גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתחת לרדאר: המניה הביטחונית שעשתה סיבוב בת"א ומככבת בוול סטריט

לפני פחות משנתיים רכשה חברת לאונרדו DRS את ראדא מישראל, המפתחת מערכות מכ"מ לכוחות מתמרנים ● מאז זינקה מניית לאונרדו בכמעט פי 3, והיא נסחרת בנאסד"ק בשווי של 7.4 מיליארד דולר ● מה הוביל לעלייה החדה במניה, מדוע המשקיעים בת"א כבר לא נהנים ממנה, ואיך המלחמה בעזה משפיעה על עסקיה?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות
אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: מצגת ואתרי החברות

כשבמזרח התיכון אירוע ביטחוני רודף אירוע ביטחוני, באוקראינה המלחמה נמשכת כבר מעל שנתיים ובמזרח עולים החששות לתוקפנות סינית כלפי טייוואן - לא מפתיע שתקציבי הביטחון של מדינות בעולם נמצאים בשנים האחרונות במגמת עלייה.

וורן באפט מפתיע: מכר כמחצית מהחזקותיו בחברה הגדולה בוול סטריט
ההנפקה הלוהטת של השנה בוול סטריט היא של חברה לקירור מזון
באמריקה נאבקים: היציבות הכלכלית של מיליונים בסכנה

התוצאה: חברות ביטחוניות ברחבי העולם נהנות מגידול בביקושים למוצרים שהן מציעות, מה שמתורגם לעלייה בצבר ההזמנות שלהן ולרוב בא לידי ביטוי גם בעלייה במחירי המניה. לפי נתוני פידליטי, המבוססים על המדדים הסקטוריאליים של S&P, מתחילת השנה עלו מניות סקטור הביטחון, התעופה והחלל בכ-15%, ובשנה האחרונה התשואה היא 22%.

לעומת זאת, המשקיעים בחברה הביטחונית האמריקאית Leonardo DRS הנסחרת בנאסד"ק נהנו מתשואות גבוהות יותר: מתחילת השנה המניה זינקה ב-40% והיא משלימה עלייה של 71% בשנה החולפת. אם שם החברה מצלצל מוכר, זה מכיוון שעד לפני מספר חודשים נסחרה לאונרדו DRS במקביל גם בבורסה בתל אביב, לאחר שהשלימה את רכישת החברה הביטחונית הישראלית ראדא, בשלהי 2022 בעסקה של החלפת מניות (טרם המיזוג הייתה לאונרדו DRS חברה פרטית).

אלא ששנה בלבד לאחר מכן מניית לאונרדו DRS נמחקה מהמסחר בתל אביב. הזינוק במניה בנאסד"ק מתחילת השנה מעמיד את שווייה הנוכחי על 7.4 מיליארד דולר, וסוגר במהירות את פער השווי שלה מול אלביט מערכות - החברה הביטחונית הגדולה ביותר שנסחרת בבורסה בתל אביב (בשווי נוכחי של 8 מיליארד דולר לאחר ירידה של 15% בשנה האחרונה).

כאמור, מניית לאונרדו DRS נסחרה לזמן מה בבורסה בתל אביב במקביל לנאסד"ק, עד שהנהלת החברה החליטה למחוק אותה ממסחר. מי שרכש את המניה ביום שהצטרפה למסחר (במקום מניית ראדא) ועד ההודעה על המחיקה פחות משנה לאחר מכן, נהנה מתשואה של כ-90% תוך כשנה, בזמן שמדד ת"א 125 רשם תשואה אפסית.

המניה לא הייתה חלק מהמדדים המובילים, וכדי להצטרף אליהם (וליהנות מביקושים בהתאם) נדרשה לאונרדו DRS להציג החזקות ציבור של 20%. מאחר והללו הסתכמו ב-19% היא יכלה להגיע בקלות יחסית לרף הנדרש, באמצעות הפצת מניות קטנה למוסדיים המקומיים למשל, אך ויתרה על המהלך. כתוצאה מכך, גם העניין של המשקיעים המקומיים ירד והם מכרו מניות - ופספסו את העלייה החדה שנמשכה מתחילת השנה. מי מבעלי המניות שבכל זאת נשאר עם ההחזקה בלאונרדו DRS ולא מכר אותה, נהנה כאמור מתשואה גבוהה במיוחד בחודשים האחרונים - מאז המיזוג עם ראדא טיפסה מניית לאונרדו DRS בקרוב ל-200%.

רשתות מחשוב ורכיבים לצוללות

לאונרדו DRS מנוהלת על-ידי וויליאם (ביל) לין, שהיה בעבר סגן מזכיר ההגנה של ארה"ב בכהונת הנשיא ברק אובמה, ועוד קודם לכן כיהן בתפקיד בכיר בחברה הביטחונית Raytheon. החברה האמריקאית היא חברה בת של לאונרדו האיטלקית (שנסחרת בשווי 12.6 מיליארד אירו), מאז שלאונרדו רכשה את DRS בשנת 2008. פעילות החברה היא בתחומים שונים של ביטחון, מרשתות מחשוב, דרך לוגיסטיקה ועד הגנה על כוחות ורכיבים לצוללות.

ראדא מישראל, שאותה רכשה לאונרדו DRS לפני כשנתיים, פעלה במשך שנים בתחום האוויוניקה (מערכות לכלי טיס), עד שנכנסה גם לתחום המכ"מים הטקטיים לכוחות המתמרנים - כלומר פתרונות שמספקים הגנה אקטיבית על הכוח, מפני פצמ"רים או רחפנים שעלולים לתקוף אותם. ראדא נרכשה לפי שווי של 775 מיליון דולר - פרמיה של 30% על מחיר הבורסה.

העסקה עם ראדא קבעה שבעלי המניות בה טרום המכירה יחזיקו לאחריה ב-19.5% מהחברה הממוזגת. בעלת המניות הגדולה בראדא הייתה אז חברת ההשקעות DBSI של ברק דותן ויוסי בן-שלום, שכיהן כיו"ר ראדא, לצד המנכ"ל דב סלע.

את השליטה בראדא רכשה DBSI בהשקעה ראשונית של 4 מיליון דולר (ובסך-הכול השקיעה בה 13 מיליון דולר), כשזו נקלעה לקשיי נזילות ב-2016. בן-שלום סיפר בעבר לגלובס על 7 השנים שבהן החזיקה DBSI בראדא עד למכירה: "זה היה מסע שהוא נס, שהתחיל עם חברה שכמעט פשטה רגל. היא הייתה חודש אחד בחוסר אפשרות לשלם לעובדים ולספקים, והפכה לחברה מצליחה".

בן-שלום וסלע הובילו את החברה במסע התאוששות מרשים ותוך שנים ספורות המניה זינקה ביותר מ-2,500%, ו-DBSI מימשה מניות בסכום מצטבר של למעלה מ-80 מיליון דולר. המניות נמכרו בעיקר למוסדיים מישראל שנהנו גם הם מהמכירה ללאונרדו DRS בסופו של דבר. בזמן המכירה, DBSI החזיקה בכ-4% מראדא ורשמה תשואה של לפחות פי 7 על השקעתה בחברה.

יוסי בן שלום, מבעלי DBSI / צילום: תמר מצפי

צמיחה של 20% בהכנסות הרבעון

מדוע מניית לאונרדו DRS מזנקת? לדברי גורם שמכיר היטב את התעשייה, יש לכך שני גורמים עיקריים. הראשון הוא שקודם לכן המניה נסחרה במכפילים נמוכים יחסית לחברות אחרות בקבוצת ההשוואה (אם כי רובן יותר גדולות ממנה), ולאחרונה יש תיקון בשוק לכיוון המכפילים של התעשייה. השני הוא התרחבות שולי הרווח של החברה על ציר הזמן.

השבוע פרסמה לאונרדו DRS את דוחות הרבעון השני של השנה, בו היא הציגה צמיחה של 20% בהכנסות לרמה של 753 מיליון דולר ורווח נקי של 38 מיליון דולר, עלייה של 8.6%. ה-EBITDA שהציגה החברה גדל ב-32.3% ל-82 מיליון דולר.

לדברי הגורם בתעשייה, "רוב העסק של לאונרדו DRS, כמקובל באמריקה, הוא פרויקטים שהם עושים בפיקוח לצבא האמריקאי (לפי נתוני החברה, 39% מההכנסות במחצית הראשונה היו מחוזים עם חיל הים האמריקאי ו-30% מחוזים עם צבא ארה"ב, ש'ח'ו').

"החברה מקבלת כסף על פיתוח, ולכן היא לא מסתכנת בכך, אך מצד שני המרווח נמוך. המרווחים גבוהים יותר כשזה מוצר שלך, שאתה פיתחת - לדוגמה בפעילות של ראדא, הרווח הגולמי שם גבוה יותר מחטיבות אחרות כי הקניין הרוחני הוא שלה והמחירים לא מפוקחים.

"יש ללאונרדו עוד כמה פעילויות כאלה מלבד ראדא, וכולן צומחות. השוק שם לב שהרווחיות עולה מרבעון לרבעון, והמשקיעים אומרים לעצמם - לא רק שהחברה צומחת, היא גם נהיית יותר רווחית והיא נסחרת בדיסקאונט - זה מה שהביא לעלייה במניה".

צבר הזמנות של כ-8 מיליארד דולר

בדוחות שפורסמו השבוע לאונרדו גם העלתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה ל-3.07-3.17 מיליארד דולר. לפי הערכות, ראדא עשויה למכור השנה בכ-200 מיליון דולר (לעומת 117 מיליון דולר ב-2021, השנה האחרונה עליה דיווחה כחברה עצמאית).

עמרי עפרוני, אנליסט בנק ההשקעות אופנהיימר, מציין שרוב מניות התעשייה הביטחונית עלו בחודשים האחרונים, והוא מזכיר למשל את לוקהיד מרטין שעלתה ב-21% מתחילת השנה, RTX (רייתון) שעלתה ב-41% ו- AeroVironment שעלתה ב-42%. לדבריו, החברות שצומחות בשיעורים גבוהים במיוחד הן אלה שנמצאות בסגמנטים הצומחים ביותר, למשל אווירונאוטיקה, טילים, תחמושת וכדומה.

ראדא הישראלית של לאונרדו DRS נמצאת לדבריו בסגמנטים שצומחים. "באופן כללי, המלחמה באירופה והמתיחות בסין מול הציר המערבי של ארה"ב ואוסטרליה משפיעות על ביקושים מאוד חזקים, ותקציבי הביטחון עולים", אומר עפרוני. "לאונרדו DRS מוכרת בעיקר לארה"ב וגם שם תקציב ההגנה צפוי לגדול, בתמיכה של שתי המפלגות".

עפרוני מעריך שלמרות העלייה במניות הביטחוניות יש עדיין הזדמנויות: "בסוף, יש ביקושים. בסגמנטים הביטחוניים קודם כל רואים הזמנות, ולא מיד הכנסות. זה לא מיתרגם אחד לאחד". ואכן לפי דוחות הרבעון השני, צבר ההזמנות של לאונרדו עלה ב-82% (ל-7.9 מיליארד דולר) וההכנסות כאמור ב-20% "בלבד".

לדברי עפרוני, "גם אם המכפיל לא עולה אבל יש כאלה ביקושים, ויש ראות לשנים קדימה כי החוזים ארוכי טווח - אז המשקיעים נותנים לזה פרמיה. העולם הוא לא מה שהיה בעבר - רוסיה פלשה לאוקראינה, יש חשש ממלחמה כוללת עם איראן ומפלישה של סין לטייוואן, כל אחת מהזירות האלה מסוכנת ולכן הביקוש לתחום הביטחוני עולה".

ראדא "מתפוצצת" מהזמנות בעת המלחמה

ישראל מוזכרת בדוחות לאונרדו DRS בהקשר של הסיכון לפעילותה בארץ בשל המלחמה, כשהיא מציינת שעד כה לא הייתה לכך כל השפעה על הפעילות. כ-4% מעובדי לאונרדו DRS מועסקים בישראל, כלומר סביב כ-300 עובדים.

עוד אזכור של ישראל בדוחות נוגע לחבילת הסיוע של ארה"ב בסך 95 מיליארד דולר לישראל, אוקראינה ואזור אסיה-פסיפיק. אפשר בהחלט להעריך שהמלחמה בישראל מעסיקה היטב את ראדא, שכאמור מספקת פתרונות שעונים על צורך מיידי - הגנה אקטיבית על כוחות.

גורם בתעשייה מעריך שראדא "מתפוצצת" מהזמנות, ומה שמגביל את הצמיחה זה כושר הייצור, שבחברה עובדים על הגדלתו. "מדינת ישראל מתקשה 'לסגור' את הגבול הצפוני וזה בדיוק מה שהמוצרים של ראדא עושים. המדינה לא הצטיידה בהם בזמן ועכשיו היא עושה זאת", הוא מוסיף.

לפני חצי שנה, החברה הביטחונית רפאל, בשיתוף מפא"ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון), ביצעו ניסוי מוצלח במערכת ההגנה האווירית ספיידר בתצורה מתקדמת שנקראת all in one. פתרונות של ראדא משולבים במערכת זו.

במקביל, כפי שפורסם לפני מספר שנים, המכ"ם של ראדא משולב גם במערכות חץ דורבן של אלביט (תעש), להגנה אקטיבית על נגמ"שי צה"ל.

עוד כתבות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

גר בראש העין, משקיע באינדיאנה

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון