בית הרוס בצפון הארץ שפונה מתושביו בתחילת המלחמה / צילום: ap, Hassan Ammar
מפונים מביתם בצפון ובדרום אולצו לשלם עשרות אלפי שקלים על קבורת יקיריהם, זאת משום שהם נאלצים לקבור אותם בעיר שאינה עיר מגוריהם בתעודת הזהות, עקב האיסור להתקהל בשטחי בתי העלמין. אך היום (ד'), בדיון של הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, הבטיח מנכ"ל משרד הדתות ש"אנחנו נדאג לקבורה חינם למפונים". עם זאת, הוא לא חסך ביקורת מגופי ממשלה אחרים: "מי שמממן קבורה, לוויה וליווי אמבולנס זה ביטוח לאומי והאוצר. צר לי שהביטוח הלאומי מיתמם ולא נותן מענה".
● מתווה הפיצוי למפונים עומד להסתיים. תקציב להמשך - אין
● 10,000 מפונים הגיעו לטבריה, אבל הם לא יעצרו את שקיעתה העצובה
בעקבות פינוי הישובים בצפון ובדרום עקב המלחמה, נאלצים מפונים לקבור את יקיריהם בישובים אליהם פונו. כך למשל, על־פי מכתב ששלחה עמותת עתים לשר לשירותי דת, מיכאל מלכיאלי, עולה כי משפחה שנאלצה לקבור את אחד מאנשיה בעיר אחרת, נדרשה לשלם 18 אלף שקל עבור חלקת קבר וכן 15 אלף שקל נוספים עבור חלקה לאשתו, שמבקשת להיקבר לצדו כשיגיע גם זמנה. גם בדיון בכנסת, הציגה לילך בן הרוש, מפונה מקריית שמונה, את סיפורה בדיון בוועדה: "אנחנו רשומים בקריית שמונה והתפנינו למלון בתל אביב. בעלי חלה והיה במצב קשה. ניסינו להעביר את תעודת הזהות שלו לראשל"צ כשהוא היה מאושפז כדי שיזכה להנחה, אבל לא הצלחנו לשנות כתובת ובעלי נפטר. נאלצתי לשלם 40 אלף שקל לקבורה בראשל"צ".
בתחילה, חילופי ההאשמות בין משרד הדתות לבין ביטוח לאומי מנעו הגעה לפתרון: בתגובה לכתבת גלובס, אמרו במשרד הדתות ש"קריית שמונה ואפילו מטולה, לאורך כל המלחמה, המשיכו לתת שירותי קבורה, כך שאין שום מניעה מבחינה זאת. לצערנו, החוק של הביטוח לאומי בנושא לא מאפשר לספק מקום קבורה חלופי. אם ביטוח לאומי ייתן מענה חוקי, נוכל להיערך בהתאם". מנגד, ביטוח לאומי אמר כי "משרד הדתות הוא הרגולטור, והוא מי שאחראי על ביצוע הקבורה לאזרחי ישראל. הביטוח הלאומי, על-פי החוק, משלם למשרד הדתות כדי לא להטריח את המשפחות השכולות בשעת צער ולשלם סיוע עבורן בשעה קשה, ללא צורך בבירוקרטיה".
יו"ר הוועדה המיוחדת לחיזוק הנגב והגליל, ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי), זעם על הפער ואמר שזה "נושא כואב ורגיש, מבזה, זכות אדם להיקבר בכבוד ולפי חוק. קרוב למאה אלף מפונים אינם נמצאים בביתם. לפי מחקר של אגף הכנסת, האומדן של כמות הנפטרים בקרב מפונים נאמד ב-70 בחודש ו-800 בשנה. עוד מעט שנה של מלחמה והנושא לא מוסדר. יש בריחה מאחריות מי יממן את הקבורה, את ההלוויה ואת האמבולנס. האחריות לנהל את המשבר היא של משרד שירותי הדת, ואני דורש שידאגו למימון מהאוצר ומביטוח לאומי, וגם ליידע את המפונים שזכאים במקרים מסוימים לקבורת חינם ביישובים אליהם הם מפונים".
"כל מפונה שיפנה לחברא קדישא, יקבל מענה בחינם כמו תושב העיר"
עו"ד אוהד וייגלר, מנהל המחלקה למדיניות ציבורית בארגון עתים, אשר יזם את הדיון, אמר כי "הסיפור התחיל במשפחה מקריית שמונה שנאלצה לשלם עשרות אלפי שקלים, ופנתה לפני חודש אלינו, למרכז הסיוע של עתים, שמטפל בקשיים בכל הקשור לשירותי דת. פנינו למשרדי הממשלה בבקשה לסיוע, ואנו מנצלים את הבמה הזאת כדי לזעוק בשם משפחות מפונות רבות שנתקלו בעוול הזה. ברגעים הכי קשים, מעבר לכל מה שקורה במלחמה, המשפחות לא יודעות איך להתנהל ולמי לפנות, והן נאלצות להיפרד מעשרות אלפי שקלים, באופן שאינו מוצדק בשום אופן".
אך בהמשך הדיון, הודיע מנכ"ל משרד הדתות, יהודה אבידן, כי "אנחנו נדאג לקבורה חינם למפונים". עו"ד וייגלר הודה לו ואמר: "יצאה בשורה גדולה למפונים, שכל אחד זכאי לקבורה בחינם, בהתאם לרצונו ולבחירתו. תודה רבה לכם". ח"כ ביטון סיכם שיעקוב אחרי הנושא ויקים שולחן עגול לטיפול.
בעקבות פניית גלובס למשרד לשירותי דת, נודע כי פורום חברות הקדישא אכן הוציא הנחיה שמפונים יוכלו להיקבר בחינם בעיר אליהם פונו בחלקות הביטוח הלאומי.
עו"ד וייגלר הסביר: "בהתאם להצהרה של מנכ"ל המשרד לשירותי דת, כל מפונה שיפנה לחברא קדישא, יקבל מענה בחינם כמו תושב העיר. לדוגמה, מפונה שיפנה לחברה קדישא בבאר שבע - יקבל את אותן אפשרויות כמו תושב העיר באר שבע, כולל אפשרות קבורה בחינם. מדובר בבשורה של ממש. המשרד לשירותי דת מסרב להוציא את זה כהנחייה מחייבת כי הוא לא רוצה להכריח את החברות קדישא - אך המנכ"ל הצהיר לפרוטוקול כי בפועל, כל מפונה שיפנה לחברא קדישא יקבל פתרון קבורה בחינם. לעמדתנו, וכפי שקבע יו"ר הוועדה בסיכום הדיון, המדינה צריכה לממן את העניין, ולכן הוא דרש ממשרד האוצר והמשרד לשירותי דת למצוא את המקור המימוני והחוקי להעברת הכספים לחברות הקדישא, שיקברו מפונים בחינם".