Channel 3 Now פוסט באיקס, 29.7.24
הנושא שהעסיק את ממשלת בריטניה בימים האחרונים היה מהומות בהובלת הימין הקיצוני בכל רחבי אנגליה. הפרעות כללו ניתוץ חלונות במסגדים, הצתת מכוניות ותחנות משטרה וניסיונות להבעיר בתי מלון שמשכנים מבקשי מקלט. אלו מצדם הביאו גם להפגנות נגד שגם הן גלשו לאלימות. הרשויות יצאו במבצע שכולל לא רק אכיפה בשטח אלא גם הגשת כתבי אישום ושיפוט מהירים, וחלק מהמתפרעים כבר קיבלו עונשי מאסר בפועל.
● המשרוקית | החיסולים של בכירי הטרור הביאו לגל פייקים ברשתות
● המשרוקית | האם הרשות הפלסטינית משלמת למחבלים שכר זהה לזה של שר?
● המשרוקית | גבולות החסינות: האם מותר לחברי כנסת להיכנס לבסיסים צבאיים?
תיאור של האירועים - שמעלים שאלות לגבי הקיטוב החברתי, מדיניות ההגירה הבריטית ומדיניות האכיפה שם - תוכלו לקרוא בכתבה של עמיתינו אסף אוני שפורסמה מוקדם יותר השבוע בגלובס. אנחנו במשרוקית החלטנו להידרש מחדש לעניין בגלל אחד הגורמים שהאיץ את התהליך: פייק ניוז ודיסאינפורמציה. הנה סיפור שמסביר כיצד הפצת שמועות באינטרנט באה לידי ביטוי במהומות אלימות ברחובות.
השמועות שהתחילו הכל
הסיפור מתחיל ברצח מזעזע שאירע בעיירה סאות'פורט שבליברפול רבתי. הרוצח נכנס חמוש בסכין למועדון בו התקיים שיעור ריקוד לילדים ודקר ככל שסכינו משגת. עשרות נפצעו ושלוש ילדות נרצחו. המשטרה מצאה במהירות חשוד, אך בשל היותו קטין לא מיהרה לחשוף פרטים אודותיו.
הוואקום במידע איפשר לשמועות שונות להתרוצץ. הראשונה, שהסתובבה ברשתות החברתיות - בייחוד טלגרם ואיקס - הייתה שהחשוד הוא מבקש מקלט מוסלמי בשם עלי אל־שכטי שהגיע לבריטניה באופן לא חוקי. השנייה, שנפוצה על ידי אישים כמו אנדרו טייט, הייתה שהחשוד היה מוכר עוד קודם לכן למשטרה. השמועה השנייה אף זכתה להדהוד מנייג'ל פרג', מנהיג מפלגת הרפורמה מהימין הפופוליסטי. הוא אמר ש"חלק מהדיווחים אומרים שהוא היה (מוכר למשטרה), אחרים פחות בטוחים". הוא אמר שהוא "לא יודע", ותהה אם "האמת מוסתרת מאיתנו" על ידי הרשויות.
בתגובה המשטרה מסרה שבכלל מדובר ביליד ויילס, ושהוריו אומנם מהגרים אך מרואנדה, ששיעור המוסלמים בה עומד על כ־2% בלבד. בהמשך המשטרה גם הבהירה שאין לו קשר לאסלאם. בנוסף, החשוד לא היה מוכר למשטרה, שהודיעה שהיא חוקרת את המקרה לא כפעולת טרור והמניע המרכזי שנבדק הוא בריאות הנפש של החשוד.
אבל למרות שחלק מהתיקונים האלו פורסמו שעות לפני המהומות, בפועל כבר היה מאוחר מדי. המקרה הזה כבר הפך מבחינת חלקים בציבור לסיפור של כישלון מדיניות ההגירה הבריטית. בימין הקיצוני תפסו טרמפ על המצב והחלו במהומות מחוץ למסגד בסאות'פורט, שהתפשטו לרחבי אנגליה.
איך הפייקים נפוצו?
תחקירים רבים נעשו כדי לנסות לאתר כיצד הדיסאינפורמציה התחילה את דרכה. ד"ר מארק ג'ונס מאוניברסיטת חמד בן־ח'ליפה שבקטאר התחקה אחר הפעילות ברשת איקס עבור סקיי ניוז. אחד החשבונות הראשונים לצייץ נקרא "הפלישה לאירופה", שטען שמדובר ב"מהגר מוסלמי". מי שעוקב אחרי החשבון הזה אנדרו טייט, שפרסם פוסט משלו בו טען שמדובר ב"מהגר לא חוקי".
השם עלי אל־שכטי ככל הנראה הופיע לראשונה בידיעה באתר Channel 3 Now, שטיבו אינו ברור וישנן ראיות שקושרות אותו לרוסיה. החשבון של אשת העסקים ברני ספופורת', בעל 44 אלף עוקבים, היה הראשון להפיץ באיקס את השם הזה, ובשעה הבאה הרבה חשבונות קטנים יותר - חלקם אמיתיים וחלקם פיקטיביים - החלו להדהד אותו. גם אותו "ערוץ 3" וגם ספופורת' הסירו בינתיים את הפרסומים עם השם המפוברק. בפועל, פוסטים שהפריכו את הדיסאינפורמציה וגינו אותה זכו למשמעותית פחות חשיפה מאשר הפוסטים שהפיצו אותה. לפי ערוץ 4 הבריטי, 49% מחשבונות האיקס שקישרו את המקרה למוסלמים היו מארה"ב, לעומת 30% בלבד מבריטניה.
במקביל, השמועה החלה לתפוס תאוצה גם בקבוצות ימין קיצוני בטלגרם, שתחקיר של העיתון הבריטי i מראה שחשבונות רוסיים - שלא הסתירו את היותם כאלה - ניסו ללבות בהן את האש באמצעות נגינה על רגשות לאומניים. הקבוצות האלו גם שימשו בהמשך את הימין הקיצוני כדי להתארגן למהומות, ואכן חלק מהמשתתפים במהומות בסאות'פורט כלל לא היו תושבי האזור (אך חלק מהמשתתפים כן היו מקומיים). מספר ימים לאחר מכן טלגרם הודיעה על מחיקת חלק מהקבוצות הללו, ששימשו את אנשי הימין הקיצוני להתארגן למהומות נוספות.
חשוב לציין כי התפשטות השמועות לא נבעה בהכרח רק מרצון להתסיס. כפי שמציינים ב־BBC, רשת איקס מאפשר לחשבונות בעלי וי כחול לקבל תמורה אם הם ויראליים מספיק, מה שמעודד פרסום פוסטים שמעוררים רגשות רבים כדי להעלות את תפוצתם. העובדה שמאז רכישת הרשת החברתית על ידי אילון מאסק, כשעוד נקראה "טוויטר", נפגע הניטור של מידע כוזב שמופץ בה בוודאי לא מסייעת להשתלט על מקרים כאלו.
בנוסף, כפי שפרופ' אנדרו צ'דוויק מאוניברסיטת לופבורו אמר לארגון בדיקת העובדות הבריטי פול פאקט (Full Fact), העניין הוא לא רק הפצת הדיסאינפורמציה אלא גם האופן בו היא מיוצגת. למשל, אם היא מופצת דרך קבוצות ואטסאפ קטנות שנועדו לקהילה או למשפחה, יש לה סיכוי יותר טוב לאחוז בשטח, כפי שאכן קרה.
יש פתרון לידיעות הכזב?
רבים הכירו במקומם של הפייקים בהתססת האירועים בסאות'פורט ומעבר לה. "חשוב יותר מתמיד שנחשוף דיסאינפורמציה", אמר ראש הממשלה קיר סטארמר. שרת הפנים שלו, איווט קופר, הוסיפה ש"לצד האלימות ישנה סוגיית המיסאינפורמציה שפורסמה אונליין". כריס מוריס, מנכ"ל פול פאקט, טען שבאירוע בסאות'פורט "ראינו את ההשלכות הנוראיות של מיסאינפורמציה ברשתות שזולגת לעולם האמיתי". אז מה עושים כדי להילחם בתופעה?
זו שאלה גדולה. אצבע מאשימה הופנתה לרשתות החברתיות בהן הופצו השמועות. סטארמר אמר שלרשתות "ישנה אחריות", אך לא פירט כיצד יפעל בנושא. שר המדע והטכנולוגיה פיטר קייל סיפר שהוא קיים "פגישות מועילות" בנושא עם בכירים בחברות האלו, כולל איקס. בפועל, בעולם האמיתי, סטארמר נשאב לקרב עקיצות עם בעלי הרשת אילון מאסק, שטען שסטארמר מאיים על חופש הביטוי. בכל מקרה, עד כה הממשלה הבריטית לא הבהירה באופן ברור כיצד היא מתכוונת שהרשתות יישאו באחריות, וכריס מוריס קרא לממשלה לבחון כיצד היא תוכל לבצע רגולוציה בצורה הטובה ביותר.
אך הפתרונות לא מסתיימים רק ברשתות החברתיות. ראשית, מוריס אמר שיש לאינדיבידואלים "צורך בכלים לזהות ולאתגר תרמיות". שנית, כיוון נוסף ניתן מכיוונו של נייג'ל פרג'. כשנשאל על חלקו בהפצת הפייקים, לכאורה בכסות של שאילת שאלות, הוא האשים את המשטרה שלא חשפה את הפרטים אודות החשוד במהירות המספקת כדי לא לאפשר לדיווחים שקריים לתפוס תאוצה. למרות שייתכן שפרג' ניסה רק להתנער מאחריות, הטענה שהתפוצה של מידע כוזב היא גם תוצאה של חוסר אמון בממסד היא לא נחלתו הבלעדית, ומעלה שאלות לגבי התמודדות עם תופעות עומק נוספות.
לקריאה נוספת: