יוגב גרדוס ובצלאל סמוטריץ' / צילום: עודד קרני, נועםמושקוביץ', דוברות הכנסת
אם הממשלה מתכוונת לעכב את הכנת תקציב 2025, כשאף פוליטיקאי לא רוצה להיות חתום על קיצוצים וצעדים כואבים שאפילו לא בטוח שיאושרו ויצאו לפועל, אגף התקציבים במשרד האוצר נאלץ לקדם חלק מהגזירות בנפרד מהתקציב. כך ניתן לתמצת במשפט את המכתב ששיגר השבוע הממונה על התקציבים יוגב גרדוס לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שם הוא מציע למשל לפעול כבר בשבועות הקרובים להקפאות העלאת השכר המתוכננות לעובדי המגזר הציבורי וקצבאות הביטוח הלאומי.
● הממונה על התקציבים לסמוטריץ': עיכוב התקציב מחייב קיצוצים כבר עתה
● משרד האוצר הכריז על שינוי דרמטי במס החברות. אלה ההשלכות
מגרד את אחוז החסימה
כל עוד המערכת הפוליטית בלתי יציבה ועננת בחירות נשקפת באופק, הפוליטיקאים נזהרים מצעדים כואבים, כמו העלאות מסים או פגיעה בתקציבי האלקטורט. זה עלול להיות מתסכל ביותר עבור אנשי האוצר, שרואים בור כלכלי שנוצר בעקבות המלחמה ומציעים דרכים לכסות אותו, אבל זוכים להתעלמות מופגנת מצד הדרג המדיני. הדבר האחרון שצריך עכשיו סמוטריץ', שלפי הסקרים מגרד את אחוז החסימה לבחירות הבאות וממילא מעדיף לעסוק בענייני ביטחון והתיישבות, הוא להודיע שהוא מקדם גזירות ומסים - ועוד בתקציב שממילא עלול להיות ממוסמס על ידי נתניהו, ולהיות אחד הטריגרים שמובילים אותנו לבחירות.
בעקבות זאת, גרדוס שלח לשר האוצר מכתב שכולל שורה של אזהרות מפורשות, אך עם מסרים שנרמזים בין השורות. הוא מדגיש את הצורך הדחוף בהכרעות מדיניות מצד הדרג הפוליטי, כמו קביעת יעד גירעון ומסגרת תקציבית ברורה, שבלעדיהם לא ניתן להתקדם בבניית התקציב המאתגר מול המשרדים. הוא לא מפרט את הגורמים לעיכובים ואת שעומד מאחוריהם, כמו למשל מחלוקות בין הדרג המקצועי לשר באשר לצעדים שייכנסו להצעת התקציב, או החשש מעיכובים מכוונים מצד ראש הממשלה.
דיון התקציב בין נתניהו, סמוטריץ' ונגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון שהתקיים לפני שבועיים היה קצר ולא התקבלו בו החלטות אופרטיביות. למעט אחת: הנגיד ויועצו הכלכלי של נתניהו, פרופ' אבי שמחון, התבקשו להבין מנין נובעים הפערים בין תחזיות הגירעון ויחס החוב-תוצר האופטימיות של שמחון, לבין הפסימיות של בנק ישראל. סוכם שתיקבע פגישת המשך בטווח של ימים, שהפעם יוזמנו אליה גם פקידי האוצר, אולם בינתיים נתניהו טס לארה"ב, הלו"ז שלו עמוס, והפגישה הדחופה אפילו עוד לא נקבעה.
ובינתיים, יועצו הכלכלי של נתניהו סבור שאין עיכובים בהליך הכנת התקציב. הוא מציג לוח זמנים שונה לסדר שלבי התקציב מזה שפירט גרדוס במכתבו. לעמדתו של שמחון, גם אם ייקבעו מסגרות התקציב רק בעוד מספר שבועות, עדיין ניתן יהיה לאשר את התקציב החדש באופן סופי בכנסת עד סוף שנת 2024, ולהימנע מפתיחת 2025 עם תקציב המשכי.
צומת קריטי
אחת התיאוריות במשרד האוצר היא שנתניהו יעדיף לדחות את ההכרעה בנושא התקציב ככל הניתן. בינתיים, המאבקים בתוך האוצר, בפרט בין סמוטריץ' לגרדוס, מאפשרים לסביבת נתניהו להיתמם ולתמוה כיצד מאשימים אותם בעיכובים, בשעה שהאוצר עדיין לא הגיש לראש הממשלה את הצעותיו. סמוטריץ' ניצב כעת בפני צומת קריטי: עליו להחליט אילו מהצעות הדרג המקצועי הוא מאמץ כדי לגבש הצעות קונקרטיות למסגרות תקציב עבור ראש הממשלה. מדובר בהכנת מספר תרחישים של גירעון תקציבי, מהם יוכלו נתניהו וסמוטריץ' לבחור את המתווה המועדף. רק לאחר מכן, יוכל משרד האוצר להתקדם בתכנון התקציב וגיבוש הרפורמות הנדרשות.
אחת הסוגיות המרכזיות שטרם הוכרעו היא העלאת המע"מ מינואר ל-18%, שכבר אושרה בממשלה ובכנסת. כפי שפורסם בגלובס, שמחון דוחף בתמיכת נתניהו לביטול הגזירה, והחלפתה במבצע לשחרור דיבידנדים כלואים בהטבת מס, שאמור לטענתו להניב עד 20 מיליארד שקל. בדרג המקצועי באוצר כינו זאת "מכירת חיסול" שתפגע בכלכלה ובאמון המשקיעים. בתווך, סמוטריץ' צריך להכריע לאיזה כיוון הוא הולך, בין הלחצים הכלכליים והפוליטיים.
בכל מקרה, בניגוד להמלצת גרדוס, בכירים באוצר סבורים שלא ריאלי לדרוש מיו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד לוותר על תוספות שכר למאות אלפי עובדים, ודאי לפני שהממשלה מציגה צעדים כמו קיצוץ כספים קואליציוניים. הקפאת פעימת השכר ב-2025, שאושרה בהסכם המסגרת בין האוצר להסתדרות לפני שנה, נכנסה לחבילת צעדי ההתכנסות הפיסקלית שהגיש האוצר לסמוטריץ', אבל עד כה היו מי שראו בה "עז" שתוקרב בהמשך דיוני התקציב. לראיה - באוצר עבדו על תחזיות "ריאליות יותר", שאינן כוללות את דחיית העלאות השכר. עצם העובדה שהדרג המקצועי ושר האוצר מתקשרים במכתבים המודלפים לתקשורת, מעידה על חוסר אמון מדאיג.