בממשלת ה"ימין על מלא", בה יושבים גורמים ניציים למדי, מי שנחשב לגורם ממתן הוא יו"ר ש"ס אריה דרעי. הדבר בא לאחרונה לידי ביטוי בדיווחים על הסכמה נדירה בין ש"ס ליש עתיד על איסור עלייה להר הבית. בקואליציה היו מי שהדבר היה בעיניהם לצנינים. "ש"ס היא לא מפלגת ימין", גרסה ח"כ טלי גוטליב בערוץ 14. "אזכיר לכם שדרעי חתום על ההתנתקות". לאחר שהפנו את תשומת־לבה ברשתות החברתיות שדרעי כלל לא היה בפוליטיקה בזמן ההתנתקות, גוטליב הבהירה ברשת איקס שהיא התכוונה להסכם אוסלו. אז מה הייתה עמדתו של דרעי בשנות ה־90?
● המשרוקית | קרב נרטיבים: התגובה להורדות דירוג האשראי, ומה אומרות הסוכנויות?
● המשרוקית | האם תפילות ט' באב בהר הבית הפרו את הסטטוס־קוו?
לאחר בחירות 1992, בהן מפלגת העבודה ניצחה בבחירות, יצחק רבין הקים את ממשלתו השנייה. הקואליציה כללה את מפלגת העבודה עצמה (44 מנדטים), מרצ (12) וש"ס (6), אז בראשות אריה דרעי. בנוסף, הממשלה קיבלה תמיכה מבחוץ של הסיעות חד"ש (3) ומד"ע (2), שהתנו תמיכה זו בין השאר הקידום תהליך השלום עם הפלסטינים.
באוגוסט 1993 הגיעו משלחות דיפלומטיות מטעם ישראל והפלסטינים להסכם שנחתם בסודיות בראשי תיבות. ההסכם כלל הכרה הדדית בין ישראל לאש"ף והסדרי ביניים להקמת ממשל עצמאי לפלסטינים בעזה וביריחו. אותו הסכם הגיע לאישור הממשלה ב־30 באוגוסט. בישיבה, מי שהסתייג מההסכם היה שר הפנים, אחד אריה דרעי. הוא הודיע שיימנע בהצבעה, לא בהכרח בגלל התנגדות להסכם, אלא בגלל "שלא נוכל לקחת חלק באחריות הקולקטיבית לגבי המשך המו"מ וההשגחה שאכן הדברים שאנו חוששים מהם, ייושמו על הצד הטוב ביותר". לבסוף הממשלה אישרה את ההסכם ברוב של 16 תומכים מול שני נמנעים.
ב־13 בספטמבר התקיים הטקס המפורסם על מדשאות הבית הלבן בנוכחות הנשיא האמריקאי ביל קלינטון, רה"מ יצחק רבין ויו"ר אש"ף יאסר ערפאת, במסגרתו חתמו על ההסכם שר החוץ שמעון פרס ומחזיק תיק החוץ באש"ף אבו מאזן. אבל כמה ימים לפני כן קרה דבר לא פחות דרמטי: בג"ץ פרסם פסיקה שכללה את מה שמוכר כיום כהלכת דרעי־פנחסי. הפסיקה חייבה את רבין לפטר מתפקידם את דרעי ואת סגן שר האוצר רפאל פנחסי, גם הוא מש"ס. הדבר הביא לכך שיום למחרת הטקס בבית הלבן, ב־14 בספטמבר, ש"ס פרשה מהממשלה וכל שריה וסגני שריה התפטרו. ממשלת רבין הפכה לממשלת מיעוט, שיחד עם התמיכה מבחוץ זכתה ל־61 תומכים.
ב־23 בספטמבר הסכם אוסלו הגיע לכנסת לצורך אשרורו. ההסכם עבר עם 61 תומכים, הודות לחד"ש ומד"ע. מתוך ששת הח"כים של ש"ס נכחו חמישה, וכולם נמנעו. דרעי הסביר שההצבעה נעשתה בהוראת הרב עובדיה יוסף, שהנחה "להימנע ולראות ולבחון מה יהיה בהמשך".
מטעם ח"כ גוטליב נמסר בתגובה: "הימנעות! הימנעות היא קול שותק שמחזק את התומכים. קול נמנע לא נספר! רק קול מתנגד נספר".
בשורה התחתונה: דברי גוטליב לא נכונים ברובם. ש"ס אכן הייתה חברה בממשלה שגיבשה את הסכם אוסלו. עם זאת, היא לא הובילה את התהליך, פרשה מהממשלה יום לאחר חתימת ההסכם ונמנעה בהצבעה עליו בכנסת ובממשלה.
תחקיר: יובל אינהורן
