גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המגרש של חנן מור בשדה דב נמכר ב-400 מיליון שקל פחות. זה הלקח

המגרש בשדה דב שחנן מור קנה בקיץ 2021 ב-1.5 מיליארד שקל, נמכר כעת ב-1.1 מיליארד שקל, כי בשוק לא הסכימו לשלם יותר ● זמן זה כסף יותר מתמיד, ואם מחשבים את התוספות לקבלני ביצוע, הפיצוי לרוכשים והתשלום לבנק, מה הפלא שהקבלנים בלחץ

הדמיית הפרויקט שתכנן חנן מור בשדה דב. הקרקע נמכרה / הדמיה: סטודיו 84
הדמיית הפרויקט שתכנן חנן מור בשדה דב. הקרקע נמכרה / הדמיה: סטודיו 84

לא מספיק אנשים מפנימים עד כמה זמן שווה כסף, ודאי בעידן הריבית הנוכחית, שלא צפוי להסתיים בקרוב. במצב הקיים, גם אם מחירי הדירות עולים ב-10% ויותר, פרויקטים רבים נמצאים באזור השלילי. שילוב קטלני של הצורך לפצות דיירים על איחורים שיהיו; תוספת לקבלני ביצוע על העלייה בהוצאות הבנייה ושכר העובדים (גם אם היזם סגר מראש מחיר פיקס, הוא מגלה שזה לא ממש עוזר כשהקבלן מאיים בפשיטת רגל או סתם בירידה מהפיגומים); ובעיקר בגלל התשלום לבנק, שהתארך בחודשים ארוכים.

ראיון | לבכירה במשרד האוצר יש המלצה אחת לפני שקונים דירה
הסקר שגילה: זו השכונה העשירה ביותר בישראל

הדוגמה הטרייה היא מכירת הקרקע של חנן מור בשדה דב ליזם יגאל דמרי. מור קנה את המגרש בקיץ 2021 תמורת 1.5 מיליארד שקל, והיא נמכרת כעת ב-1.1 מיליארד שקל. לא בגלל שמישהו התאהב דווקא בדמרי, או שלא היו ביקושים לקרקע ל-458 דירות במיקום הכי אטרקטיבי. אלא בגלל שזה המחיר המקסימלי שהסכימו לשלם בשוק. אף שב-2021 עוד שלוש חברות לפחות הסכימו לשלם יותר מ-1.3 מיליארד שקל על אותה קרקע בדיוק.

זה לא קורה בגלל שמחירי הדירות במקום ירדו. קנדה ישראל, למשל, מכרה ברבעון הראשון של 2023 דירות בשדה דב במחיר של 75 אלף שקל למ"ר, וברבעון הראשון של 2024 מכרה שם דירות במחיר ממוצע של 82 אלף שקל למ"ר (עלייה של 9%). זה קורה כי בשוק הפנימו שחלק גדול מההפרש, 400 מיליון שקל בין 2021 ל-2024, "יתבזבז" בקלות על איחורים, ביצוע ומימון.

בכל שנת עיכוב עוד כ־5 מיליארד שקל רק לריבית

וזה כמובן לא רק שדה דב. בשנות האופוריה הגדולות של 2021-2022 מכרה המדינה קרקעות בהיקף שיא של 144 אלף דירות, בסך כולל של 73 מיליארד שקל. בריבית הנוכחית שמשלמים יזמים, 6%-7% לפחות, זה אומר בכל שנת עיכוב עוד כ-5 מיליארד שקל רק הוצאות ריבית. צריך הרבה יותר מעליית מחירים של כמה אחוזים כדי לפצות על כך.

חזרה לקרקעות בשדה דב. החודש נשלים 3 שנים מאז קיבלו החברות הודעה שהן זכו בקרקע. 1,574 דירות תמורת 4.5 מיליארד שקל. אז, באוגוסט 2021, הן גם חתמו על התחייבות מול רשות מקרקעי ישראל שמועד השלמת הבנייה יהיה "בתוך 48 חודשים מקבלת ההודעה", מה שאומר סוף 2025. ואם יהיו בלת"מים, כי תמיד יש, הם ייגררו ל-2026 או 2027. והנה, אפילו קנדה ישראל, שקיבלה ראשונה היתר חפירה ודיפון, מציינת בדוחותיה שהצפי להשלמת הפרויקט הוא שנת 2029. שמונה שנים מאז זכתה במכרז. על קרקע פנויה, עם תוכנית מאושרת, בעירייה הכי מסודרת בארץ.

דרישה לפיצוי של 55 מיליארד שקל

בנובמבר 21', רגע אחרי הזכייה, קנדה ישראל נטלה הלוואה בסך כ-1.2 מיליארד שקל עבור הקרקע, שנושאת ריבית פריים בתוספת 0.2%. ב-2021 היה מדובר בריבית של 1.8%. היום מדובר בריבית של 6.2%. אז החברה כתבה שמועד סיום ההקמה יהיה לכל המאוחר ב-2027. כעת היא מדברת על 2029. עוד שנתיים, פירושן עוד 150 מיליון שקל רק עבור הריבית על הקרקע. שמונה שנים של ריבית 6%, פירושם כמעט 600 מיליון שקל רק לתשלום החוב. בתחילת הדרך, עם ריבית של 1.8% וחמש שנים לכל היותר, עלות הריבית היתה כ-100 מיליון שקל. ומה עם זה שהיא כבר מכרה 193 דירות בסכום כולל של 1.63 מיליארד שקל (מצגת מיוני 2024)? כבר נכתב לא אחת שזה משרת בעיקר את ההכנסות החשבונאיות, אבל לא את התזרים בפועל. בדוחות לרבעון הראשון החברה כתבה במפורש שהתקבולים מהרוכשים הסתכמו ב-76 מיליון שקל. 7% מהיקף המכירות.

בינתיים, החברה אמנם עדכנה את ההכנסות הצפויות מ-2.9 ל-3.35 מיליארד שקל, לאחר שהמחיר בפרויקט קפץ מ-75 ל-80-85 אלף שקל למ"ר, אבל הרווח הגולמי כמעט לא זז בתחזית הוורודה. יתרה מכך, החברה ציינה בדוח השנתי שאם תהיה חלילה עלייה של 10% בעלויות ההקמה למ"ר, הרווח הגולמי צפוי לרדת ל-407 מיליון שקל. במקביל, אם תהיה ירידה של 10% במחיר המכירה (המעודכן והגבוה), הרווח יקטן ל-418 מיליון שקל. אם יקרה גם וגם, הרווח יקוצץ ביותר מ-500 מיליון שקל. אז מה יגידו אזובי הקיר?

לא במקרה נציגי הקבלנים כל כך בלחץ. מחירי הדירות אולי עולים, אבל משקל הצרות שלהם עלה פי כמה. התאחדות הקבלנים שלחה למשל מכתב לראש הממשלה בדרישה לפיצוי של 55 מיליארד שקל "על הנזק שגרמה להם המלחמה", כאילו למישהו יש עץ של מזומנים, ואף על פי שכמעט כל קבלן או יזם מספר עד כמה אצלו עסקים כמעט כרגיל. המחירים רק עולים, המבצעים לא משמעותיים, והציבור נוהר לשוק.

כוכבי השבוע

מצוין: כסף אמיתי על עתיד ורוד

אפשר להתווכח כמה טוב או רע בישראל, ועד כמה האופק שלנו איכשהו יציב וחיובי, אבל חשוב לדעת שיש מסביבנו חברות ששמות כסף, המון כסף, על הביטחון בעתיד הוורוד שלנו כאן. השבוע פרסמה למשל חברת הנדל"ן גב ים דוחות כספיים לרבעון השני. נכון לעכשיו, החברה מקימה 360 אלף מ"ר של נכסים מניבים, משרדים בעיקר, ברחבי הארץ. השקעה כוללת של 4.2 מיליארד שקל (3.3 מיליארד ללא רכיב הקרקע). במחצית הראשונה היא השקיעה 720 מיליון שקל בפיתוח והשבחת נכסים שבבעלותה.

נכון שאת הרווחים ואת מידת ההצלחה נדע רק בדיעבד (החברה צופה תשואה של 7.9% מאותם נכסים חדשים, אך אלה מספרים שנכתבים על הקרח). אבל לו בגלל האופטימיות והאומץ, בזמן שכל כך קל להספיד את שוק המשרדים בפרט ואת מדינת ישראל בכלל, מוכרחים לכתוב על זה מילה טובה. ושיהיה בהצלחה.

בלתי-מספיק: הנתונים האנכרוניסטיים של הלמ"ס

המדד החברתי-כלכלי של ערי ישראל פורסם השבוע. המשמעות הכלכלית שלו לא מבוטלת - החל מסבסוד חוגים וצהרונים ביישובים חלשים, ועד לסטטוס שיכול להתבטא גם בביקושים ובמחירי הנדל"ן ביישובים חזקים. הצרה היא, שכל הטוב הזה מבוסס על נתוני 2021. כלומר, ההחלטה אם ישוב חזק או חלש מתבססת על נתונים שבמקרה הטוב נכונים ללפני 3 שנים. בלתי נתפס בעולם דיגיטלי שיודע לחשב הכול בשברירי שניות ושחווה זעזועים - כלכליים, נדל"ניים, חברתיים - שיכולים לשנות סטטוס של אוכלוסייה ועיר בתוך שנים ספורות.

התירוצים לא בהכרח רעים. המדד כולל 201 ערים ומועצות מקומיות ועוד 996 ישובים בתוך מועצות אזוריות, והוא מבוסס על 14 משתנים מורכבים של חינוך, רווחה ועוד. ועדיין, בשורה תחתונה, אם המדד כל כך לא מעודכן, אי אפשר שלא להרגיש שהמדינה לא ממש בעניינים.

עוד כתבות

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הטלטלה העולמית בשווקים דילגה על הבורסה בת"א, אבל המניות האלו נחתכו ביותר משליש

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?