גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההימור הגרמני להצלת המשק: השקעה של מיליארדי אירו באינטרנט מהיר

במשך עשורים נמנעה גרמניה מהשקעה בתשתיות טכנולוגיה, והגלישה והשימוש בשירותים השונים ברשת זוחלים ● כעת הכריזה הממשלה על מהפכה כדי להתניע צמיחה ושילשה את התקציב עבור פריסת סיבים אופטיים ● עד כה נמנעו חברות אינטרנט מלהתמקם במדינה

פריסת סיבים אופטיים בברלין. שיקולי איכות סביבה ''יוחלשו'' לטובת הרשתות החדשות / צילום: Reuters, IMAGO/Jürgen Heinrich
פריסת סיבים אופטיים בברלין. שיקולי איכות סביבה ''יוחלשו'' לטובת הרשתות החדשות / צילום: Reuters, IMAGO/Jürgen Heinrich

זרים העוברים לברלין מופתעים לעתים עד כמה אטי האינטרנט בבירת גרמניה. תשתיות טלפוניה ישנות, חיבורים במרתפים לחים, אי־השקעה של עשורים ורתיעה גרמנית כללית מקדמה טכנולוגית חברו לכך שהגלישה באינטרנט והשימוש בשירותים השונים ברשת בברלין - כמו גם בערים גדולות אחרות בגרמניה ובפריפריה - זוחלים. שיחות זום מתנתקות תדיר, שידורי סטרימינג נקטעים או יורדים לאיכות נמוכה וזמן הטעינה של אתרים מתסכל. גרמניה ממוקמת במקום ה־58 בעולם במהירות האינטרנט הממוצעת, לפי בדיקה של אתר Speedtest, הרבה מתחת לפולין (18), ישראל (15) או סינגפור (1).

נשיא טורקיה מאיים לפלוש לישראל. למה ארה"ב שותקת?
האם גם בריטניה תעצור את משלוחי הנשק לישראל בגלל המלחמה בעזה?

אבל כעת הממשלה הגרמנית, העומדת בפני ביקורת על חוסר השקעה רב־שנים בתשתיות, הכריזה על מהפכה כללית, או כפי שהיא מכנה אותה במונחים סמי־צבאיים - "אופנסיבת הג'יגה־ביט". למרות שהתקציב הכללי של גרמניה לשנה הבאה קוצץ, ולמרות שמשרדי ממשלה נאלצו לבטל תוכניות לרפורמה, ה"מתקפה" שנועדה להנגיש אינטרנט בפס רחב באמצעות סיבים אופטיים לכמה שיותר מתושבי גרמניה - שילשה את התקציב שלה. הוא זינק מ־12 מיליארד אירו שתוכננו בעבר ל־38 מיליארד אירו שיוקצו לטובת פריסת סיבים אופטיים בשנים הקרובות.

תהליך איטי וכואב

גרמניה כולה מנסה לעבור תהליך של דיגיטליזציה. ההנהגה הפוליטית מבטיחה זאת לאזרחים כבר כמה שנים, אבל מדובר בתהליך אטי וכואב. המדינה עדיין מקדשת תשלום במזומן; חוקי אבטחת מידע מקשים על שירותים או עסקים דיגיטליים; התושבים נאלצים עדיין לשלוח פקסים לטובת תקשורת עם מוסדות רשמיים ולמלא טפסים בכתב יד לטובת כמעט כל דבר אחר.

כחלק מהביקורת הציבורית על הממשלות הקודמות בגרמניה, שהעדיפו לשמור על "האפס השחור" - תקציב מאוזן ללא גירעון - במקום להשקיע שנים קדימה בתשתיות ובחינוך, גם האינטרנט הזוחל נחשב לחסם רציני בפני התקדמות. הוא מונע מחברות אינטרנט להתמקם בגרמניה, פוגע באימוץ טכנולוגיות חדשות ובאופן כללי מעכב את אימוץ הכלכלה הדיגיטלית שהולכת והופכת למרכזית יותר.

הבעיה בגרמניה הוחמרה על ידי ההפרטה החלקית של דויטשה טלקום, בעבר חברת הטלפוניה הלאומית של גרמניה ומי שהיתה אחראית לכל התשתיות המיושנות - אך גם לחוזים השמנים שהגיעו אתן. ללא תמריצים להשקיע בסיבים אופטיים, כאשר החברה "מגלגלת" על הצרכנים את השירות היקר, לא פלא ששיעור החדירה של אינטרנט בפס רחב בגרמניה הוא הנמוך ביותר באירופה, לפי סקירת הנציבות האירופית, ועמד על 30% (לעומת ממוצע אירופי של 64%).

הממשלה הגרמנית, שנותרה בעלת האחזקות הגדולה ביותר בחברה עם כשליש מהמניות, נהנתה גם היא מההכנסות של חוזים ישנים ותשתית תקשורת מנחושת, ולכן לא פעלה כדי ליצור תחרות משמעותית בשוק.

בנוסף, העובדה כי יש צורך בתיאום סטייל־גרמניה כדי להניח תשתית לסיבים אופטיים, כלומר אישורים ותיאום שנים מראש לפרויקטי תשתית הכוללים את הממשלה הפדרלית, הרשויות המקומיות, משרדי התכנון, בעלי קרקעות, נציגי שמירת סביבה ועוד, הפכה את הפריסה לאטית מאוד. גרמניה ניסתה לפשט את החוק, אבל זה לא עבד. בנוסף, בשל חוקי האיחוד האירופי שאמורים למנוע סבסוד לא הוגן מצד מדינות, כל השקעה של גרמניה בתשתיות הדיגיטליות שלה צריכה לקבל אור ירוק מבריסל.

דיגיטליזציה של גרמניה

אבל כעת, כאמור, התמונה אמורה סוף סוף להשתנות. הממשלה הגרמנית הנוכחית, שלוש שנים לתוך כהונתה, החליטה לשים דגש על הנושא הזה, והיא קיבלה אפילו בשבוע האחרון את אישור האיחוד האירופי למהלך. החוק החדש שואף ליותר מ־50% משקי בית המחוברים לאינטרנט מהיר בסיבים עד 2025 ול־100% עד שנת 2030. "אנו מחויבים באופן מלא לקדם דיגיטליזציה של גרמניה", אמר השר לעניינים דיגיטליים ותחבורה, פולקר ויסינג.

קנצלר גרמניה, אולף שולץ / צילום: Reuters

בין היתר, יוקם "רשם ג'יגה־ביט" שיארגן את הפריסה ויתאם אותה מול הגורמים השונים, הודיע ויסינג. תינתן עדיפות להרחבת תשתית תקשורת על פני פרויקטים אחרים, בניינים ציבוריים ישמשו לטובת הפריסה ושיקולי איכות סביבה "יוחלשו" לטובת הרשתות החדשות. מי שצפויה ליהנות מהאופנסיבה הזו - ומכספי משלמי המסים שיוקצו לה - היא דויטשה טלקום, שכעת תוכל לשדרג את התשתית שלה בעזרת כספי ממשלה.

החוק מאפשר לקבל חזרה עד 100% מהעלות הפיזית של המוצרים הנדרשים לטובת הנחת התשתית. חברות מתחרות התרעמו בימים האחרונים על המהלך, ואמרו כי הוא ימנע תחרות הוגנת בשוק ואפילו יפגע בשיעור הפריסה של הסיבים האופטיים, כפי שהיה בעבר.

אחת הטענות נגד דויטשה טלקום, למשל, היא שהחברה מניחה תשתית יקרה המחברת כפרים נידחים לרשת הפס הרחב, בשל הסובסידיות שהיא מקבלת על כך, אבל נמנעת מלפרוס את אותה תשתית במרכזי הערים, בשל הסיבוכים החוקיים והעלויות הכרוכות בכך. נכון לעכשיו, רוחב הפס האפשרי בבניינים מסוימים בברלין הוא מוגבל, לעתים אפילו ל־10 מגהביט, והנתונים הללו מצוינים במודעות השכירות ומכירת הדירות באתרים המקוונים.

בנוסף, התשתית המתוכננת לרוב היא עד לבניין עצמו, אבל לא בתוכו לדירות השונות. השאלה לגבי פריסה זו תצטרך להיקבע על ידי החברות השונות, ולהיענות על ידי דרישה גוברת של לקוחות לאינטרנט מהיר, במקום זה הקיים. איגוד חברות התקשורת שאינן דויטשה טלקום דורש מהממשלה לסבסד את המעבר מהמנויים הקיימים למנויים באמצעות סיבים אופטיים, כדי לעודד את המהלך.

"שוק התקשורת הגרמני נשלט עדיין על ידי דויטשה טלקום ורשת קווי התקשורת שלה", נכתב בדו"ח של איגוד הטלקום האירופי (ECTA). דויטשה טלקום עצמה מבטיחה כי לפחות 50% ממשקי הבית בגרמניה יהיו מחוברים לסיבים אופטיים עד 2030, הבדל משמעותי מהחזון של 100% אליו שואפת הממשלה הגרמנית.

באיחוד האירופי בירכו על התוכנית. "חיבור בפס רחב הוא בעל חשיבות אסטרטגית לצמיחה באירופה ולחדשנות בכל הסקטורים בכלכלה", כתבה הנציבות האירופית עם אישור התוכנית הגרמנית. בגרמניה, עם זאת, יש מי שמשווים את העיכובים שחלו עד כה בפריסת התשתיות המהירות לעיכובים בפתיחת שדה התעופה החדש של ברלין. במקור, המטרה היתה להגיע לפריסה מלאה של 100% עד 2025, אולם יעד זה הוחמץ.

עוד כתבות

יו''ר עוצמה יהודית והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה תקדם מחדש איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת צפויה להקים הבוקר (ב') מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים ויימנע התערבות בג"ץ במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

״השקיע במניה כשהייתה שווה שקל וחצי״: מאחורי החקירה שמסעירה את שוק ההון

מנכ"ל בית ההשקעות לביא את לביא, שנחקר על ידי רשות ני"ע, הוא בנו של אחד מראשוני שוק ההון בישראל, שחילץ את לקוחותיו במשבר ויסות הבנקים ● אנשי שוק שמכירים את לביא מתקשים להאמין לחשדות: "זה לא בחור צעיר שבא לעשות מכה של כמה מאות אלפי שקלים"