אנדרטה לזכר הילדים שנרצחו בתקיפה במג'דל שמס / צילום: ap, Leo Correa
דרוזים, באופן מסורתי, נאמנים למדינה שהם חיים תחתיה. אבל מה קורה כשמדינה אחת כובשת שטח שחיים בו דרוזים ממדינה אחרת? זו הדילמה שעמדה במשך יותר מ-50 שנה בפני הדרוזים ברמת הגולן, ונראה כי הוכרעה ממש בשנים האחרונות.
● המומחית שטוענת: ״היינו מצפים לראות מטחים של חמאס ותגובה נחרצת, אנחנו לא רואים את זה״
● החיסולים ששינו את מאזן הכוחות במלחמת "חרבות ברזל"
"הדרוזים בגולן כבר אינם מניפים דגלי סוריה", אומר ד"ר יוסרי חיזראן מהמרכז האקדמי שלם, וזו רק דוגמה אחת להשתלבות הדרוזים מהגולן. הנתון המובהק ביותר שמעיד על השינוי שהם עברו הוא השתתפותם בבחירות המקומיות האחרונות, שאומנם אינן דורשות אזרחות ישראלית, אך כן מהוות הכרה בשלטון הישראלי.
בשנת 2018 התקיימו הבחירות המקומיות הראשונות של הדרוזים בגולן, בעוד שלפני כן מונו ועדות קרואות לניהול כפריהם. אז, לפני פחות משש שנים, יצאו להצביע 277 אנשים. השנה, בבחירות 2024, כבר הצביעו 3,074 אנשים.
מה הוביל לשינוי? נראה כי ההחלטה של הממשלה להעביר להם תקציבים ממשלתיים משמעותיים נתנה את הדחיפה הגדולה.
השבוע, לאחר מתקפת חיזבאללה שרצחה 12 ילדים במגרש כדורגל במג'דל, ותגובת צה"ל בעקבותיה, האם ניתן לצפות שנראה גם התגייסות של אותה אוכלוסייה לצה"ל?
"במשך 40 שנה ישראל לא נקטה מדיניות עקבית ביחס לדרוזים בגולן", אומר ד"ר חיזראן, המלמד גם במרכז למורשת הדרוזים בישראל. "ב-1981 החילו את החוק הישראלי על הגולן, אבל ב-1994 עוד היה מו"מ להחזרתו לסוריה. זה שם את הדרוזים בגולן במעמד משונה של 'חסרי מדינה'. ישראל לא הכריחה אותם לקבל אזרחות, וגם לא הפקיעה מהם אדמות. הם המשיכו לשמור על קשרי נישואים עם דרוזים בסוריה ולמדו באוניברסיטאות בסוריה".
השינוי: המלחמה בסוריה
הכול השתנה כשהחלה מלחמת האזרחים בסוריה. "המרקם החברתי בסוריה פשוט קרס. זה אסון הרבה יותר גרוע מהנכבה הפלסטינית, זה אירוע חסר תקדים במזרח התיכון בעת החדשה", אומר חיזראן. "רק בלבנון יש יותר ממיליון פליטים, בירדן 2 מיליון". זה הוביל את הדרוזים בגולן לשנות כיוון, ולדבריו "להתחיל ליצור אתוס משל עצמם. המחאה נגד ישראל דעכה לחלוטין. מאז, לא נרשמה הפגנה אחת שהונף בה דגל סוריה".
זה התבטא גם בקבלת אזרחות ישראלית ואף בהצבעה בבחירות בפועל. אם בבחירות 2009 היו במג'דל שמס (הכפר הדרוזי הגדול בגולן) 388 בעלי זכות הצבעה, ומתוכם הצביעו 81 תושבים בלבד, הרי שבבחירות הארציות האחרונות ב־2022 כבר היו 1,338 בעלי זכות הצבעה, מתוכם הצביעו 313 תושבים. הרוב הגדול של הקולות הגיעו ליש עתיד, הליכוד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו, בסדר הזה. אומנם מדובר עדיין במספרים נמוכים, אך המגמה ברורה.
גם התקציבים של הממשלה תרמו כאמור לשינוי. הן התוכניות הכלכליות של ממשלת ישראל הקודמת, בראשות נתניהו, ובעיקר תוכנית גדולה בימי ממשלת בנט-לפיד. בתוכנית שאושרה בסוף 2021, הועברו לדרוזים שבגולן 145 מיליון שקל בשנת 2022, סכום נאה למדי ביחס לאוכלוסייה העומדת על כ-24 אלף איש. כלומר, כ-6,000 שקלים בשנה בממוצע לתושב. התוכנית גם כללה הכרזה על היישובים הדרוזיים בגולן כיישובים בעדיפות לאומית, ונועדה לסייע הן לפיתוחם הכלכלי והן להאצת התכנון והפיתוח הפיזי שלהם.
יחד עם זאת, התוכניות החדשות כללו פרויקטים שנויים במחלוקת, כמו הקמת טורבינות רוח על שטחים דרוזיים, שלהם תושבים רבים התנגדו נחרצות ויצאו על כך להפגנות סוערות. ובכל זאת, כפי שמדגיש חיזראן, "לא הונף בהפגנות האלה ולו דגל סוריה אחד. ברור למה - אם היו מניפים, הדרוזים מהגליל ומהכרמל לא היו מצטרפים אליהם בסולידריות".
התפקיד של שאר הדרוזים הישראלים בשילוב הדרוזים מהגולן בחברה הישראלית הוא משמעותי. לדבריו, "אצל הדרוזים בגליל ובכרמל השתרשה מסורת של שותפות עם מדינת ישראל, ויש הידוק של הקשר בין הקהילות הדרוזיות. עוד חברויות, עוד חתונות. הדרוזים בגולן רואים בזה משענת להשתלבות במרחב הציבורי הישראלי, והדרוזים בישראל מושכים אותם לכיוון הזה".
זה יוצר גם מצבים מיוחדים, כמו העובדה שהמנהיג הרוחני הדרוזי, השיח' אבו חסן מופק טריף, קיבל את פני נתניהו במג'דל שמס השבוע.
בודדים התגייסו לצה"ל
האם נראה התגייסות של הדרוזים בגולן לצה"ל, כפי שעושים הגברים הדרוזים בשאר ישראל? "יש היום בודדים, אולי כמה עשרות שהתגייסו מאז 2011. אין להם מסורת כזאת. אבל אפילו העובדה שיש כיתת כוננות רשמית במג'דל שמס זה דבר גדול", מציין חיזראן. עם זאת, הוא מוסיף, "אין תוכניות של ישראל לעידוד גיוס של דרוזים בגולן. כרגע, כרטיס הכניסה העיקרי שלהם לציבוריות הישראלית זו ההשכלה. הם משכילים מאוד, גם הנשים. הם מזכירים לי את הנוצרים בישראל, שיש להם זיקה למדינה, אבל זה לא מוביל להתגייסות".
בסופו של דבר, בעיני חיזראן, הדחיפה של הדרוזים בגולן לעבר ישראל נובעת משתי סיבות. האחת, התרחקות מסוריה; השנייה, המדיניות הכלכלית העקבית של הממשלה: "לא לקחו מהם קרקעות, רק היטיבו עימם. יש שם צמיחה כלכלית מאוד משמעותית. הייתי רוצה שישראל תנהג גם בנו, הדרוזים בגליל ובכרמל, כמו שנהגו בדרוזים בגולן".