שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', פתח את שבוע העבודה ביום ראשון בבוקר בפרסום מניפסט ארוך נגד היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון והדרג המקצועי באוצר. "קשה לברוח מן התחושה כי בכל הנוגע לציבור החרדי ותקציביו, הנכם מונעים שוב ושוב מאג'נדה עוינת המקלקלת את השורה ומחפשת כל דרך, מעל ומתחת לאדמה, כדי לפגוע ולסכל", כתב סמוטריץ' למסינג ולימון. "הנכם נדרשים לבטל לאלתר את חוות דעתכם השגויה מיסודה", הורה ליועצים המשפטיים, בסמכות המוטלת בספק.
● חשש באוצר: תוכנית נתניהו לתקציב דו-שנתי עלולה לדחות צעדים כלכליים הכרחיים
● תוצר שלילי לנפש: נתוני צמיחה מדאיגים ברבעון השני
סמוטריץ' התייחס לעמדת היועמ"שית משבוע שעבר לפיה יש להפסיק את מימון מעונות היום לילדי אברכים מחויבי גיוס. במכתבו תקף שר האוצר גם חלק מ"אנשי המקצוע במשרד האוצר", מבלי לנקוב בשמות, בטענה כי "אם יש מי מהם שתומך בביטול הסבסוד, על השלכותיו הקשות הצפויות על תעסוקת נשים חרדיות וממילא על הכלכלה, אין זה אלא כי 'השנאה מקלקלת את השורה' גם אצלו והאג'נדה מעוורת את עיניו ומעוותת את שיקול דעתו".
שאלת הסבסוד למשפחות האברכים היא רק הטריגר האחרון להתפרצות של שר האוצר על עובדיו ועל הייעוץ המשפטי. ברקע מרחפת שאלה רחבה יותר, והיא מה יעלה בגורל תקציב המדינה. התקציב ל־2025 אמור היה כבר לעבור אישור בממשלה ביום חמישי האחרון, לפי לוחות הזמנים המקוריים של האוצר. זה לא יקרה בזמן הקרוב. על מנת שהשרים יוכלו להתכנס לליל התקציב המסורתי ולהתמקח בתורם על תקציבי משרדיהם, צריך להתקיים קודם הליך שכרגע תקוע. סמוטריץ' צריך להחליט איזה מן התוכניות שהציג הדרג המקצועי הוא מאמץ לתוך הצעת התקציב. במכתבו הוא הדגיש ש"מה שקובע במדינה דמוקרטית זו המדיניות של הדרג הנבחר ולא אג'נדה של פקידים ויועצים משפטיים שאינם נושאים באחריות לתוצאות החלטותיהם". אלא שבעניין התקציב, סמוטריץ' מסרב לקחת אחריות ולקבוע מדיניות כבר למעלה מחודש.
ודאות ויציבות לקואליציה
הכרעת המדיניות וקביעת מסגרות התקציב, בהן יעד הגירעון המתוכנן, אינה רק בידיים של סמוטריץ'. היא צריכה להתקבל בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו. אלא שהאחרון לא ממהר להתקדם בתהליך. גורמים בכירים באוצר מעריכים שרק בספטמבר יתכנסו השניים להחלטות. ובינתיים, בסביבתו של נתניהו מעבים את מסך הערפל באשר לכוונתו לאשר תקציב חדש בזמן לתחילת השנה. אחרי שדיברו שם על תקציב המשכי והעמדת קופסאות חוץ־תקציביות בדומה לתקופת הקורונה, נתניהו משחרר רעיון חדש־ישן: קידום תקציב דו־שנתי.
באוצר מתנגדים נחרצות וטוענים שמדובר בניסיון נוסף של הדרג הפוליטי לנסות להימנע מאישור תקציב מסודר במועדו, שיצריך קיצוצים כואבים והעלאות מסים. לטענתם, החלפת תוכנית התקציב החד־שנתי בדו־שנתי במועד כה מאוחר מצריכה עבודה מרובה וחקיקה מורכבת. זה עלול לחסל את הסיכויים האחרונים שנותרו להעברת תקציב ל־2025 עד סוף דצמבר.
חוסר בגמישות
כדי ליישם תקציב דו־שנתי, יהיה על הממשלה לתקן את "חוק יסוד: משק המדינה". החוק הנוכחי מגביל את האפשרות להעברת תקציב כזה. עיכוב זה עשוי לשמש את נתניהו וסמוטריץ' כעילה לבקשת דחייה במועד הגשת התקציב, ובכך למנוע את פיזור הכנסת. שינוי זה עלול להיתקל בקשיים משפטיים, בהתחשב בפסיקת בג"ץ בעבר נגד תיקונים דומים (ראו מסגרת).
באוצר מסבירים שגם לו היו נערכים לכך בזמן, תכנון תקציב לשנתיים קדימה אינו מתאים למצב הנוכחי של חוסר ודאות ביטחוני. קשה לחזות כיצד תיראה התמונה הכלכלית־ביטחונית ב־2025, ועל אחת כמה וכמה שב־2026. מנגד, בפן הקואליציוני, תקציב דו־שנתי יספק ודאות ויציבות לקואליציה, בזמן שנתניהו וגם סמוטריץ' היו מעדיפים כנראה לוותר על הטלטלה השנתית.
מצד שני, אחת ההערכות במערכת הפוליטית היא שנתניהו מעוניין לשמר את תקציב המדינה ככרטיס יציאה לבחירות, במקרה שיחשוב שסיכויו לנצח גבוהים יותר בעיתוי הרלוונטי. על פי החוק, אי־העברת תקציב עד 31 במרץ מובילה לפיזור אוטומטי של הכנסת. לפי תיאוריה זו, התקציב לכשעצמו לא יהווה סיבה אמיתית לפירוק הקואליציה. באמתלה של חוסר הסכמות על תקציב ובכפוף לתוצאות הסקרים, יוכל נתניהו לצאת לבחירות עוד ב־2025.
כלכלת בחירות
באוקטובר 2026 מתוכננות להתקיים הבחירות לכנסת, אם לא יוקדמו. על כן, החלטה על קבלת תקציב דו־שנתי משמעותה הכנת תקציב שבמהלך תקופתו ייערכו בוודאות בחירות. זה רק מעלה את החשש מפני כלכלת בחירות, דווקא עכשיו כשבאוצר מתמודדים עם חוב שהולך ומעמיק לאור עלויות המלחמה - הנאמדות ברבע טריליון שקל בתרחיש אופטימי של שוך הקרבות בצפון ובעזה עד סוף 2024. הדרג המקצועי מעוניין להביא להתכנסות של לפחות 30 מיליארד שקל בשנה, לרבות קיצוץ בכספים הקואליציוניים וסגירת משרדים, לקיזוז הגידול הקבוע שצפוי בתקציב הביטחון.
מעבר לשאלה המקצועית של תקציב דו־שנתי - בעד ונגד, באוצר לוקחים בחשבון כאמור שמדובר בכלל בתרגיל למשוך את הזמן ולמסמס את התקציב. כלומר, שאין כוונה אמיתית להעביר תקציב ל־2025־2026, וגם לא ל־2025 לבדה. בסוף החודש שעבר התריע ראש אגף התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, מפני דחיית התקציב וציין שהיא מחייבת קיצוצים מידיים.
בנוסף, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מאיר לוין, הזהיר בראיון בגלובס ש"אם מחליטים לא לעשות תקציב, והשיקול הוא רק פוליטי - יכול להיות שאנחנו בדרך לאירוע משפטי". הסתייגות זו מטעם היועמ"שית עומדת בעינה, אם כוונת הממשלה תתברר אכן כניסיון לתרץ את דחיית מועד העברת התקציב במסגרת תיקון חוק בצורך לגבש תקציב דו־שנתי. כוונה דומה להכנת תקציב דו־שנתי, אגב, כבר עלתה מכיוונו של יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, פרופ' אבי שמחון, לפני פחות משנה. הרעיון לא התקדם, בין היתר בשל הערכה שבני גנץ יתנגד ויפרק את ממשלת החירום.
ההצעה להכנת תקציב דו־שנתי כלל לא שותפה עם הדרג המקצועי באוצר. בתקופה האחרונה, תוכניות התקציב באוצר ותוכניות התקציב בממשלה הן קווים מקבילים שאינם נפגשים. כפי שפורסם בגלובס, באוצר הכינו תוכנית גיבוי פיסקלית למקרה שהממשלה לא תעביר תקציב במועד, מבלי לשתף בסוד העניינים את שר האוצר. ומנגד, סמוטריץ' ונתניהו מקיימים את השיח ביניהם הרחק מאוזני פקידי האוצר, שמוצאים את עצמם אובדי עצות.
??? | ???