גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילומים: אלכס קולומויסקי, shutterstock; עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אגף המחקר בבנק האמריקאי סיטי (Citi) מספק ניתוח על המצב הכלכלי בישראל וסוקר את הורדות הדירוג האחרונות שבוצעו על-ידי כלל החברות, כשהאחרונה ביניהן היא פיץ' בשבוע שעבר. בניתוחו הוא מספק תחזית כלכלית על ישראל, תוך בחינת דירוג האשראי העתידי, הסיבות שהביאו להפחתות מצד החברות השונות והצעות לייעול התמונה הכלכלית.

● ג'יי.פי מורגן מפחית את תחזית הצמיחה של ישראל וצופה מתי תהיה הורדת ריבית
● הנגיד ירון במכתב לנתניהו: "לקדם בצורה סדורה את תקציב 2025"
● פרשנות | נתוני הצמיחה גרועים יותר ממה שחשבנו, והסיבה היא הגידול בהוצאות הממשלה

סקירת הבנק מתארת כי מצב הדירוג של ישראל לא ודאי כלל, בשל ההבנה שהשווקים לא רואים סוף קרב של הקונפליקט באזור. "מרווחי האג"ח הדולריות של ישראל כבר התרחקו מהדירוג הנתון של ישראל בעקבות המתיחות הגאו-פוליטית. מתיחות זו מקשה לצפות מתי תהיה בחינה מחדש של הדירוג על-ידי החברות השונות". המרווח בין אג"ח זה של ישראל לזה האמריקאי עומד על קרוב ל-200 נקודות, נתון הדומה למדינות כמו רומניה.

ביקורת על צעדי הממשלה

הדוח של סיטי מציין לטובה את ישראל כמדינה עם כלכלה מפותחת, אך כזו המתמודדת עם אתגרים גאו-פוליטיים מורכבים שמעמידים אותה בפני לחצים פיננסיים רבים. בתרחיש הבסיסי אותו הם מנתחים, יחס החוב של ישראל צפוי לרדת כבר בשנה הקרובה. בנוסף, הם מציינים כי להערכתם ישראל מסוגלת להפחית את יחס החוב שלה בעתיד הקרוב, אפילו אם תירשם עלייה בהוצאות הביטחוניות.

לצד זאת, ניתוח מצבה הכלכלי של ישראל על-ידי הבנק תואם לתחזיות כלכליות מקבילות בישראל ובעולם: התחזית צופה צמיחה של 1.6% בשנה הנוכחית, עם "ריבאונד" של 4.9% בשנה העוקבת. רק אתמול (ג') פרסם הבנק האמריקאי ג'י.פי מורגן תחזית מעודכנת לישראל, שבה הוריד את תחזית הצמיחה ל-1.4%.

תמונת הגירעון נמצאת במצב חמור יותר. להערכתם, הוא יעמוד השנה מעל ליעד האוצר - 7.6% (לעומת יעד גירעון של 6.6%). לפי סיטי, הגירעון הגבוה נובע מסקפטיות של הבנק מרצון הממשלה להעלות מסים או לשלוט בהוצאותיה - אמירה חמורה כלפי הממשלה.

סקירת הבנק מעריכה כי אי-היכולת או הרצון של המדינה לתקן את הפער במאזן התשלומים של המדינה הוא גורם משמעותי שהביא להפחתות דירוגי האשראי וגם מהווה סיכון במבט לעתיד.

במבט לעתיד, הבנק מציע כי על ישראל לאמץ מדיניות פיסקלית שמרנית ופרו-אקטיבית, תוך התמקדות ביציבות המוסדות הכלכליים ושיפור הרגולציה הפיננסית. אסטרטגיה זו, הם מסבירים, צריכה לכלול גם גישה זהירה לתקצוב ההוצאות הביטחוניות, תוך ניסיון לשמור על איזון בין הצרכים הביטחוניים לבין הצורך בהשקעות בכלכלה האזרחית.

הדוח מדגיש את הצורך במדיניות פיסקלית מאוזנת שתסייע לממשלה להקטין את ההוצאות ולהגדיל את ההכנסות. כאמור, הוא מביע חשש לגבי יכולתה של הממשלה לבצע צעדים אלה בצורה מספקת, במיוחד אם המגזר הפרטי לא יחזור להוביל את הצמיחה הכלכלית. חזרה לצמיחה כלכלית חזקה תלויה במידה רבה בשיפור המצב הביטחוני, שהוא תנאי הכרחי ליציבות כלכלית לטווח הארוך, קובעים בסיטי.

סיכון ביטחוני ואיכות מוסדות ירודה

הבנק מתאר כי ההפחתות בוצעו בעיקר בשל בשל הסיכונים הגאו-פוליטיים, כמו גם החששות מהיכולת של המדינה לשקם את מצבה הפיננסי לאחר זעזועי המלחמה, אך גם התרחשו בעקבות החששות לגבי איכות המוסדות והמשילות.

סוכנות מודי'ס הורידה את הדירוג בעיקר בשל הסיכון הפוליטי והפיננסי הנובע מהעימות המתמשך עם חמאס והשלכותיו על הכלכלה. מודי'ס ציינה בדוח ההורדה שלה בחודש פברואר כי "הקונפליקט עם חמאס הביא לחולשה ברשויות המחוקקת והמבצעת".

בנוסף, הדוח מציין את התקיפה הישירה מצד איראן כגורם חשוב שתרם להורדת הדירוג של ישראל על-ידי S&P. גם סוכנות פיץ' התמקדה בהורדת הדירוג שלה במצב הביטחוני הקשה ובהשפעתו על הפיננסים הציבוריים של המדינה. להערכת הבנק, הדירוג בעל הסיכון הרב ביותר הוא זה של חברות מודי'ס, שלדעתם נמצא בסיכון מוגבר יותר לעומת שתי האחרות.