הבינה המלאכותית גורמת לאלפי מפוטרים / עיצוב: טלי בוגדנובסקי
שלוש ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות אינטל , סיסקו ודל (Dell) צפויות לצאת במהלך פיטורים אדיר, שעשוי להוביל לקיצוץ של כ־35 אלף עובדים בסך הכל, בהם מאות בישראל. בעוד שהפיטורים באינטל ייחודיים ונובעים ממצוקת המזומנים שלה, הרי שהמשותף לכולן יחד הוא היותן חברות ותיקות שהתקשו לבצע בזמן את המעבר לכיוון הבינה המלאכותית.
● ניתוח | ב-2022 היא הייתה הישראלית הגדולה ביותר בוול סטריט. איפה היא היום
● ניתוח | אמנון שעשוע חתם על האקזיט הגדול בישראל. אז למה המזל לא לצידו?
אינטל לא הצליחה לכבוש נתחי שוק עם מעבדי הבינה המלאכותית שלה, גאודי וקסיאון; סיסקו מנסה לבזר את סל המוצרים שלה מציוד חומרה לתקשורת ארגונית שנמצא בשיעורי צמיחה נמוכים; ואילו דל זוכה לתחרות חריפה בשוק אספקת חוות מחשוב.
לאחר הודעת אינטל לפני כשבוע וחצי על כוונתה לקצץ כ־ 17.5 אלף משרות, בסוף השבוע דווח ברויטרס שחברת ציוד התקשורת סיסקו תקצץ מעל 4,000 עובדים, כ־5% ממצבת העובדים שלה, בסבב פיטורים שני השנה. הדבר נעשה כחלק ממהלך להפחתת התלות במכירת מוצרי חומרה כמו ציוד מתגי תקשורת - תחום הליבה המרכזי של סיסקו - והגברת ההכנסות ממוצרי תוכנה מנוהלים (SaaS), בכלל זה סייבר ובינה מלאכותית. החברה, שמעסיקה כ־80 אלף עובדים, צפויה להודיע על המהלך לצד הצגת הדוח הרבעוני שלה ביום רביעי.
גם חברת המחשוב דל צפויה לפטר כ־10% מעובדיה, כ־12.5 אלף איש, מדווח אתר סיליקון אנגל, אם כי לטענתה המספר עשוי להיות נמוך יותר. עובד ותיק לשעבר בחברה פרסם פוסט בלינקדאין ובו כינה את הפיטורים בחברה כ"מרחץ דמים", וטען שבמהלך 15 החודשים האחרונים החברה פיטרה 24 אלף איש. ואכן, בשנה האחרונה התכווצה מצבת כח האדם של דל בכ־13 אלף. כיום מעסיקה החברה, המנוהלת על ידי המייסד היהודי מייקל דל, מעל 100 אלף איש. גם מאחורי המהלך של דל מסתתר המאמץ להציג כלי בינה מלאכותית רבים יותר ולהעלות את פרופיל החברה בתחום. החברה סובלת מלחצים בשני השווקים המרכזיים בהם היא פועלת: אפל ומיקרוסופט משיקות מחשבים ניידים משלהן עם שבבים מבוססי בינה מלאכותית, ובסגמנט חוות השרתים יש תחרות גדולה מול HP ואנבידיה .
שלוש חברות הענק מנהלות בישראל מרכזי פיתוח גדולים: אינטל מעסיקה בישראל 11.7 אלף עובדים, בהם 7,800 עובדי מחקר ופיתוח בחיפה, פתח תקווה וירושלים - שנמצאים בלב הסערה; דל מעסיקה בישראל כאלף עובדים, מהם גם עובדי חברת EMC שהתאחדה עמה; ואילו סיסקו מעסיקה כ־800 עובדים בתל אביב, נתניה וקיסריה. בכולן צפויים גלי ההדף של הפיטורים לפגוע, בצורה זו או אחרת, בהתאם לתחומי העיסוק.
תחרות צפופה במיוחד
את המצוקה אליה נקלעה דל ניתן לראות בדיווחי המתחרה שלה, סופר מיקרו, בשבוע שעבר. שתי החברות נהנו מנסיקה של מאות אחוזים במחיר המניה שלהן בין ינואר לרבעון השני, בשל הבהלה לבינה המלאכותית: דל עלתה ב־140% עד חודש מאי, ואילו סופר מיקרו היתה למניה הצומחת ביותר בוול סטריט בשנה, ובין ינואר לאמצע מרץ צמחה במעל ל־320%. בשבוע שעבר חשפו דיווחי סופר מיקרו תמונה עגומה: הביקוש לשרתים מבוססי בינה מלאכותית לא היה גבוה כפי שצפו, ומאז נחתכה מניית החברה בקרוב ל־18%. מניית דל נחתכה מאז חודש מאי בכ־50%, והייתה לאחת המאכזבות של החודשים האחרונים.
כעת, הלחץ התחרותי מול HP, סופר מיקרו ואפילו אנבידיה, מוביל את החברה לנקוט מהלכי קיצון כדי לשמר את סנטימנט המשקיעים: "דל פועלת בסגמנט יחסית צר ותחרותי של מכירות שרתי בינה מלאכותית", אומר לגלובס אוראל לוי, מנהל השקעות בקרן טכנולוגיה במור קרנות נאמנות. "אנבידיה מדלגת מעל דל ומוכרת מחצית מהשבבים שלה ישירות לענקיות כמו מיקרוסופט, גוגל ומטא, ועוד כ־10% לקרנות עושר ממשלתיות. ואילו דל, HP וסופר מיקרו מתחרות על 40% מהמכירות, שנעשות בעיקר לחברות בינוניות וקטנות או למוסדות ממשלתיים. התחרות פגעה בביצועי מניית דל ברבעון האחרון, בעוד שהמשקיעים הורגלו בשנים האחרונות להצפת ערך שנבעה מכך שהיא מימשה נכסים ובמקביל ערכה סדרת רכישת מניות עצמית. עוד נראה שהמשקיעים חוששים שהתרחבות המכפיל לא ריאלית לאור חשש מהעתיד בנושא AI. נראה שמהלך הקיצוצים נועד להחזיר את אמון המשקיעים במניה".
צמיחה איטית בסייבר
הפיטורים בסיסקו נובעים גם הם מפעילות בתחום מוצרי חומרה בתחום התקשורת, לו שיעורי רווחיות וצמיחה איטיים. בנוסף, החברה עדיין מתקשה למצב את עצמה כחברת סייבר יציבה המסוגלת להוות אלטרנטיבה לפאלו אלטו נטוורקס או קראודסטרייק. סיסקו השלימה את רכישת ספלאנק האמריקאית תמורת 28 מיליארד דולר - רכישת הסייבר הגדולה בהיסטוריה, ובנוסף ביצעה בישראל מספר רכישות - כגון לייטספין, אפסגון ופורטשיפט.
עם זאת, הצמיחה שלה בתחום הסייבר מסתמנת כנמוכה ביחס לשוק. בין השנים 2022־2023 צמחו ההכנסות שלה בתחום ב־1.4% בלבד, נמוך בהשוואה למתחרות מיקרוסופט (32.3%), קראודסטרייק (39.9%), ופאלו אלטו נטוורקס (23.6%), כך על פי חברת המחקר קנליס. סיסקו לא מדווחת על הכנסותיה ממוצרי סייבר, אך קצב ההכנסות השנתי שלה עלה ב־44% בזכות מוצרי תוכנה כשירות, שחלק הארי שלהם עוסק בסייבר. כלל הכנסות החברה, שתלויות עדיין במוצרי התקשורת הוותיקים, ירדו ב־13% ברבעון הקודם וגם הרווח המתואם ירד בשיעור דומה.
סיסקו גם רוצה להרחיב את היצע המוצרים שלה בתחום הבינה המלאכותית. היא אמנם לא מפתחת מודל שפה משלה בתחום הבינה המלאכותית היוצרת, אך היא משקיעה כמיליארד דולר בחברות מודלים כמו קוהיר, מיסטראל ו־Scale AI, וכן השקיעה בחברת מעבדי הבינה המלאכותית גרוק (Groq) שגייסה בשבוע שעבר 640 מיליון דולר לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר. באופן שכזה, היא בעלת מניות בכמה מהחברות המרכזיות בתחום שיוכלו לאתגר את אנבידיה או OpenAI בהיצע המוצרים לשוק הארגוני.
"הצמיחה של סיסקו סובלת מאיטיות, ובחברה בטוחים שקיצוצים והטמעה של בינה מלאכותית יוכלו לשפר את היעילות בה", אומר לוי. סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית ההשקעות אופנהיימר, מסביר כי "גם אם סיסקו תשקיע יותר בתחום הבינה המלאכותית, איני יודע עד כמה הדבר מיתרגם להשקעה בישראל. סיסקו מצמצמת את מספר העובדים שלה בישראל זה שנים, ולא מצליחה לכבוש נתחי שוק בתחום הסייבר. סיסקו ודל הן חברות 'לגאסי', כלומר עם מוצרים שפותחו לפני שנים רבות, שרוצות לשחק בתחום הבינה המלאכותית בו הן כמעט לא משחקות היום".
לוי לא צופה גל פיטורים גדול בענף ההייטק. לדבריו חברות רבות - בהן גוגל, מטא ואפילו וויקס ופייבר בישראל - כבר ביצעו התייעלות ופיטורים, והשוק מתמחר זאת. "הציפייה היא כעת להגדלת מצבת העובדים החל מ־2025", הוא אומר. "זאת לצד חברות שכבר החלו בתנופת גיוסים כמו מאנדיי, סייברארק וסלברייט".
אייל סולומון, מנכ"ל חברת השמת העובדים להייטק אתוסיה, טוען כי "גל הפיטורים שמגיע לישראל בא בתזמון טוב עבור חברות השבבים והתקשורת שמחפשות פרופיל עובדים דומה לזה שאינטל, סיסקו ודל ישחררו לשוק. אנבידיה היא אולי ה'לקוחה' המרכזית, שלבדה מגייסת מאות עובדים בתחומי החומרה והתוכנה המשובצת חומרה. עבור העובדים שיחזרו לשוק העיתוי בעייתי, שכן עשרות צפויים להתחרות על כל משרה. יש אלפי משרות פתוחות היום למהנדסים בתחומי השבבים. קליטת מספר כה גדול של עובדים בו זמנית עשויה לייתר רכישת חברות מצד ענקיות הטכנולוגיה".