נתוני הצמיחה לרבעון השני של השנה פורסמו היום (א') ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומצביעים על ההאטה. הכלכלה הישראלית גדלה ברבעון השני בקצב שנתי של 1.2% (0.3% בחישוב הרבעוני). מדובר בנתון ריאלי שלילי. התוצר לנפש, קרי סך כל התוצר בחלוקה למספר הנפשות בישראל, ירד ב-0.4% במונחי קצב שנתי. לעומת הרבעון המקביל ב-2023, מדובר בירידה של 1.4% בצמיחה.
בצריכה הפרטית, שעלתה בקצב שנתי של 12% ו-2.9% ברבעון, הובילה את העלייה בצמיחה ברבעון לאחר שמתחילת השנה היא מציגה עלייה. זאת לאחר שבחודשי המלחמה הראשונים היא ירדה בחדות.
הגידול בתוצר הנובע מהוצאות הממשלה גם המשיך לגדול ועמד על 8.2%. לעומת זאת, חלה ירידה של 1.9% בנתוני התוצר העסקי. הנתונים מצביעים על התמתנות בצריכה של המשק בישראל, לאחר ה'ריבאונד' של הרבעון הראשון, אז עלתה הצמיחה ב-17.3%. ברבעון האחרון של 2023, הצמיחה צנחה ב-20.6%.
שיעור ההשקעות בציוד ענפי טכנולוגיות המידע והתקשורת ירד ביותר מ-50% ברבעון השני של השנה. יצוא הסחורות והשירותים (למעט יהלומים וחברות הייטק) ירד ברבעון השני של 2024 ב-7.1% בחישוב שנתי, בהמשך ליציבות ברבעון הראשון של 2024 וירידה של 24.4% בחישוב שנתי (6.8% בחישוב רבעוני) ברבעון הרביעי של 2023.
יצוא השירותים ירד ב-11.6% בחישוב שנתי, כאשר יצוא השירותים האחרים שאינו כולל תיירות וחברות הייטק, ירד ב-6.9% בחישוב שנתי. סך יצוא הסחורות מענפי התעשייה, למעט יהלומים, ירד ברבעון השני של שנת 2024 ב-2.3% בחישוב שנתי. בנוסף, חלה עלייה ביצוא היהלומים וירידה ביצוא חברות ההייטק, כך שסך כל יצוא הסחורות והשירותים ירד ב-8.3% בחישוב שנתי ברבעון השני של שנת 2024.
יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, מסביר כי המשק מתקשה להתאושש מהמלחמה, בעיקר בגלל בעיות היצע ולא ביקוש. "המחסור בעובדים פלסטינים מונע התאוששות מלאה בהשקעות בבנייה למגורים. כל עוד ענף הבינוי לא מתאושש ומפונים לא חוזרים לעסקים, רמת הפעילות המקומית של המשק תשאר ממותנת יחסית", אמר לגלובס.
הוא מוסיף כי הירידה החדה ביצוא מפתיעה: "הנתונים הראשוניים עבור חודש יולי, תחילת הרבעון השלישי, דווקא מעידים על האצה". הביקוש הגבוה, הבא לידי ביטוי בצריכה הפרטית מראה עלייה על רקע עליית השכר והתמיכה הממשלתית, מדגיש כץ. "מכוון שנתוני הצמיחה החלשים נובעים מבעיות היצע ולא ביקוש, הם לא צפויים לתמוך בהורדת ריבית, בפרט על רקע סימני האצה באינפלציה במדד יולי ורמת סיכונים גיאו פוליטיים גבוהה".
