נתוני הצמיחה של ישראל לרבעון השני של 2024 צפויים להתפרסם היום (א'). לאחר נתוני הרבעון הראשון של השנה, שהציגו צמיחה של כ-14.4% והסתכמו בכ-3.4% בחישוב רבעוני, בשווקים מצפים להמשך התחזקות הכלכלה - אם כי באופן מתון יותר לעומת הרבעון הראשון.
● אחרי שחתך את ההשקעה באפל: אלה המניות החדשות של וורן באפט
● בורסת נאסד"ק מקשיחה כללים: זה האיום החדש על מניות שנסחרות מתחת לדולר
נתוני התוצר חשובים בשל היותם הפרמטר החשוב ביותר לגידול בפעילות הכלכלית של המדינה. הנתונים האחרונים הצביעו על עלייה חדה בצריכה הפרטית, לאחר שזו ספגה פגיעה קשה ברבעון האחרון אשתקד, שם חלה השפעה עזה על הצריכה בשל זעזועי המלחמה הראשונים. מה צפוי כעת?
עפר קליין, ראש אגף המחקר בהראל, מסר השבוע כי הוא "צופה את המשך הצמיחה החיובית, בהובלת הצריכה הפרטית, אך כזו שתהיה איטית יותר בהשוואה לרבעון הקודם". הצריכה הפרטית המשיכה להיות גורם מרכזי בכלכלה הישראלית בחודשים האחרונים, כאשר היקף הקניות בכרטיסי האשראי המשיך לגדול בחודשי הרבעון השני. הצריכה הפרטית היא גורם מהותי בצמיחה הכלכלית של ישראל בימי שגרה. לדברי קליין, אלמנט זה צפוי להיות מתון יותר ברבעון השני, לאחר שבתחילת השנה התרחש 'ריבאונד', בעקבות סוף שנת 2023.
גם הצריכה הציבורית, זאת הנובעת מהוצאות הממשלה, צפויה לחזק את התוצר ברבעון השני. הוצאות הממשלה ממשיכות לעלות, גם ללא קשר להוצאות המלחמה. כך, לדוגמה, בחודש יוני, חלה עלייה של יותר מ-9% בהוצאות הממשלה. הצריכה הציבורית עלתה באופן חד, גם בשל עלויות המלחמה הגבוהות, ותרמה לעליות בתוצר בשלהי השנה שעברה.
הצמיחה בישראל עדיין לא חזרה לרמתה טרום המלחמה, כך שלא בטוח שהתמ"ג בישראל יחזור לרמתו גם הוא. ברמה הריאלית, התוצר ברבעון הראשון נמצא ברמה נמוכה יותר בכ-1.2%, לעומת התקופה המקבילה בשנה שעברה.
תחזיות הצמיחה השנתיות ממשיכות להיות עגומות
גם אם נתוני הרבעון השני יהיו חיוביים, התחזיות השונות צופות צמיחה עגומה לישראל בשנה הנוכחית. לדוגמה, בנק ישראל העריך כי השנה ישראל תצמח ב-1.5% בלבד; ה-OECD צפה בחודש מאי צמיחה של 1.9%; וחברת הדירוג S&P פרסמה את התחזית הפסימית ביותר, וצפתה עלייה מינימלית של 0.5% בשנה הקרובה.
בשנה שלאחר מכן, בהנחה שהמלחמה תסתיים, התחזיות השונות צופות שישראל תחזור לרמות צמיחה הדומות למגמה שלפני המלחמה. הגידול בתוצר עומד בטווח של 3.5%-4.6%, זאת ללא 'ריבאונד' חזק בצמיחה בסיום המלחמה, כפי שהתרחש בעת משבר הקורונה.
