משה אדרי, ראש מינהלת תקומה / צילום: כדיה לוי
מקים מינהלת תקומה ומי שעומד בראשה, משה אדרי, יעזוב את המינהלה מחרתיים (ד'), כדי להמשיך בתפקיד יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית, אך בפני מחליפיו, מנכ"ל משרד ראש הממשלה יוסי שלי, שיכהן כמ"מ לתקופה של כחודש ומחליף הקבע יפתח רון טל, יישארו אתגרים רבים מאוד שבפניהם יצטרכו לעמוד, ובראשם שיקום והקמת ישובי העוטף והחזרת המפונים לביתם.
● אחרי שהגיעו לשיא כל הזמנים: בנק ישראל החל "לפקוח עין" על הלוואות הקבלן
● קריית שמונה: מי שמוכר דירה במלחמה נאלץ לוותר על מאות אלפי שקלים
המינהלת הוקמה כשבועיים לאחר פרוץ המלחמה. אדרי גיבש תוכנית לטיפול בתושבי העוטף ולשיקום האזור, ולפני כשלושה חודשים הממשלה אישרה את תוכנית החומש שגיבש.
מתברר, כי בתקופתו של אדרי המינהלת אישרה הוצאות של כרבע מכלל התקציב שאושר לה, כ-4.8 מיליארד שקל, מהם 1.4 מיליארד שקל הוקצו למציאת פתרונות דיור עירוניים וכפריים לתושבי היישובים ההרוסים.
64 אלף תושבים שוכנו ביותר מ-200 בתי מלון
בתחילת המלחמה פונו 64 אלף תושבים אשר שוכנו ביותר מ-200 בתי מלון בעלות כוללת של 220 מיליון שקל. כ-46 אלף מהם שבו לביתם, רובם (כ-30 אלף) משדרות והיתרה מהמועצות האזוריות של העוטף.
האתגר הראשון שעימו יצטרך שלי להתמודד יהיה העמידה בהחלטה, להוציא מבתי המלון את אחרוני המשפחות מהדרום שעדיין נמצאים בהם. לפי שעה ההחלטה סופית, אולם החלטות דומות בעבר נתקלו בתגובות קשות מצד המפונים, וניתנו אורכות למשפחות שלא היו מוכנות לתהליך.
אתגר אחר הוא לעמוד בצרכים השוטפים של המפונים מהיישובים ההרוסים. 2,750 תושבי העוטף משוכנים כיום במגורי ביניים המפוזרים בין 1,100 דירות חדשות בערים ו-700 קרווילות במגזר הכפרי, ב-21 אתרים בסך הכל ברחבי הארץ.
כאמור, מדובר בחלק הגדול ביותר של התקציב שלפיו פועלת מינהלת תקומה. עד כה השקיעה המינהלה 1.39 מיליארד שקל מתוך כלל התקציבים שאושרו על ידה בתקופתו של אדרי, שמגיעים עד כה ל-4.76 מיליארד שקל. המקומות הבולטים ביותר הם קיבוץ חצרים, שבו משוכנים 292 משקי בית מבארי, רוחמה שבו אמורים להקלט בעוד מספר חודשים 179 משקי בית מכפר עזה, באר שבע שבה שוכנו 138 משקי בית מנירים וקרית גת, שבה שוכנו 138 משפחות מניר עוז.
אתגר נוסף שיעמדו בפני הראשים הבאים של המינהלה הוא לעמוד בהעברות התקציבים הבאות שאושרו אמנם, אך טרם הועברו. הסעיף התקציבי הבולט שאושר בתקציב המינהלה, אך טרם הועבר ליישובים, הוא תשלומים לצורך שיקום יישובי הקבע, שאמור להגיע ל-957 מיליון שקל.
כחלק מהפקת הלקחים בעקבות המלחמה עלה הצורך לחזק את יישובי העוטף, דבר שבא לידי ביטוי גם בתוכנית האסטרטגית שעיצב מינהל התכנון למדינה, שבה נקבע, כי בעוטף יסופקו שירותים בתחומים שונים, שכיום אין להם מענה בחבל הגיאוגרפי הזה.
במינהלת תקומה יזמו הקמת מרכזים רפואיים בשדרות במועצה האזורית אשכול, מרכז בריאות לילדים ומרפאה לבריאות הנפש בתקציב של 70 מיליון שקל.
ואולם, נראה כי עיקר האתגר שיעמוד בפני מחליפיו של אדרי אינו קשור לשיקום הפיזי של המבנים והיישובים, אלא לשיקום החיים ביישובים הללו, כולל סדרי הלימודים, הפרנסה, והשימור של אופי היישובים הללו, שעלול להשתנות בעקבות הטראומה הקשה שפקדה אותם ב-7 באוקטובר.