מצלמת מהירות בכביש / צילום: עינת לברון
בשבוע שעבר אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית רפורמה של משרד המשפטים בתחום עבירות התנועה בישראל, בחקיקת "חוק הפרות תעבורה מינהליות". הרפורמה, שצפויה להתחיל לפעול בנובמבר 2025, תשנה מהיסוד את טיפול מערכת המשפט בבקשות להישפט בגין קנסות על עבירות תנועה.
● תפסו אתכם על עבירות תנועה? המחקר שכדאי לכם להכיר
● צפרתם ברחוב בתל אביב בלי סיבה? העירייה רוצה לקנוס אתכם
השינוי המרכזי הוא בכך שדוחות תנועה שאזרחים מבקשים להישפט בגינם יתבררו כהפרה מינהלית בבית דין מינהלי דיגיטלי, ללא הגעה פיזית. השינוי צפוי להוציא משופטי התעבורה כ-60% מהתיקים, שעמדו נכון לשנת 2022 על כמעט 150 אלף.
למה הוחלט על השינוי, אילו עבירות יישארו בבתי המשפט, איך יתנהל בית הדין, ומי ידון בו? כך ייראה בית הדין העתידני לעבירות תנועה.
למה הוחלט לבצע את הרפורמה?
מי שנקלע לאולם של שופט תעבורה בישראל, ראה עשרות אזרחים שממתינים לדיון בעניינם, כשבסופו של יום מרבית התיקים מסתיימים בהסכמות עם התובע המשטרתי, אותן מאשר השופט. כך השופטים מוצאים את עצמם בחלק גדול מזמנם מאשרים הסדרים, בזמן שעל שולחנם עבירות של גרימת מוות ברשלנות בתאונת דרכים, נהיגה בשכרות, עבירות מהירות חמורות ותאונות דרכים.
העומס על מערכת המשפט מביא גם למחיקה של עשרות אלפי תיקים שלא נמצא להם מקום ביומן בית המשפט. לפי החוק, אם אדם ביקש להישפט, ותוך שנה לא נקבע דיון - הדוח יבוטל.
שיעור הבקשות להישפט עלה במהלך השנים: בשנת 2016 הוגשו 30,419 בקשות להישפט מתוך 636 אלף דוחות שניתנו. בשנת 2019 עלה מספר הבקשות להישפט ל-83 אלף מתוך 1.2 מיליון דוחות, ובשנת 2022 עמד מספר הבקשות להישפט על 91 אלף מתוך כמיליון דוחות.
בשנת 2022 התנהלו בבתי המשפט לתעבורה כ-147 אלף תיקים - כ-56 אלף מהם היו תיקי "הזמנה לדין", כאלה שמראש מוגשים בהם כתבי אישום, ואילו כ-91 אלף היו בקשות להישפט על קנסות. לפי נתון זה, ניתן להעריך שכ-60% מהתיקים צפויים לצאת משופטי התעבורה מבתי המשפט להליך המינהלי.
החקיקה שקודמה במשרד המשפטים ארכה שנים והחלה בשנת 2018, כאשר הוקם צוות בין-משרדי לבחינת הסוגייה. ארבעה שרי משפטים התחלפו מאז, וכעת הסתיים שלב החקיקה.
במשרד המשפטים אומרים כי הרפורמה נועדה לאפשר לשופטי התעבורה להתמקד בתיקים החמורים, לדון בהם במהירות, ובמקביל לתת שירות מהיר לאזרחים המבקשים להישפט על דוחות תנועה, תוך צמצום ההוצאה הכספית בהגעה לבית משפט, ובאופן הדומה חדשנית לשירותים מתקדמים וירטואליים. במשרד שואפים לקצר משמעותית את תקופת הטיפול בבקשות להישפט לשבועות בודדים ולא חודשים ואף שנים, כפי שקורה היום. עלות הפרויקט נאמדת בכ-15 מיליון שקל.
אילו עבירות יעברו לבית הדין המינהלי?
בשלב הראשון, שיחל כאמור בנובמבר 2025, יוצאו מבית המשפט קנסות עד גובה 500 שקל. בשלב השני, במאי 2026, יוצאו לבית הדין המינהלי קנסות עד 1,500 שקל (המהווים כ-75% מהבקשות להישפט).
בין הקנסות שיוצאו בפעימה הראשונה: שימוש בטלפון ללא דיבורית, נהיגה במהירות 26-40 קמ"ש מעל למהירות המותרת בכביש לא עירוני, או 21-30 קמ"ש בדרך עירונית, נהיגה ללא חגורת בטיחות וחציית קו הפרדה רצוף או נהיגה משמאלו.
העבירות שיישארו בידי שופטי בתי המשפט לתעבורה הן עבירות שמראש הוגש עליהן כתב אישום, בין היתר גרימת מוות ברשלנות, הפקרה אחרי פגיעה, תאונת דרכים שבה נפגע אדם או רכוש, נהיגה בשכרות ועבירות מהירות חמורות (למשל מעל 41 קמ"ש מהמהירות המותרת בדרך מהירה).
איך יעבוד בית הדין המינהלי?
אדם שקיבל דוח יוכל להיכנס למערכת הממוחשבת ולקבל מידע לגבי האפשרויות העומדות בפניו, כולל עזרה בניסוח ערר. בשלב הראשון הערר יועבר לנציג המשטרה, שיוכל להחליט אם לקבל את הבקשה או להציע הצעה לסיום התיק. אם האזרח לא הגיע להסכמה עם נציג המשטרה, הוא יוכל לקיים דיון בווידאו עם הדיין.
בית הדין יוקם פיזית בירושלים עם שלוחות נוספות בפריפריה, אך האזרחים לא יגיעו לשם, וכל הטיפול יהיה מקוון. מי שיתקשה טכנולוגית יוכל להתקשר לטלפון לסיוע ולהגיע לעמדות שירות בפריסה ארצית, שם גם יתאפשר לאזרחים להתחבר בשיחת וידאו כדי לקיים את הדיון.
מי שאחראי על הקמת בית הדין הוא שר המשפטים, שימנה לפי בחירת ועדה ראש בית דין ודיינים. בבית הדין צפויים להתמנות 20 דיינים. ההכשרה הנדרשת זהה לזו הנדרשת כדי להתמנות לשופט שלום - 5 שנות עריכת דין וניסיון בתעבורה. כיום עובדים מודלים דומים בבית דין לענייני קורונה ובבית הדין להגירה.
ומה לגבי פומביות הדיון? במשרד המשפטים מסבירים כי תהיה אפשרות לצפות בדיונים שיתקיימו בווידאו.
איך ישתנה הרישום הפלילי?
כבר היום יש הבדל בין הרישום הפלילי לרישום התעבורתי. שניהם מרשמים פליליים, אך המרשם התעבורתי מופרד. לפי התיקון לחוק, יוקם מרשם מינהלי.