בורסת נאסד''ק / צילום: Shutterstock
הסיפור הזה חוזר על עצמו פעמים רבות: חברה נסחרת בבורסת הנאסד"ק, מחיר המניה שלה נחלש ויורד אל מתחת לרף הנדרש למסחר - דולר אחד, המעמיד את המניה בפני איום של מחיקה מהמסחר.
● WSJ | איך לשמור על שפיות כשהשווקים משתוללים
● למכור או לחכות? מה עושים כשהמניה שהשקעתם בה צוללת
אלה מניות שנחשבות ל-"Penny Stocks" שלרוב נתפסות כמסוכנות וספקולטיביות יותר להשקעה. חלקן כבר קיבלו מכתבי אזהרה מהבורסה ונמצאות בתקופות הזמן שניתנו להן כדי לחזור ולעמוד בתנאי הסף.
נכון להיום, יש לא מעט מניות ישראליות שנסחרות בנאסד"ק מתחת למחיר של דולר. בין אלה: חברות הטכנולוגיה סייברוואן (הנסחרת גם בתל אביב), האב סקיוריטי ואינוויז וחברות הביומד אייסקיור מדיקל, רדהיל, סולג'ל וגלמד.
כשהמחיר נשאר מתחת לדולר במשך 30 ימי מסחר רצופים, החברה מקבלת מכתב אזהרה מהנהלת נאסד"ק על כך שהיא אינה עומדת בתנאים, ואז יש לה תקופה שבה היא נדרשת לחזור ולעמוד בהם. במקרים רבים, הדרך לפתור את הבעיה היא טכנית: ביצוע איחוד הון (ספליט הפוך) שמאחד כל כמה מניות למניה אחת ומקפיץ את מחירה, כששווי החברה נותר ללא שינוי.
רק לעיתים נדירות קורה שחברה נמחקת ממסחר בסופו של התהליך. במקרה כזה, המניות לרוב עוברות להיסחר מעבר לדלפק, בבורסת OTC האמריקאית או ברשימת "פינק שיטס", שבהן הרגולציה פחות מחמירה, אך גם הסחירות וסוג המשקיעים שונים.
כך, חברת מתחמי האירוח סלינה נמחקה לאחרונה ממסחר בנאסד"ק ועברה להיסחר ב-OTC, לאחר שכבר הייתה במגעים עם הנאסד"ק להימנע ממחיקה, אך המגעים הופסקו בשל כניסתה להליכי חדלות פירעון.
"אינדיקציה למצוקה פיננסית או תפעולית"
כעת, בנאסד"ק מעוניינים להקשיח את התנאים, במהלך שאם יתקבל יקשה על חברות כאלה - ביניהן גם ישראליות. לפי הכללים שנהוגים היום, חברה מקבלת אזהרה על אי עמידה בתנאי הסף של דולר למניה ויש לה תקופה של 180 יום (כחצי שנה) שבמהלכה היא ממשיכה להיסחר כרגיל תוך כדי שהיא אמורה לטפל בסוגיית המחיר.
לרוב, חברות יכולות לבקש תקופה נוספת בת 180 יום לטיפול בסוגיה, ועל החברה לעדכן את הנהלת נאסד"ק כיצד היא מתכננת לעשות זאת. במקרה שגם אחרי "תקופת החסד" השנייה המחיר עדיין נמוך מדולר, ונפתח הליך מחיקה ממסחר, עדיין לחברה יש אפשרות לערער והתהליך מושהה עד לשימוע, כשהחברה יכולה לקבל תקופה נוספת לטפל בנושא. בסופו של דבר, תחת הכללים הקיימים התהליך כולו עלול להימשך קרוב לשנה וחצי, שבה המניה ממשיכה להיסחר מתחת למחיר הסף.
הקשחת הכללים שמציעה הנאסד"ק צפויה להאיץ את כל התהליך. מוצע שאם אחרי שתי התקופות הראשונות (בסך הכול 360 יום) מחיר המניה עדיין נמוך מדולר, המניה תימחק מיידית מהמסחר בבורסה כך שערעור לא ישהה את התהליך. "בורסת נאסד"ק סבורה ששתי תקופות רצופות שמסתכמות ב-360 יום הן פרק זמן מספיק כדי שחברה תחזור לעמוד בתנאי הסף, גם אם עליה לקבל אישור מבעלי המניות לבצע איחוד הון", נכתב בהצעת השינוי.
זאת ועוד: במקרה שמחיר המניה של חברה כלשהי נפל מתחת לדולר, לאחר שכבר ביצעה איחוד הון בשנה האחרונה, המניה תימחק מיידית מהמסחר, ללא השהיות של תקופות בנות 180 יום. עם זאת, החברה תוכל לערער ולקבל תקופה כזו. בהצעת השינוי נכתב כי יש חברות שבהן מתבצעים איחודי הון חוזרים ונשנים, בעיקר חברות שנמצאות במצוקה או חוות תקופה ארוכה של קשיים תפעוליים. בנאסד"ק סבורים כי "התנהגות כזאת היא פעמים רבות אינדיקציה למצוקה פיננסית או תפעולית רצינית, שהופכת את החברות האלה לבלתי מתאימות למסחר בנאסד"ק מטעמי הגנת המשקיעים".
חברת השירותים הפיננסיים Virtu Financial (שנסחרת בעצמה בנאסד"ק בשווי של 4.5 מיליארד דולר) פנתה לפני מספר שבועות ל-SEC, רשות ניירות ערך של ארה"ב, בעתירה לקבוע תקנות בנוגע ל-Penny Stocks, בה ציינה כי "יש חברות שהן 'פני סטוק' קלאסיות שקשורות פעמים רבות למסחר pump-and-dump (שבו מחיר המניה מתנפח, כך שמי שנכנס מוקדם מרוויח ומי שנכנס מאוחר מפסיד, ש'ח'ו') ומניפולציות אחרות". לאחר שפורסמו השינויים המוצעים מסרה Virtu לוול סטריט ג'ורנל כי זהו צעד בכיוון הנכון, וכי אף שהחברה מעודדת ממאמצי הנאסד"ק, יש מקום לשיפורים נוספים בשוק.
"איך משקיע לא מתוחכם ירוויח במניות כאלה?"
לדברי עו"ד עודד הר אבן, שותף מנהל בפירמת Sullivan & Worcester Tel Aviv, "הסביבה היום קשה לחברות small ו-nano cap (חברות בשווי שוק עד 2 מיליארד דולר, ובד"כ כמה מאות מיליונים - סמול קאפ, ומתחת ל-50 מיליון דולר, ננו קאפ) ויש בשוק הרבה פחות סבלנות לחברות הקטנות. רוב החברות הישראליות הן סמול-קאפ ורואים שיש היום הרבה פחות משקיעים, כסף והנפקות. אולי כשהריבית תתחיל לרדת יחזור גם חלק מהכסף, אבל כמות המשקיעים ירדה".
הר אבן מזכיר שבתקופת המשבר הכלכלי של 2008 בורסות וול סטריט ויתרו על אכיפת הכלל של מחיר המניה, ואילו כיום הכללים אף מוקשחים. הוא מעריך שקצה נפשם של הרגולטורים והבורסות במקרי מניפולציות שבהם חברות גייסו כסף מקרנות "בשיטת השווארמה" לדבריו: "החברה זה הבשר, הבנקאי מוכר והמשקיע אוכל, ובסוף מסיבוב לסיבוב נשאר רק נתח קטן על העמוד.
"מניה כמו מיקרוסופט תעלה או תרד על פי רוב בקורלציה ברורה לביצועים שלה. במניית small cap וולטילית שיש עליה הרבה מניפולציות של שורטיסטים, איזה סיכוי יש למשקיע לא מתוחכם להרוויח? יש הרבה חברות ש'נגמרות' בגלל מניפולציות כאלה על המניה ונאלצות לעשות ספליט הפוך על ספליט הפוך".
בהנחה שהכללים החדשים יעברו, מה חברות צריכות לעשות?
הר אבן: "לנצל הזדמנות לגייס כשהמניה נסחרת במחיר גבוה; צריך לזכור שתמיד המניה יכולה ליפול בלי קשר לחברה עצמה - אם זה כי מלחמה, המתחרה קרס וכדומה. לעשות גיוסים בצורה חכמה ולא כאלה שימשכו לחברה משקיעי שורט. לשמור על הכסף, להתנהל נכון בשוק מבחינת קשרי משקיעים, מסרים ויעדים - להציב יעדים סבירים ולעמוד בהם. וכמובן בתקופות הקשות להחזיק מעמד עד שהשוק יתאושש, ולזכור שיש מחזוריות בשווקים - ומתישהו המצב ישתנה לטובה".
גילוי מלא: בגרסה ראשונית של הכתבה הופיע בשל טעות סופר כי חברת סטיקספיי מושפעת גם היא מהשינוי בנאסד"ק, אך היא אינה מושפעת. החברה נסחרת בבורסת ניו יורק.