הטיילת באילת / צילום: Shutterstock
החופש הגדול כבר כאן ואיתו גם ההכנות לנופש המשפחתי השנתי, כשברקע ישראלים רבים מרגישים שהם חייבים להתאוורר קצת מהמלחמה ומהסטרס המתמשך. החלטת חברות תעופה זרות לבטל את טיסותיהן לישראל, במקביל למצב הרוח שלא מעודד יציאה לחופשה בתקופה הזאת, גרמו לכך שרבים מצאו את עצמם "תקועים" בארץ ובוחרים לנפוש כאן. בענף מדווחים כי בשבועות האחרונים חלה עלייה של כ־30% בביקוש לחופשות בארץ, בעיקר בים המלח ואילת.
● שנתיים ל"תוכנית המיליון": איך נראית הגמילה מהרכב הפרטי?
● המחסור בעובדים במשק גדול משמעותית מאשר לפני המלחמה
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התפוסה במלונות באילת עמדה ביוני (הנתון העדכני האחרון) על 88%, לעומת 79% בתקופה המקבילה אשתקד. גם בים המלח ניתן לראות שינוי, כשבחודש יוני התפוסות בחדרי המלון עמדו על 69% (לעומת 68% בשנה שעברה). כך גם בטבריה (71% לעומת 67%) ובחיפה (83% לעומת 68%).
בזמן שלישראלים אין הרבה אפשרויות לנפוש אלא בארץ, לא מעט מלונות מנצלים את המצב. מי שקיווה לנופש באילת או בים המלח, ייתקל במחירי חופשה שרק ממשיכים לזנק. לפי חברת אשת טורס, מחיר כללי ממוצע לחופשה בחודש אוגוסט הנוכחי גבוה משמעותית בכלל יעדי החופשה בארץ: כיום הוא עומד על 4,799 שקל, לעומת 3,748 שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה.
גם באופיר טורס מעידים על תמונת מצב דומה: המחיר הממוצע ללילה במלון באילת לדוגמה, עלה בכ־30% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד; באוגוסט חדר במלון בעיר הדרומית עבור זוג ושני ילדים עומד על 1,933 שקל, בעוד שבאוגוסט שעבר הוא עמד על 1,480 שקל.
"יכולים להגיע ל־50% ממלאי החדרים"
"כשהביקוש גבוה המחירים עולים, כך גם כשההיצע נמוך", אומר ד"ר שי רונן, מרצה במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. "מחירי המלונות מושפעים גם ממועד ההזמנה, לרוב, ככל שמתקרבים למועד כך המחיר עולה. בשנים האחרונות נכנסו מנועי הזמנות ממוחשבים שמתמחרים את החדרים בהתאם. בנוסף, במקומות כמו אילת, ים המלח וטבריה בעיקר, המלונות ניזונים בשגרה מקבוצות שממלאות חלק נכבד מהחדרים. זה יכול להגיע ל־50% ממלאי החדרים, וזה עוד אלמנט שמקטין את ההיצע וגורם לעליית מחירים טבעית".
עוד מוסיף ד"ר רונן כי "לרוב בקיץ יש תאריכים שמשנים את התמחור כמו תקופת בין המצרים או תשעה באב ואלה התקופות הפחות מבוקשות, בהן יש פחות קבוצות מטיילות ושומרי מסורת שבוחרים שלא להגיע".
בחלק מדוחות חברות המלונות אמנם טרם משתקף המצב (נכון למועד זה, הן פרסמו רק דוחות לרבעון הראשון של 2024). אולם, דוחות פתאל לדוגמה, כן מעידים על שינוי לטובה: מהדוחות עולה כי ברבעון הראשון התפוסה בחדריה בישראל עמדה על 68% לעומת 61% בשנה שעברה; סך ההכנסותיה מהמלונות בארץ עמד על 384 מיליון שקל השנה, לעומת 356 מיליון שקל אשתקד.
הפיל שבחדר: המפונים עדיין בבתי המלון
אלמנט נוסף שמשפיע על התפוסה הגבוהה במלונות, וייתכן גם שעל המחירים, קשור כמובן למפונים מהדרום ומהצפון מאז פרוץ המלחמה. על פי נתוני משרד התיירות, כיום יש במלונות 21,674 מפונים ב־416 מלונות ברחבי הארץ; מתוכם כ־5,000 תושבי הדרום, שכעת צפויים לעזוב את המלונות, בהתאם להחלטת הממשלה מיוני האחרון, להלינם בבתי המלון עד 15 באוגוסט. האם זה אומר שיתפנו כל החדרים של תושבי הדרום? כלל לא בטוח, כיוון שחלקם הגישו בג"צ נגד הפינוי וכרגע לא ברור מה צפוי לקרות איתם.
בחציון הראשון של 2024 לינות הישראלים הסתכמו בכ־10.4 מיליון, עלייה של 53% לעומת החציון המקביל אשתקד, ומרבית לינות הישראלים היו של מפונים; תפוסת החדרים הארצית בתקופה זו הסתכמה בכ־63%. באותה ההזדמנות המלונות התגייסו למען המפונים והפכו עבורם לבית. זה הגיע עם מחיר: היצע החדרים שצומצם, לצד ההתאמה של המלון למגורי קבע שאיננה טבעית, היות והמפונים הם לא אורחים סטנדרטיים. בענף דיווחו על מגוון אתגרים, כדוגמת מלונות שהפכו להיברידיים ואירחו מפונים ונופשים יחד. בחלק מהרשתות החליטו להקצות מלונות נפרדים למפונים ולמבלים.
בנובמבר האחרון דווח במשרוקית של גלובס על הסכם בין משרד התיירות להתאחדות המלונות שנועד להסדיר את שהות המפונים. בהסכם מפורטים התעריפים שתשלם המדינה עבור כל לילה במלון, ומנגד מוגדרות שם החובות של המלונות בתמורה לתשלום הזה. בתי המלון דיווחו למשרד התיירות על רמת השירותים שהם מספקים, ועל סמך זה נקבע התשלום.
אולם, המחירים בכל אחת מהרמות הללו רחוקים ממחירי השוק שאותם גובים המלונות בשגרה: התעריפים נעים בין כ־850 לכ־1,000 שקל ללילה לחדר זוגי, ובין כ־1,300 לכ־1,500 שקל ללילה לזוג עם שני ילדים (התעריפים הם לפנסיון מלא).
מהדוחות הכספיים של המלונות לרבעון הראשון של השנה, עולה כי אירוח המפונים השתלם. ברשת מלונות דן למשל, נכתב בדוח כי "רווחיות מגזר הפעילות המלונאית הושפעה מהתמורה המשולמת מהמדינה בגין אורחי קו העימות ומהתאמות שנעשו בבתי המלון לכוח אדם ומזון ומשקאות, כגון סגירת נקודות מכירה, צמצום כוח אדם וכו'". בדוחות של ישרוטל, נכתב כי על אף המלחמה ואי הוודאות שהיא יוצרת בענף המלונאות, נרשמים ביקושים גבוהים לתיירות פנים וההכנסות בהתאם.
"גם המלונות הגדולים הרוויחו"
אז האם המלונות אכן מרוויחים מהמפונים ששוהים אצלם כבר למעלה מעשרה חודשים? לדברי פרופ' אלון גלבמן, ראש התוכנית הבינלאומית לתואר שני במכללה האקדמית כנרת, התשובה היא בהחלט כן. "אלו שהרוויחו פחות הם בעיקר המלונות הגדולים, שגם הם הרוויחו בוודאות", הוא אומר בשיחה עם גלובס. "אנחנו מדברים על אחוזי תפוסה גבוהים במלונות שמטפלים במפונים וגם אם המחיר הוא יותר נמוך מהממוצע שהם רגילים, בזכות התפוסה הגבוהה, הם יכולים לשמור על רווחים".
לדבריו, ככל שהמלונות מעניקים מוצר בסיסי יותר ופחות מפואר, כך הסיכוי שלהם לרווחים גבוהים עולה. עוד הוא מוסיף כי לניהול נכון משמעות מכרעת בעת הזו: "בתקופה שהמלונות התחילו לארח מפונים היו כאלה שידעו להסתגל מהר והיו כאלה שלקח להם יותר זמן. ככל שהמלון השכיל להקדים את השירות שלו ולהתאים את המוצר שלו מהר יותר למציאות החדשה, כך הרווחיות שלו עלתה".
גם העובדה שהאירוח של המפונים, לפחות בראשיתו, לווה בהרבה מאוד עזרה מגורמי חוץ, בהם תרומות, השפיעה על האפשרות של המלון להרוויח. "במקרים שבהם אנחנו רואים שאין רווחיות ברבעון הראשון, זה במצבים שיש הצטמצמות במרכזי רווח אחרים של המלון כמו מסעדות אירועים חנויות וזה יותר משמעותי דווקא במלונות המפוארים. ככל שהשירות יותר בסיסי כך הרווחיות שלו תישמר יותר. במלונות דן למשל שחיים שם גם מהכנסות נוספות מעבר לחדרים החלקים האלה תהיה בהם יותר ירידה".