סביון, כפר שמריהו, להבים, כוכב יאיר ועומר הם המקומות בעלי המדרג הסוציו-אקונומי הגבוה בארץ - כך עולה מנתוני הלמ"ס על המדד חברתי-כלכלי של יישובים בישראל ל-2021. כפר סבא והרצליה מדורגות כערים הגדולות ברמה הסוציו-אקונומית הגבוהה ביותר בישראל.
● עסקה בשבוע | בכמה נמכר פנטהאוז בשטח 175 מ"ר בתל אביב?
● מדד הבנייה חטף בעקבות ההסלמה הביטחונית. אלו הסיבות
מהצד השני היישובים נוה מדבר, ערערה בנגב, תל שבע אל קסום וכסיפה הם היישובים החלשים ביותר ברמה הסוציו-אקונומית. אור יהודה ואור עקיבא הם שני היישובים הישראלים שמסמלים את הרמה הסוציו-אקונומית הממוצעת של יישוב ישראלי.
המדד החברתי-כלכלי של יישובים בישראל מתקבל באמצעות שקלול של 14 משתנים חברתיים-כלכליים, בהם שכר ממוצע, חציון גיל, מספר משפחות עם 4 נפשות ויותר, השכלה ותארים אקדמאיים, תעסוקה בקרב נשים, קבלת קצבאות והשלמות הכנסה, הימצאות כלי רכב ותדירות נסיעות לחו"ל. התוצאות משוקללות למדד יחסי, שבו רשות מקומית שמקבלת את הערך 0, משקפת את המוצע הסוציו-אקונומי של יישובי ישראל. הערים אור עקיבא ואור יהודה נמצאו כקרובים ביותר לממוצע הזה.
כאמור, סביון וכפר שמריהו נמצאו כיישובים שבהם שיקלול כל הנתונים הביא אותם לערך הסוציו-אקונומי הגבוה במדינה והשתייכות לאשכול החברתי כלכלי הגבוה ביותר 10. באשכול 9 של היישובים נמצאים 16 יישובים שבראשם להבים, עומר, כוכב יאיר, גדרות והר אדר. הערים שכלולות באשכול זה הן רמת השרון, שוהם, קריית אונו, גבעתיים והוד השרון.
כשמדובר בערים הגדולות, כפר סבא, תל אביב, הרצליה ורמת גן הן הערים המובילות בסולם החברתי-כלכלי, כשכולן משויכות לאשכול 8. חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה, חולון ורחובות משויכות לאשכול החברתי-כלכלי 7; ואילו הערים ברמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר הן בני ברק וירושלים, שנמצאות באשכול 2 בלבד.
הנפילה של ירושלים
בולט במיוחד הסיפור העגום של ירושלים, שלפני כ-30 שנים הייתה כלולה באשכול 5, שאף הוא לא גבוה, ואולם ככל שהעיר סבלה מנטישה של אוכלוסייה חזקה - כך היא ירדה בסולם זה. ב-2008 היא נכללה באשכול 4, ב-2017 באשכול 3 וב-2019 ירדה לאשכול 2, שבו היא גם נמצאת ב-2021.
עוד ניתן לציין כי מספר יישובים רשמו ירידה בסולם יחסית לדירוג מ-2019: עומר, כוכב יאיר ולהבים ירדו מאשכול 10 ל-9; טבריה, לוד וקרית מלאכי ירדו מ-4 ל-3; ורמלה ודימונה ירדו מ-5 ל-4.
אי-אפשר להתעלם מכך, שכן חלק מהיישובים הללו מככבים בתוכניות הדיור הממשלתיות, ומבוצעות בהם בנייה אינטנסיבית והגרלות רבות של דירות. עצם זה שהם ירדו במדרג הסוציו-אקונומי מראה כי האוכלוסייה החדשה לא חיזקה אותם, אלא אולי להפך.
