כרזה שבה נראה איסמעיל הנייה משלב ידיים עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן / צילום: ap, Vahid Salemi
בישראל, באיראן ואף בכל העולם מחכים לראות את תגובת משטר האייתוללות לחיסולו של ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמעיל הנייה בטהרן. ההבנה כי פגיעה ביעדים אסטרטגיים בישראל צפויה להביא למלחמה אזורית, תופסת את הכותרות.
● בארה"ב מודאגים מהצורך להגן על ישראל וטוענים - הצבא תשוש
● נערכים למתקפה איראנית: גרמניה מתלבטת אם לסייע לישראל, צרפת ובריטניה שותקות
אחת הסוגיות שמעוגנות בקבלת ההחלטות בטהרן, ויש להניח שהיא מחוללת בקרבם חשש ממלחמה כוללת, היא הכלכלה האיראנית, שכבר שנים רבות נמצאת במצב חמור במיוחד. למעשה, הדיון על התרסקות כלכלית מקומית של לבנון במצב של מלחמה בהיקף מלא, תקף במידה רבה גם במקרה של איראן, שלפי כל הדעות ההתנהלות הכלכלית בה מובילה אותה לתהום.
תלות בסין
בשנת 2023, איראן הגיעה לשיא ביצוא הנפט מאז שנשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ החליט לסגת מהסכם הגרעין לפני כשש שנים: 35.87 מיליארד דולר. לפי סטטיסטה, 47% מהתמ"ג האיראני ב־2022 הגיע מסקטור השירותים, 40% מהתעשייה ו־12.5% מהחקלאות - כשחלק הארי מהכנסות תחום התעשייה מגיעות מענף הנפט.
מוקד הביקושים לנפט האיראני הוא היבואנית הגדולה ביותר בעולם, סין, שרוכשת 85%־90% מתוך כ־1.5 מיליון חביות ביום שמייצאת איראן, כך לפי חברת ניטור התנועה הימית "ארגוס". בקרן להגנת הדמוקרטיות (FDD) מציינים כי מתחילת כהונת נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בינואר 2021 ועד דצמבר 2023, היקף ההכנסות של משטר האיתוללות מיצוא נפט לבייג'ינג חצה את רף ה־100 מיליארד דולר.
תקציב איראן לשנה הפרסית הנוכחית (מרץ 2024־מרץ 2025) מצביע כי הממשל צופה ירידה של 3.2% בהכנסות מנפט. בד בבד, תקציב המדינה נבנה על בסיס ציפייה לזינוק חד של 49.8% בהכנסות ממסים, ואילו צניחות של 43.2% בהכנסות מהפרטות ו־51.6% ממכירות נכסים ממלכתיים. בין כה וכה, מרבית הנפט האיראני יוצא מתוך המפרץ הפרסי.
עובדה זו לא מאתגרת את איראן משום שהיא בעלת הסמכות הבלעדית על מעבר במיצר הורמוז, שער הכניסה והיציאה למפרץ. אך אליה וקוץ בה: במצב שבו איראן תתגלגל למלחמה כוללת עם ישראל אשר עשויה לפגוע בתנועת השיט במיצר הורמוז, שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט, כלל המדינות במפרץ עשויות להיפגע - כולל איראן.
לאירוע שכזה תהיה השפעה חמורה, כמובן, על התמ"ג האיראני שלפי הבנק העולמי צמח בשנת 2023 ב־5%. במבט צופן פני עתיד, הבשורות הבינלאומיות שהתקבלו באיראן היו דווקא שליליות. עוד לפני ההסלמה הנוכחית, צפו בבנק העולמי האטה ניכרת בשנים הקרובות לצמיחה של 3.2% ב־2024, 2.7% ב־2025 ו־2.3% ב־2026.
הציבור מתקומם
ד"ר שרונה מזליאן לוי ממרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב, מזכירה כי יוסף פזשכיאן, בנו של הנשיא הנבחר מסעוד פזשכיאן, אמר בשבוע שעבר כי העדיפות העליונה של איראן היא לא מלחמה עם ישראל, אלא הטיפול בעוני, שחיתות, אפליה ואי־שיוויון במדינה. "הפגיעה הקשה בכלכלה מהווה את אחד המניעים להפגנות ולהתקוממות של הציבור האיראני כנגד המשטר. איראנים רבים בחרו בנשיא החדש מסעוד פזשכיאן נוכח הבטחותיו במהלך קמפיין הבחירות לטפל בעוני ובמצב הכלכלי־החברתי החמור".
לאחר שקצב האינפלציה השנתי הגיע לשיא של 40.2% בדצמבר, כך לפי הלשכה האיראנית לסטטיסטיקה, הוא הציג מגמת ירידה עד אפריל (30.9%). אולם, בחודשים האחרונים הוא שב למגמת עלייה עד 32.2% ביולי. התוצאה היא פגיעה במרבית שכבות האוכלוסייה, ובמיוחד העניים.
גם אם ההכנסות מהנפט ימשיכו לזרום, האזרחים לא ייהנו. במדד השחיתות של ארגון השקיפות הבינלאומי מדורגת איראן במקום ה־149 מתוך 180, כאשר מי שנהנים מפירות הזהב השחור אלו משטר האייתוללות ומשמרות המהפכה. התוצאה היא כלכלה כושלת במיוחד.
דוח של הבנק העולמי על אודות איראן שפורסם בחודש שעבר מראה כי בין השנים 2020־2021 לבין 2022־2023 שיעור העוני (השתכרות של 6.85 דולר ליום) ירד מ־29.1% ל־21.9%. המשמעות היא כי 6.1 מיליון איראנים יצאו בשנים האחרונות מקו העוני. לצד זאת, שיעור האיראנים שסובלים מעוני מרוד (3.65 דולר ליום) ירד מ־6.1% ל־3.8%. מנגד, מדגישים כי הפערים בין תושבי אזורים שונים באיראן נותרים גדולים, ושיעור העוני באזורים הכפריים של איראן יותר מכפול מבערים.
"המשטר מדווח על אבטלה בשיעור של כ־8%, אולם בפועל הוא עומד כנראה על כ־25%", מציינת ד"ר מזליאן לוי. "נתון זה מהווה את אחת הסיבות לכך שאיראן היא אחת המובילות בעולם בשיעור בריחת מוחות והגירה של אקדמאים למדינות אחרות. לצד זאת וכפועל יוצא, בשנים האחרונות ישנה ירידה דרסטית בשיעור הילודה, ועלייה בגיל הנישואין של גברים ונשים כאחד. משפחות רבות מתקשות להתקיים ונזקקות לסעד. אזרחים רבים מתגוררים בתת־תנאים, ללא יכולת לרכוש מזון או גישה למים נקיים, קורת גג, חשמל או גז".
מנתוני הבנק העולמי עולה, כי התמ"ג הישראלי (9 מיליון אזרחים) עמד בשנה שעברה על 509.9 מיליארד דולר מול 401.5 מיליארד דולר של איראן (88 מיליון אזרחים). בפילוח של תמ"ג לנפש (PPP), התוצאה היא פער קיצוני של 53.4 אלף דולר בישראל, לעומת 17.9 אלף דולר באיראן.
המטבע מגיב לאירועים
בכל הנוגע לשער המטבע, הריאל מעיד באופן מובהק עד כמה זהו אינטרס של טהרן לא להגיע למלחמה כוללת עם ישראל. בדצמבר האחרון עמד שער הריאל על 510 אלף לדולר, כשבאמצע מרץ הוא טיפס לכ־600 אלף. עם חיסולו של מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה בסוריה ובלבנון, חסן מהדווי ב־1 באפריל, השער טיפס ל־670 אלף לדולר.
לאחר מכן, באמצע מאי, כשהתבהר כי חילופי המהלומות עם ישראל נפסקו נכון לאותה עת, שער ההמרה בשוק השחור האיראני חזר לכ־580 אלף ריאל לדולר. "עם בחירתו של פזשכיאן לנשיאות איראן, הריאל האיראני התחזק", מסבירה ד"ר מזליאן לוי. "אולם עם קולות המלחמה מצד איראן שהחריפו בשבוע שעבר, חל פיחות בשער הריאל, לצד נפילות מתמשכות בבורסה האיראנית".
תהליך שנשאר אחיד לאורך שנים, בין אם בתקופות הסלמה ובין בתקופות רגיעה, הוא נטישת הבורסה של טהרן. לפי דיווח בעיתון דוניה א־אקטסאד, בשלוש השנים האחרונות נמשך מהבורסה הון בהיקף 179 טריליון טומאן (טומאן 1=10 ריאל), שווה ערך ל־3 מיליארד דולר. הברוקרים המקומיים מאסו במצב, ועשרות מהם נטשו את חדרי המסחר בימים האחרונים. בסיכומו של דבר, אותה בריחה מהבורסה צפויה להפוך להימלטות קיצונית אף יותר במקרה של מלחמה כוללת.