חניון תת־קרקעי בראשון לציון שיהפוך למקלט במצב חירום / צילום: דוברות עיריית ראשלצ
יש בסביבתכם חניון תת־קרקעי גדול? במקרה של מתקפת טרור חלק מהעיריות מכינות אותו להוות מתחם לשעת חירום.
● המיירט החדש של צה"ל והמטוס האמריקאי בעלות מיליארדי דולרים: ישראל וארה"ב נערכות למתקפה האיראנית
● 3,000 טילים בליסטיים: היכולות ההתקפיות של איראן - וההגנה הישראלית
עוד בינואר העלתה עיריית ראשון לציון לאתר העירייה אפשרות לתושבי העיר להקליד את כתובתם ולמצוא את החניון הקרוב אליהם ביותר שאליו יוכלו להתפנות בשעת חירום. בעירייה אמרו כי מדובר בפתרון לכל מי שאין לו מיגון קרוב, ופרסמו רשימת ציוד מומלצת שהמתפנים יביאו עמם, הכוללת כסף מזומן, מסמכים מזהים, כרטיסי אשראי, טלפון נייד אישי ומטען, גיליון מצב רפואי וכרטיס קופת־חולים, בגדים להחלפה, מצעים אישיים (שקי שינה/מזרון אישי/שמיכות וכיו"ב), בקבוקי מים לפחות 2 ליטר לאדם ליום, מזון יבש, תרופות אישיות, פנס כיס, ציוד היגיינה וטואלטיקה אישי ועוד.
עם זאת, הם מציינים כי החניונים יהיו ערוכים לקלוט את הבאים, כולל פעילויות לילדים, ובכלל זה לילדים עם מוגבלות.
בינתיים התרחבה היוזמה לערים נוספות. בחיפה, העיר הגדולה ביותר בצפון הארץ, נערכים לאפשרות של מבול טילים מהצפון. "בחרנו מקומות שמתאימים למחסות המוניים במטרה להרחיב את היקף המיגון", מספר יאיר זילברמן, מנהל אגף הביטחון ושירותי החירום בעיריית חיפה.
"איתרנו חניונים תת־קרקעיים בשכונות שבהן חסר בבתים מיגון, ופיקוד העורף אישר את הקומות שבהם אפשר להשתמש - בדרך־כלל הנמוכות יותר. ברגע שסיכמנו על המקומות, פנינו במכתב מסודר לכל אחד מהם כדי להפעיל אותם. רכשנו ציוד ופיזרנו אותו מראש במקומות הללו, כי בשעת חירום אנחנו יודעים שלא נספיק לעשות את מה שאנחנו רוצים".
מה כולל הציוד?
"שולחנות, כיסאות, מקרר לאוכל או לתרופות. הקמנו WiFi בעצמנו, ארגנו משחקי ילדים, מחצלות להפעלה ארוכה, פלאיירים בארבע שפות. יש גנרטורים מובנים של המקום, ואם נידרש, נוכל להפעיל אותם בזמן אמיתי ביוזמתנו. גם הכשרנו את הצוות העירוני הקהילתי שיידע לתפעל את זה".
לכמה אנשים בערך זה יכול לתת מענה?
"זה משתנה - בין 300-400 בכל חניון, ובחלק מהמקומות אפילו לכמה אלפים".
איך אנשים יידעו לאן להגיע?
"אנחנו עושים קמפיין בנושא כבר כמה חודשים טובים מפברואר-מרץ באמצעים של העירייה ואפילו שולחים הודעות טקסט.
"יכול להיות שאנשים ייקחו את הפקלאות ויבואו, אבל קשה לנו להעריך באילו כמויות. יכול להיות שאנשים יעדיפו להישאר בפינה שלהם בבית ולרדת לחדר המדרגות, אבל זה מציל חיים. זה חיסרון של ערים ותיקות עד שאין התחדשות עירונית מלאה בכל האזורים, ובינתיים אין לזה פתרון אחר. עד שהמדינה לא תיכנס לעשות פינוי־בינוי והתחדשות עירונית במקומות שאין בהם היתכנות כמו בית שאן, קריית שמונה וטבריה, צריך לתת מענה אחר".
תל אביב: להשתמש קודם כל במרחבים המוגנים התקניים
בתל אביב, מספר דוד אהרוני, מנהל אגף ביטחון וחירום בעירייה, מעודדים את התושבים קודם כל להשתמש במרחבים המוגנים התקניים - מקלט פרטי בבניין, ממ"ד, ממ"ק - ואם נמצאים בחוץ, אז במקלטים ציבוריים שהעירייה מתחזקת או במקלטים בבתי ספר ובמרכזים קהילתיים. "בהם יש מים ושירותים וכו'. רק אחרי שמיצינו את כל האפשרויות האלה צריך לרדת לחניונים. אנחנו לא משדלים לרוץ לשם. יש לנו 500-600 מתקנים עירוניים, ואנחנו מקווים שזה יספיק", אומר אהרוני.
"בכל אופן, בדקנו 200 חניונים בעיר עם מהנדסים, חלקם נפסלו מכל מיני סיבות, למשל כשזו רק קומה אחת מתחת או ליד מעליות. בסופו של דבר אישרנו כ־107 חניונים שברובם הם פרטיים כמו מרכזי קניות ומשרדים, ולא שייכים לעירייה.
"מבחינת היקף השטח, זה מעל מיליון מ"ר מרובע של מיגון. אבל החניונים האלה לא נמצאים בכל פינה בעיר.
"יש לנו קשר טוב עם כל בעלי החניונים - זה חצי התנדבות מצדם. יש מקומות שבהם השירותים נמצאים בחניון, יש מקומות שהשירותים נמצאים קומה אחת מעל, ויש גיבוי שהעירייה יוצרת כרגע - שירותים כימיים במחסני החירום, ביחד עם פרגודים.
"אנחנו מבינים שיהיה צורך באלמנטים נוספים, אבל לא מבטיחים לספק משהו מיוחד, כי ההנחה היא שיהיו לנו אזורי הרס, ונצטרך לפנות אוכלוסייה שאין לה איפה לגור ולשכן במרכזי קליטה ולמצוא שמיכות ואוכל וכו'. ההמלצה שלנו היא להשתדל לא להתרחק מהבית, כדי שהבית יהווה עוגן לוגיסטי, מתרופות ועד משקפיים וכסף ואוכל".
בחניונים של בנייני משרדים וקניונים לא תהיה לציבור גישה בדרך־כלל לבניין או ללובי אלא רק לחניון. אם יהיה צורך לפנות מכוניות, העירייה אחראית לפנות באמצעות גרר.
בעיריית חולון, למשל, דיווחו כי יפתחו בשעת חירום חניונים ציבוריים תת־קרקעיים שאושרו על־ידי פקע"ר, ביניהם קמפוס אמות, המכון הטכנולוגי HIT ומרכז עסקים עזריאלי חולון. גם בעיריית בת ים הודיעו כי יפתחו חניונים תת־קרקעיים לשימוש הציבור, אך לא פרסמו מראש.
בחלק מהעיריות שעמן שוחחנו חוששים מאסון עם נפגעים אם תהיה פגיעה ישירה בחניון כזה, ולכן מעדיפים לפרסם רק קרוב לשעת החירום או בהודעות טקסט לתושבים.