משטרי הגידולים החקלאיים.
מה בדיוק אמורים לעשות לנוכח הסיכונים המרובים? במינהל התכנון לא נותנים פתרונות או הנחיות אופרטיביות ולפי שעה דבר לא ישתנה בתוכניות המתאר, אבל מוסרים ששיטות התכנון הישנות אינן יכולות להישמר בעשור השלישי של המאה הנוכחית, ומחייבים את הגופים התכנוניים להתחשב בקיומם של גורמי אקלים וסביבה משתנים, ולעצב את התכנון בהתאם. למשל, עיצוב אסטרטגיות לבינוי מותאם אקלים מדברי, שימור של עצים בוגרים וייזום נטיעות, שינוי משטר חקלאי ועוד.
לא תרחיש תאורטי
התוכנית האסטרטגית לישראל ל-2050 כוללת את חלוקת המדינה ל־28 אזורים, שכל אחד מהם יוכל לספק את צורכי התושבים שחיים בו. מטרת התוכנית, שהוצגה בפני עיתונאים ביום חמישי האחרון, היא לשנות את פני המדינה באמצעות קידום תכנון איכותי, שיענה על הצרכים והמאפיינים המשתנים של המשק ושל האוכלוסייה, בין היתר באמצעות מתן תגובה תכנונית לשינויי האקלים.
הדברים אינם תיאורטיים. למי שזוכר את הצפות האיילון בחורף 1991-2 וב־2013, ובהרס שסערת גלים חריגה גרמה לעסקים בנמל תל אביב ב־2010 - הסיכויים להישנות אירועים כאלה יגדלו בשנים הקרובות, עקב עליית מפלס פני הים ואירועי גשם קיצוניים שעלולים להגדיל את הסיכון לשיטפונות ולהצפות באזורים הנמוכים ובעיקר בנחלי האיילון והירקון. כל זה יגיע במקביל לעלייה משמעותית בטמפרטורות שצפויה להירשם באזור תל אביב, שתגיע לכ-3 מעלות צלזיוס בממוצע. חלק מאותה עלייה תהיה מיוחסת לחום שנובע מהבנייה העירונית הצפופה בתל אביב ובסביבתה.
מעט מזרחה לתל אביב קיים מרחב התכנון של ראש העין־פתח תקווה ובקעת אונו, ואף הוא צפוי לסבול מגורמי ההתחממות במרחב עירוני צפוף, ומסכנת הצפות מהירקון ומהיובלים הסמוכים.
החורף של 1991-2 זכור היטב גם לתושבי הקריות, שכן כמעט במקביל להצפות של נתיבי איילון, עלו על גדותם נחל הקישון והיובל שלו שעובר בקרית ביאליק, נחל גדורה, דבר שהביא להצפות גדולות, להפסקת תנועת הרכבות באזור ולחסימות בצירי התנועה המרכזיים באזור.
הסיכוי לחזרה על האירוע הזה יעלה בשנים הקרובות, לא רק בגלל אירועי הגשם הקיצוניים, אלא גם בגלל עליית מפלס מי הים, שבתרחישים מסוימים עלול להציף רצועה משמעותית לאורך תוואי נחל הקישון.
100 אלף יחידות דיור
אחת מהתוכניות הגדולות בארץ, היא "שער המפרץ" (תמ"א 75), שאמורה לפתח את אזור הקישון הסמוך לבתי זיקוק, ולהקים בו רובע עירוני בגודל של עיר גדולה, בת יותר מ־100 אלף יחידות דיור, ולהוציא את התעשייה הפטרו־כימית ממפרץ חיפה. תוכנית זו חייבת להביא בחשבון את הסכנות האקלימיות הרבות שלהן נתון המרחב. במינהל התכנון ממליצים גם להתחשב בתוואי נחל הנעמן, שחוצה את מפרץ חיפה מצפון לקרית ביאליק ונשפך לים בסמוך לעכו.
מרחב אשקלון־קרית גת יסבול בחלקו המערבי מעליית מפלס מי הים ומאירועי גשם קיצוניים, אך סכנה מסוג שונה צפויה לו על ידי הליכי מדבור, כלומר הידלדלות קיצונית של גשמים שצפויה להתלוות בעליית טמפרטורות משמעותית.
מנגד, אירועי גשם קיצוניים עלולים לגרום להצפות באזור חדרה והשרון הצפוני, בעיקר במעלי נחלי חדרה והתנינים, ואילו באזור נתניה החשש הגדול הוא מקריסות של המצוק החופי, שכבר קרס מספר פעמים בעבר, אך עם עליית מפלס הים הסבירות שתרחיש חזרה על הדברים, ואפילו בגרסה קשה יותר - עולה משמעותית. כמו כן ממליצים במינהל התכנון לעקוב אחרי נחל אלכסנדר.
בדומה, גם אזור הרצליה־רעננה וכפר סבא מצוי בסכנה לקריסת מצוק החוף, ולהצפות של יובלים שנשפכים אל הירקון.
הסיכונים הגדולים של אזור טבריה הם בעיקר רגישות סייסמית גבוהה וחום קיצוני בקיץ, שצפוי להתגבר עם הזמן, ואילו אזור כרמיאל צפוי למעוד להצפות בבקעת בית נטופה. בבאר שבע עלול המדבור לפגוע במרחב החקלאי וביערות אהובים, כמו יער יתיר.