ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת / אילוסטרציה: Shutterstock
המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה אתמול (ג') תקנות חדשות שהובילו משרד האנרגיה והתשתיות ומינהל התכנון, שלפיהן כל בניין חדש שאינו למגורים, וכל בית מגורים צמוד קרקע חדש יחויבו בהתקנת מערכות סולאריות לייצור אנרגיה מתחדשת. בהתחשב בצעד הדרמטי נשאלות שאלות כמו מה כוללות התקנות? כמה זה יעלה? וכמה חשמל זה יביא לרשת? גלובס עושה סדר.
● תקנות חדשות: בתים צמודי קרקע יחויבו בהתקנת מערכות סולאריות
● פיקוד העורף: 4,470 בקשות הוגשו במהלך המלחמה להקמת ממ"ד
מה כוללות התקנות?
במסגרת התקנות החדשות נקבע, כי כל בניין חדש שאינו למגורים, ושטח הגג שלו עולה על 250 מ"ר, יחויב בהקמת מתקן לייצור אנרגיה מתחדשת. נוסף על כך, התקנות מחייבות הקמת מתקן פוטו־וולטאי גם בבנייה חדשה צמודת קרקע למגורים, ששטח הגג שלה 100 מ"ר, בהיקף מינימלי של 5 קילו־וואט.
האם יש סייגים?
התקנות מחריגות מקרים שונים, בהם סככות או תוספות למבנים לשימור, וכן מעניקות למהנדס העיר סמכות להפעיל את שיקול־דעתו ולקבוע פטור מהקמת המתקן הפוטו־וולטאי. לדוגמה, במקרים שבהם הבניין בעל ערכיות אדריכלית ייחודית, או שהגג, כולו או חלקו, מיועד לבינוי בעתיד לפי תוכנית, והקמת המתקן תפגע באפשרות למימוש תוכנית זו.
כמה זה יעלה?
ישנו יתרון במחיר לגודל, כאשר אם, למשל, לוקחים שטח של 20 דונם ומתקינים בו 250 קילו־וואט, ה־ ROI הוא תוך שנים בודדות ונהנים מתשתית ל־25 שנה. לפי הערכות גורמים בענף, היקף ההשקעה בגגות פרטיים עשוי להסתכם בכ־70-50 אלף שקל, וכשמדברים על גגות מסחריים של כ־250 מ"ר ומספיקים לכ־30 קילו־וואט - תוך שילוב אגירה, ההשקעה עשויה לעמוד על 10-5 מיליון שקל. תלוי בפרמטרים של גודל והתאמות נדרשות במהלך הבנייה.
מה חושבים בחברות הגדולות בענף, שצפויות ליהנות מהמהלך?
החברות הגדולות, בהן דוראל, סולאראדג' ואנלייט, צפויות ליהנות מהמהלך משום שהביקושים להתקנת לוחות סולאריים יעלו, למעשה, מבלי שיעשו דבר.
המשנה למנכ"ל קבוצת דוראל, יוני חנציס, מביע בשיחה עם גלובס את תמיכתו המובהקת במהלך, בשל שתי סיבות מרכזיות. "התקנות החדשות מאששות שהולכים לכיוון של דו־שימוש, והמדינה מתחייבת ללכת למיצוי של שטחי בתים פרטיים ומבני ציבור קטנים. כמו כן, בתמרוץ לשלב אגירה יש היגיון רב, בגלל שזה מאפשר יצירת מיקרוגרידים - רשתות חשמל קטנות ועצמאיות".
כמה זמן ייקח להחזיר את ההשקעה?
מנעד הלוחות הסולאריים הוא מגוון, ותלוי באיזה בוחרים. כאשר מדובר במבנים עסקיים, אז יש יתרון לגודל, מחיר הפאנל יורד, וה־ROI לפי גורמים בשוק מוערך בשנים ספורות. המתקן עצמו צפוי לתפקד במשך 25 שנה, כאשר עלויות התחזוקה משתנות בהתאם לשטח ותדירות. אם הסביבה רוויה בחול, למשל, אז התדירות תהיה גבוהה. כדי להפחית את היעילות אז צריך ניקוי שבמקרה של בתים פרטיים מוערך בכ־500 שקל.
כמה חשמל זה יביא לרשת?
במשרד האנרגיה והתשתיות מעריכים כי התקנות יביאו להקמת רבבות מתקנים נוספים לייצור אנרגיה מתחדשת בהספק מותקן כולל של כ־3,500 מגה־ואט עד שנת 2040. זהו הספק שעשוי להביא לחיסכון בשטחים קרקעיים של כ־35 אלף דונם. בד־בבד, הייצור בקרבת הצריכה יחסוך מיליארדי שקל לטובת הקמת תשתיות רשת החשמל שתופסות שטחים גדולים.
אם כך, מהן הבעיות?
ראשית, לצד סוגיית העלויות, אין בצעד חינוך של השוק למעבר לאנרגיות מתחדשות, אלא אילוץ. חוסר המודעות בא לידי ביטוי, למשל, בכך שרק בשנת 2022 עמדה מדינת ישראל ביעד הייצור מהאנרגיות המתחדשות ל־2020: 10%. מעבר לכך, עופר אזולאי, מנכ"ל Triples, מסביר כי בבית פרטי מייחסים חשיבות רבה לנראות. "אם, למשל, מתכננים בית בסגנון כפרי שמכוסה עם רעפים, יש לא מעט אנשים שאנחנו מציגים להם הדמיות ואומרים שזה 'לא יפה שהפאנלים על הגג ויסתירו את הגג האדום או הכחול'".
סוגיה משמעותית נוספת שלא ברור עד כמה התקנות מסונכרנות איתה היא תוכנית פיתוח רשת החשמל. אז אמנם פיזור לוחות סולאריים על שטחים גדולים דורש גם פיזור תשתיות הולכה חדשות והתקנות מונעות זאת, אבל באותה מידה יידרש מענה במרכזי הערים שיידע להוביל את האנרגיה מאותן תשתיות סולאריים נרחבות שייכנסו ללב הערים במרכזי קניות ובנייני משרדים, ובהיקף קטן יותר בבתים הפרטיים.