גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

קצת יותר משבוע לאחר הנתונים שנחשפו בגלובס שהראו שמרבית הציבור משאיר את הכסף בעובר ושב, ונאלץ להסתפק בריבית אפסית, המפקח על הבנקים, דני חחיאשוילי, מגביר את הלחץ על המערכת הבנקאית במטרה להעלאת הריבית שמשולמת לציבור. אתמול שיגר המפקח מכתב למערכת הבנקאית ובו הוא דורש מהם להכין תוכנית להסטת כספי לקוחות מחשבונות העובר ושב (עו"ש) לפיקדונות. זאת, במטרה לשפר את תנאי הריביות של לקוחות הבנקים. 

המכתב ששלח המפקח על הבנקים הוא פרטני לכל בנק, ובניגוד להרגלו, אינו מנוסח בנוסח אחיד לגמרי. המטרה של הפיקוח על הבנקים היא שהגופים המפוקחים יתחילו לעשות "שיעורי בית" ויעדכנו את הרגולטור כיצד הם יוכלו לשלם ריבית על חשבונות העובר ושב. 

גורם בכיר במערכת הבנקאית מאשר את קבלת המכתב ומעריך כי בנק ישראל מקדים תרופה למכה, וממהר לפעול לפני שהכנסת תחוקק חוק גורף בנושא. המפקח מציין, אומר אותו גורם, כי "הוא לא מרוצה מקצב הסטת הכספים מהעו״ש לפיקדונות ומבקש מהבנקים לגבש תוכנית סדורה לנושא - כבר בתקופה הקרובה". 

המכתב מגיע לאחר שבשבועות ובחודשים האחרונים, חלק ניכר מהבנקים הפסיק בחודש האחרון לשלם ללקוחות ריביות על העו"ש, ריביות שניתנו רק לאחר לחץ של בנק ישראל וגם הן היו בשיעורים נמוכים של עד כ-2.5% שהניבה לכל היותר כמה מאות שקלים בשנה בשל תנאי ההטבה בבנקים.

נתוני בנק ישראל מלמדים שבפיקדונות הבנקים ואצל הציבור שוכבים כספים במזומן בהיקף מסחרר של כמעט חצי טריליון שקל (בתחילת השנה). 

רוב גדול מהציבור נמצא ביתרה חיובית בחשבון העו"ש

הפסקת תשלומי הריבית על ידי הבנקים עולה לציבור ביוקר. סקר שערכה חברת פייר (חבר בורסה העוסק בהפצה מקוונת של קרנות נאמנות) מלמד כי רוב גדול בציבור (64%) נמצאים ביתרה חיובית בחשבון העו"ש שלהם רוב הזמן, כשמרביתם מסתפקים בריביות נמוכות יחסית, ולא ממקסמים את התשואה שניתן להשיג כאמור באותם אפיקים סולידיים.

כעת דורש המפקח, כי כל בנק יכין תוכנית שתוצג לבנק ישראל בחודש הבא. זו, צריכה לכלול צעדים אקטיביים שעל הבנק לבצע למעט המטרה, ופירוט של קביעת התמחור של הריבית על הפיקדונות לסוגי לקוחות שונים, כך שיצומצם הפער בין המגזרים. 

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "הפיקוח על הבנקים פועל באופן שוטף וישיר מול המערכת הבנקאית כדי לשמר את אמון הציבור במערכת ולקדם את ההוגנות כלפי לקוחותיה. במסגרת זו, הבנקים נדרשים לגבש צעדים אופרטיביים כדי להגביר את המודעות של לקוחותיהם למוצרים בנקאיים, המתאימים לצרכיהם ולסביבה הכלכלית. הפיקוח על הבנקים ימשיך ויעקוב אחר יישום הצעדים שיגובשו והשפעותיהם על לקוחות המערכת הבנקאית". 

הנתונים שהציג גלובס מלמדים כי כספים ששוכבים בחשבון העו"ש ואינם מושקעים או מופקדים לטווח של שנה ויותר, אינם מניבים תשואה משמעותית. לפי נתוני בנק ישראל, פיקדון שסגור לתקופה של עד חודש נותן בממוצע 2.3% לשנה, ומי שסוגר את כספו בפיקדון לתקופה ארוכה יותר שבין חצי שנה לשנה יקבל בממוצע 3.7%. יש לציין כי טווח הריביות רחב ומשתנה בין הבנקים, וחשוב לציין שניתן להתמקח או פשוט לעבור בנק לקבלת תנאים טובים יותר.

חלופה שצוברת תאוצה בשנים האחרונות היא קרן כספית, מוצר השקעה נזיל הנהנה מיתרונות מיסוי ומספק ריבית דומה לזו של בנק ישראל, שבשנה החולפת הניב תשואה של 4.3%-4.5%. קרן כספית יכולה להשקיע בין היתר בפיקדונות, מק"מים (מלווה קצר מועד) ואג"ח ממשלתיות וקונצרניות בדירוג גבוה. משך החיים הממוצע של כלל נכסי הקרן לא יכול לעלות על 90 יום לפדיון. חלופה נוספת היא אגרת חוב של בנק ישראל שנקראת מק"מ (מלווה קצר מועד) שיכולה להציע כיום תשואה לפדיון (ברוטו) של 4% בשנה, בדרגת סיכון נמוכה ביותר. 

למרות המכתב של המפקח, לבנקים השונים יש מנגנונים שנועדו להתריע בפני הציבור על חלופות נושאות ריבית אטרקטיבית יותר. חלק מהבנקים שולחים הודעות באמצעים טכנולוגיים כמו מסרונים ללקוח על יתרת זכות שאינה נושאת ריבית. אחרים מציעים מנגנונים מתוחכמים יותר שלוקחים את כספי העובר ושב ומפקידים אותם אוטומטית בפיקדון נושא ריבית גבוהה יותר. לבנק מזרחי טפחות יש מנגנון כזה מזה למעלה מעשור, אך עד כה הוא לא זכה ככל הידוע להיענות גבוהה בציבור. 

בהקשר זה אפשר לציין שבנק וואן זירו מנסה לאתגר את הקונספט של הפיקדונות שנעולים לפרקי זמן ארוכים. הוא מציע ללקוחותיו פיקדון יומי בריבית שנתית של 2.8%, שבו ניתן להגדיר סכום שנשאר בחשבון העו"ש ועובר אוטומטית לפיקדון הנזיל, כדי ליהנות מהריבית בו. סכום ההפקדה לפיקדון היומי הוא ללא תקרה.