נתוני הצמיחה של ישראל שפורסמו בתחילת השבוע חשפו תמונה מדאיגה - קצב שנתי של 1.2% ברבעון השני המשקף צמיחה שלילית לנפש. בעוד ההוצאה הממשלתית גדלה, והצריכה הפרטית נותרה איתנה, הנתונים המדאיגים יותר מגיעים מכיוונה של התעשייה.
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הצביעו על ירידה של 1.9% בתוצר העסקי בהשוואה לרבעון הראשון, ושל קרוב ל־5% מול התקופה המקבילה אשתקד. אם לא די בכך, גם היצוא של סחורות ושירותים צנח ביותר מ־7% בקצב שנתי.
● סיטי: דירוג האשראי של ישראל בסכנה
● ג'יי.פי מורגן מפחית את תחזית הצמיחה של ישראל וצופה מתי תהיה הורדת ריבית
● פרשנות | נתוני הצמיחה גרועים יותר ממה שחשבנו, והסיבה היא הגידול בהוצאות הממשלה
בהתאחדות התעשיינים מספרים כי המצב בפועל מדאיג אף יותר ממה שמראים הנתונים הרשמיים של המדינה. מנתונים שהם מציגים עולה כי מספר העובדים בענפי התעשייה מתכווץ, וכך גם הפריון, התוצר והיצוא בצל המלחמה.
כך למשל, בחודשים ינואר־יולי היצוא התעשייתי צנח ב־4.7%. החשש הגדול בהתאחדות התעשיינים הוא שהרע עוד לפנינו, והם מתקשים להיות אופטימיים בנוגע להתאוששות קרבה. לפי ההתאחדות, התוצר התעשייתי מהווה כ־12% מסך התוצר בישראל והפגיעה בו משתקפת גם במאקרו. הוא כולל מגוון ענפים: אלקטרוניקה, תוכנה, טקסטיל, כימיה, פרמצבטיקה, איכות הסביבה, מזון, מתכת וחשמל, ומוצרי צריכה ובנייה.
חשש משנה אבודה
לפי רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים בישראל, "הירידה בתוצר הופכת להיות בעיה רחבה הרבה יותר כשמבינים שהחזרה למה שהיה בעבר לא תתרחש במהירות, שלא לדבר על גידול וצמיחה כדי לסגור את הגירעון התופח. חברות לא חוזרות במהירות לבצע עסקאות עם ישראל, המלחמה והסנטימנט הפסימי סביב הכלכלה הישראלית מעביר חברות למקומות אחרים, דבר הגורם לחשש ששנת 2025 תהיה במקרים רבים שנה אבודה. אנחנו דואגים שגם אחרי המלחמה הן לא בהכרח יחזרו לפה".
את הבריחה מהתעשייה הישראלית ניתן כאמור לראות באופן מובהק בנתוני היצוא. לפי התעשיינים, היקפי היצוא של ישראל דומים יותר לרמתם לפני כ־3 שנים, ב־2021. סך היצוא התעשייתי ירד מ־5 מיליארד דולרים בחודש ל־4.4 בלבד נכון להיום. הם מדגישים כי זה המצב עוד טרם סיום המלחמה, וכי "המצב יכול להיות חמור אף יותר".
במשרד הכלכלה מציינים בתגובה כי היצוא התעשייתי אומנם נחלש במחצית השנה הראשונה של 2024, אך הנתונים אינם 'מרעישים' בהתחשב במצבה של ישראל. נתוני הרבעון האחרון אשתקד, אומרים במשרד, עומדים למול שנת 2022 שהייתה שנה חזקה כלכלית והייתה טובה מאוד ליצוא.
בהיבט התוצר של ענפי התעשייה, המשרד מראה כי אומנם חלה ירידה משמעותית בחצי השנה האחרונה, אך לפני הנתונים העומדים לנגד המשרד, נראית התאוששות בייצור התעשייתי.
חסרים עובדים במפעלים
מתחילת 2024, ירדה מצבת העובדים בסקטור התעשייה ב־1.4%, ירידה המתווספת לפגיעה הראשונית של המלחמה, שהגיעה ל־2.3% ברבעון האחרון אשתקד לעומת התקופה המקבילה ב־2022. בהתאחדות טוענים כי לא מדובר בהתייעלות של המגזר התעשייתי - אלא בהשלכות של המלחמה. לדברי תומר, לא מדובר בעובדים שפשוט עוברים למקצוע אחר, אלא ב"מפונים מהצפון ומהדרום ומגוייסי מילואים, אנשים שלא נמצאים הרבה זמן וחסרים במפעלים ובתעשיות".
המחסור בעובדים מוביל לפגיעה בפריון ולעליות שכר. הנתונים שמציגים התעשיינים מראים כי הפריון לא עלה כלל השנה, אך הם מסבירים כי המצב פסימי יותר ממה שנדמה במבט ראשון. "הנתון האפסי קצת מבלבל ובראייה עמוקה יותר מצבנו הורע: היחס אומנם עמד על האפס, אך חלה נסיגה בתוצר התעשייתי וירידה דומה בשעות העובדים".
התסבוכת סביב התקציב
אי הוודאות בתעשייה גוברת גם בעקבות העיכובים בהכנת תקציב 2025. "חוסר הוודאות חוגג ופוגע ביכולת של המשק להתאושש. הגירעון מאמיר ואנחנו צפויים להיכנס גם לרבעון הרביעי של השנה ללא תקציב מסודר לשנת 2025. בעת משבר כזה, מהחמורים שידעה המדינה, אין לאף אחד זמן למשוך וחייבים לשדר לעסקים כרגיל למשקיעים", הם אומרים.
