ארז דהבני, מנכ''ל ויו''ר בלדי, ועובדי המפעל / צילום: דן פרץ
שנה חלפה מאז הדיווח של חברת איי ספאק 1, חברת ה-SPAC הראשונה והיחידה שהונפקה בבורסה בתל אביב, על סיום דרכה, לאחר שביטלה עסקת מיזוג מתוכננת עם חברת המזון בלדי - עסקה שעוררה ביקורת רבה בשוק ההון - ועל החזרת הכסף שגייסה מהציבור (400 מיליון שקל) לידי המשקיעים.
● המניה הישראלית שהגיעה לשפל בוול סטריט, וזו שזינקה ב-15%
● WSJ | לחשוב, לחשב ולהפעיל ביקורת: כך תשמרו על שפיות כשהשווקים משתוללים
לפי הדיווח שפרסמה אז איי ספאק, חברת מעטפת שיזמו צמד אנשי שוק ההון גיל דויטש ורוני בירם, קיבל דירקטוריון החברה "אינדיקציה ברורה" כי לא יושג הרוב הדרוש לאישור העסקה לרכישת בלדי, עסקה שהייתה אמורה להזרים 370 מיליון שקל לתוך חברת המזון של ארז דהבני כנגד הקצאת מניות שנועדה לשקף לבלדי שווי חברה של 650 מיליון שקל לפני הכסף.
אבל מסתבר שהכישלון לא ריפא את ידיו של דהבני, המשמש כיו"ר ומנכ"ל בלדי, וכעת הוא מנסה את מזלו פעם נוספת בשוק ההון, הפעם באמצעות הנפקת אג"ח בהיקף של 300 מיליון שקל (ללא חתם) שנועדה לממן בעיקר פרעון של חובות יקרים לבנקים, וכן משיכת דיבידנד וחגיגת שכר לו ולבני משפחתו בשנים הבאות.
בלדי החלה את דרכה כאטליז משפחתי בשוק הכרמל בתל אביב בשנת 1916 ובמרוצת השנים התפתחה לקונצרן העוסק ביבוא, עיבוד ושיווק מוצרי מזון בתחום הבשר, העופות, הדגים וכן ירקות ופירות קפואים, שמכירותיו אשתקד עמדו על כמיליארד שקל.
פירעון חובות יקרים מהבנקים
הצורך של בלדי בגיוס החוב נובע בראש ובראשונה מחובות גדולים שנטלה החברה מהבנקים בריביות פריים פלוס, שזינקו בשנתיים האחרונות. היקף ההתחייבויות השוטפות של בלדי עמד בסוף הרבעון הראשון של 2024 על 515 מיליון שקל בריביות שנעות כיום על בין 6.55% ל-7.05%.
בלדי, מתברר, אינה עומדת באמות המידה הפיננסיות שקבעו לה הבנקים. אך אלה החליטו בחודשים האחרונים למחול לה, והעניקו לה כתבי ויתור (waver) בגין אותן הפרות. על גבן מצוין בטיוטת התשקיף נקבעו אמות מידה פיננסיות זמניות שהיא תידרש לעמוד בהן בהמשך השנה הנוכחית וברבעון הראשון בשנה באה.
טיוטת התשקיף שפרסמה החברה מלמדת כי 160 מיליון שקל, מעל מחצית תמורת גיוס החוב נועדה לפרוע הלוואות שנלקחו לצורך הקמת המרכז הלוגיסטי של בלדי באזור התעשייה תימורים (קריית מלאכי), המשמש אותה בין היתר לאחסון וקרור מוצרים וחומרי גלם. המרלו"ג משועבד כיום בשיעבוד ראשון בדרגה לטובת בנק הפועלים, כאשר לאחר פירעון החוב הוא ישועבד לטובת מחזיקי האג"ח (שווי המרלו"ג הוערך על פי בלדי בכמעט 400 מיליון שקל - יותר מסכום הגיוס המתוכנן כולו). גובה הריבית שתשולם למשקיעים בהנפקה טרם נקבעה.
עוד 131 מיליון שקל מתמורת ההנפקה מיועדת "לשיפור יחסי המינוף והקטנת החוב הקיים לטובת תאגידים בנקאיים מממנים". כתוצאה מפירעונן של חלק מהלוואות כאמור, יקטן גם סך החוב לו ערב בעלי החברה דהבני (59) לצורך הבטחת התחייוביותיה של החברה. מטיוטת התשקיף עולה שסך הערבויוית שהעמיד דהבני לבלדי עומדות על 510 מיליון שקל.
חגיגת השכר של משפחת דהבני
גיוס האג"ח ישרת מטרה נוספת: ניפוח שכרם של בני משפחתו של הבעלים. ארז דהבני עצמו שעלות שכרו הסתכמה אשתקד ב-1.6 מיליון שקל, מחזיק במעין "כרית הטבות" בסכום של 4.49 מיליון שקל - ימי חופשה שלא נוצלו לאורך השנים, והפקדות שלא בוצעו לקופת פיצויים שנצברו לזכותו. "זכויות אלו תמשכנה להיצבר עד למועד סיומם של יחסי עובד-מעביד בינו לבין החברה", צוין בתשקיף, ונכתב כי הסכום לא מהווה חלק מהתגמול של דהבני.
לאחר השלמת הגיוס דהבני יהפוך ליו"ר פעיל, ואורן נגר סמנכ"ל בחברה ישמש כמנכ"ל. שכרו של היו"ר הפעיל דהבני יוכפל (מ-108 אלף שקל בחודש ל-220 אלף שקל בחודש) כך שעלות שכרו בשנה הבאה, כולל מענק צפוי של 3 מיליון שקל, תעמוד על 5.85 מיליון שקל. בשנים 2027 ו-2029 ימשיך שכרושל ארז לטפס עד שיגיע ל-300 אלף שקל בחודש.
גם ילדיו יזכו לשדרוג משמעותי בתנאי העסקתם. תמיר דהבני המשמש כמשנה למנכ"ל הקבוצה וסמנכ"ל הרכש השתכר 846 אלף שקל ב-2023. לאחר השלמת הגיוס תזנק עלות שכרו ב-2025 ל-2.7 מיליון שקל (כולל מענק של 1.2 מיליון שקל).
קארין דהבני סוויסה המשמשת בתור כלכלנית ראשית (688 אלף שקל), תזכה לעלות שכר של 1.5 מיליון שקל בשנה הבאה. שני בנים נוספים שמועסקים בחברה, דור וטל דהבני, ישודרגו אף הם ביותר מכפול לשכר בעלות של 1.5 מיליון שקל בשנה כל אחד. בסה"כ יזכו חמשת בני משפחת דהבני לשכר מצרפי בעלות של יותר מ-13 מיליון שקל ב-2025 במידה והנפקת האג"ח תצא לפועל.
דיבידנד לבעלים ושיפור בתוצאות
ביום שלאחר גיוס האג"ח מהציבור, מתכננת בלדי לחלק דיבידנד של 26 מיליון שקל לבעלים כאשר רוב הסכום (17 מיליון שקל) הינו כנגד קיזוז של יתרות חובות וזכויות של בעל השליטה דהבני כלפי החברה. לצורך ביצוע החלוקה ינותבו 9 מיליון שקל ימכספי ההנפקה.
גורם בשוק המכיר את מהלך ההנפקה מקווה שלמרות הנתונים הלא מלהיבים שמשתפקים מהמאזן ומהדוחות הכספיים שלה, תצליח בלדי לצלוח את גיוס החוב בזכות המשך השיפור המסתמן בביצועיה העסקיים ברבעון הראושון של 2024. לדבריו "זו חברה תזרימית, והשוק מכיר חברות כאלה הרבה שנים. המודל של גיוס אג"ח כעת ובעתיד אולי מניות, מוכר ומאפשר כניסה ראשונית לשוק ההון כך שהמשקיעים ילמדו להכיר את החברה לאורך השנים".
2023 חתמה בלדי עם מחזור הכנסות של מיליארד שקל, שנשחק ב-7% ביחס לשנה הקודמת בשל השפעת מלחמת חרבות ברזל ברבעון האחרון. בשורה התחתונה הציגה החברה הפסד של 31 מיליון שקל מול רווח נקי של 1.18 מיליון שקל בשנת 2022. המעבר להפסד נבע בין היתר משחיקת הרווח התפעולי לצד הכפלה של הוצאות המימון ל-65 מיליון שקל.
ברבעון הראשון השנה נרשמה אומנם ירידה בהכנסות של 11% ל-261 מיליון שקל, בשל עיתוי חג הפסח לדברי ההנהלה. אך הרווח הגולמי כמעט הכפיל עצמו לכ-19% מההכנסות (התמתנות השפעת עליית מחירי חומרי הגלם ועלויות היבוא) והחברה הציגה רווח תפעולי של 22.2 מיליון שקל מול הפסד תפעולי של 3.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה התחתונה רשמה בלדי רווח נקי רבעוני של 14.7 מיליון שקל מול הפסד של 13.1 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד.