פעילות חברת נצר השרון במתחם תעש השרון / צילום: נצר השרון
בשבוע שעבר הודיעו החברה הביטחונית נצר השרון - מוקד ידע לאומי לשיקום קרקעות, והרשות לפינוי מוקשים ושטחי נפלים במשרד הביטחון על השלמת פינוי חלק מהקרקע מנפלים וממוקשים במתחם תע"ש השרון, במהלך שנחשב לצעד ראשון ומשמעותי בדרך לטיהור ולשיקום המתחם כולו - בדרך להקמת עיר חדשה. אבל הדרך לשם עוד ארוכה.
● המועצה הארצית החליטה שלא להאריך את תמ"א 38
● אחרי שהגיעו לשיא: בנק ישראל "פוקח עין" על הלוואות קבלן
● רמת גן משנה את הכללים, וחברות ההייטק יפסידו
תוכנית "קדמת השרון", או "תע"ש השרון" בשמה המוכר יותר, שהוכנה על ידי אורי מזור ממשרד מזור-פירשט אדריכלים, היא בגדר מסמך מדיניות שמנחה עריכה של תוכניות מפורטות בשטח של כ־7,500 דונם בין רמת השרון, הוד השרון והרצליה. התוכנית צפויה לכלול כ־36.6 אלף יחידות דיור (יח"ד), שיהוו בית לכמעט 120 אלף איש.
התוכנית: מגדלים לצד בנייה של 10־15 קומות
מספרי הדירות העצומים יכלו כבר מזמן לתרום בגדול להיצע הדירות בישראל, אך התוכנית מתעכבת כבר שנים. הסיבה העיקרית: הצורך בטיהור מסיבי של הקרקע, בעקבות זיהום של עשרות שנים ממפעלי התעשייה הביטחונית הנמצאים במתחם.
נזכיר כי לפני שנה נפצעו שלושה בני אדם, בהם אחד באורח קשה, מפיצוץ במתחם, וחודשיים לפני כן אירע פיצוץ דומה במתחם מפעל ישן של התעשיות הביטחוניות בהרצליה, שם למרבה המזל לא היו נפגעים.
תוכנית קדמת השרון הופקדה לראשונה כבר ב־2005, ומאז עברה כמה גלגולים. בין היתר היא עודכנה באופן משמעותי ב־2012, ובימים אלו מתנהל ערעור בבית המשפט העליון נגד ההחלטה לאשר את התוכנית - אישור שניתן ב־2019.
ב־2021 אושרה "תוכנית הצל" למתחם אשר מאפשרת כאמור בנייה מסיבית של עשרות אלפי יח"ד, לצד כ־1.4 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר ועוד 2,500 דונם של שטחים לצורכי ציבור.
הבנייה למגורים תכלול מגדלים בגובה של עד 29 מטרים ממפלס הכניסה, ובנייה מרקמית בגובה 5-10 קומות.
בכל הקשור לתחבורה, התוכנית מציעה להסתמך על שתי תחנות מטרו שייבנו במקום, "במטרה להפחית משמעותית את השימוש בכלי רכב פרטיים באזור", וכן מבטיחה רשת רציפה של שבילי אופניים ושבילי הליכה.
על פי התוכנית המקורית, הפינוי הראשון של קרקע במתחם היה אמור להתרחש ב־2019, ועד 2023 היו אמורים להתפנות כ־6,000 דונם, קרי מרבית שטחי המתחם.
המהלך הזה נדחה, והמדינה קבעה תאריך חדש - סוף יוני 2024, אך כפי שנחשף לראשונה בגלובס לפני כשלושה חודשים, המדינה מבקשת כעת לדחות את פינוי המפעלים עד ל־2027 לפחות, זאת בשל צורכי המלחמה והצורך בייצור תחמושת בקצב גבוה באותם מפעלים ממש.
טיהור הקרקע והמים: טיפול בשיטות ביולוגיות
אמנם פינוי המבנים הוא שלב משמעותי בדרך לבנייה במתחם, אך הוא רק שלב אחד בדרך. השלב המרכזי והארוך ביותר, שיבוא לאחר הפינוי - טיהור הקרקע. הטיהור צפוי להימשך שנים רבות וההערכות האחרונות מדברות על עלות של כ־2.6 מיליארד שקל, שחלק ממנה יגיע מיזמים אשר יזכו בקרקע כאשר זו תשווק, ויממנו את הטיהור בעצמם.
במקביל להשלמת פינוי הנפלים והמוקשים, נחתם רשמית ההסכם לטיהור מי התהום במתחם. את הפרויקט תבצע חברת בלוג'ן (BlueGen) תמורת כמה מאות מיליוני שקלים, ובמשך 25 שנים. הסכום הסופי ייוודע רק במהלך הביצוע עצמו.
"מדובר במעין 'עדשה' מתחת למתחם תע"ש, כתם זיהום המשתרע על פני כ־24 ק"מ, כך על פי בדיקות אחרונות שערכה המדינה במתחם לפני כמה חודשים", אומר מנכ"ל חברת בלוג'ן, ליהוא הכהן. "אנחנו נקים שש בארות שאיבה במתחם עצמו, והן אמורות לשאוב את החומרים המזהמים שבמים, להזרים אותם למתקן טיפול שמשתמש בשיטות ביולוגיות שונות, ולהביא את איכות המים לרמה קרובה לאיכות מי שתייה. את המים המטוהרים נזרים לנחל הירקון, במסגרת פרויקט 'גאולת הירקון'. הקמת המתקן צפויה להימשך שנתיים, ולאחר מכן המתקן אמור לטפל בכ־5.5 מיליון מטר מעוקב של מים בשנה, למשך 25 שנים, ובסך הכול בכ־110 מיליון מ"ק מים".
אופטימיות זהירה: "אפשר לעבוד במקביל"
"הפעולות הללו הן בהחלט בכיוון הנכון", אומרת עו"ד ד"ר ציפי איסר־איציק, שותפה וראש מחלקת סביבה ואקלים במשרד עורכי דין ליפא מאיר. "אם רוצים להתחיל לטפל במתחם הזה כמו שצריך, ברור שהדבר הראשון הוא הוצאת חומרי הנפץ, וכמובן גם הטיפול במקורות המים חשוב מאוד. ועדיין, התהליך המרכזי יקרה כשיתחילו לטהר את הקרקע. כדי להתחיל את זה, צריך שהקרקע תפונה, וזה עוד לא קרה, ואחר כך רשות מקרקעי ישראל צריכה להוציא את הקרקעות לשיווק. לכן לדעתי התהליך עד לשם עוד ארוך".
"את השלבים האחרים בטיהור ובפינוי המתחם, שלא אנחנו נהיה אחראים להם כמובן, אפשר לעשות במקביל לעבודות טיהור מי התהום שאנחנו נבצע", אומר הכהן. "גם טיהור ופינוי של המבנים הקיימים וגם טיהור וניקוי של הקרקע. אפשר לעשות את זה אחד לצד השני".
"אני בטוחה שהמימוש של מתחם תע"ש השרון יקרה עוד בימי חיינו, מהסיבה הפשוטה שיש בישראל מצוקת קרקעות גדולה מאוד, אומרת עו"ד איסר־איציק.
"השוק צריך את הקרקע הזאת. מדובר במתחם שנמצא בלב אזורי הביקוש. הכוחות מסביב כל כך חזקים, שאני בטוחה שזה יקרה. נותר לי לקוות שהמתחם יטופל כמו שצריך, ושלא נגלה שם בעתיד מפגעים סביבתיים, לאחר הבנייה, כמו שכבר קרה במקומות אחרים".