מנכ''ל ישראייר, אורי סירקיס / צילום: איל יצהר
15 חברות תעופה זרות שהקפיאו בחודש האחרון את פעילותן בישראל הותירו את הישראלים תלויים כמעט לגמרי בחברות הישראליות - אל על, ישראייר וארקיע - שידועות ביציבותן גם בשעת מלחמה. באותה נשימה הופתעו הישראלים גם לגלות כי מחירי הטיסות של החברות הישראליות האמירו ביחס לתקופות המקבילות אשתקד, וביקורת ציבורית נרחבת התעוררה.
● החל מ־199 דולר: אל על תציע טיסות מוזלות לארבעה יעדים וכך תחמוק מפיקוח מחירים
● חברות התעופה האמריקאיות לא חוזרות לנתב"ג, והמחירים לניו יורק מטפסים
● עם עצירה בלרנקה: כך חברות תעופה זרות ממשיכות לטוס לישראל
● מצאתם טיסה במחיר מצחיק? קחו בחשבון שהיא עלולה להיות מבוטלת
● השמיים נסגרים כמעט לגמרי, גם טיסות ישראליות בסכנת ביטול
על רקע זה הוזמנו היום (ד') מנכ"לי חברות התעופה לשיחה עם שר הכלכלה ניר ברקת. נציגי ארקיע היו הראשונים לפגוש את השר. לאחר מכן הגיעה למקום מנכ"לית אל על דינה בן טל גננסיה, והשניים הגיעו להסכמות על הפחתת מחירי הטיסות לארבעה יעדים.
את מנכ"ל ישראייר, אורי סירקיס, פגשנו לשיחה מעט לפני הפגישה המתוכננת עם השר. "התפלאתי שזומנתי", אמר סירקיס לגלובס. "המחירים שלנו הוגנים ותואמים את המחירים הנהוגים בעונה".
לדברי סירקיס, בחברה הגבילו "את מחירי המקסימום כך שיהיו תואמים לאלה שהיו ב־2022-2023. בשבועיים האחרונים מתנהל קמפיין על מחירים, ואנחנו לא מותקפים בו, כי רמות המחירים שלנו הוגנות. בתקופה הזו קרו שלושה דברים: יש פחות היצע, עדיין אין סידורים לילדים, ותשעה באב חל ב־13 באוגוסט - אז אנשים שמקפידים לא לטוס לחו"ל טסים עכשיו, ויש 'פיק' של ביקושים שגם בשנה רגילה היה גורר את המחירים למעלה".
אבל הגבלתם את התמחור של מחירי המקסימום, אז אפשר להתערב גם בעליית המחירים שנובעת מהביקוש.
"אם למשרד הכלכלה היה אכפת מהדבר הזה, הם היו יכולים לעשות מהלכים שיורידו את עלויות התפעול ויאפשרו לנו לתמחר נמוך יותר את הכרטיסים - כמו לסייע לנו במקרים שאנחנו מבצעים 'חכירה רטובה' (מצב שבו המטוס והצוות הזר מושכרים על־ידי החברה, ס"ל). אנחנו משלמים מחירים מאוד גבוהים על התפעול".
"תיירות מצריכה שלום ויציבות"
מאז פרצה המלחמה נמצאת אל על בשיא כל הזמנים, הן מבחינת מניית החברה והן מבחינת ההכנסות שלה. לעומתה, ישראייר נמצאת מאחור. "אנחנו במשך שנים בנינו את עצמנו כחברת תיירות ותעופה, ובסיטואציה הנוכחית יש הרבה פחות תיירות ויותר תעופה", מסביר סירקיס. "אנחנו משלמים מחיר על חברות תיירות קטנות כמו דיזנהאוז לדוגמה, שבשגרה מחזורי הפעילות שלה מגיעים ל־80 מיליון דולר בשנה. אם מסתכלים על התוצאות, רואים ירידה בהכנסות, אבל מקורה באיחוד (כחברת תעופה וחברת תיירות, ס"ל), וישראייר מפצה על זה. אנחנו לא יודעים עדיין מה יהיה ברבעון הרביעי, אבל אני חושב שנצליח לסגור חלק משמעותי מהפער הזה".
איך המלחמה המתמשכת משפיעה עליכם?
"למלחמה יש השפעות מקזזות. מבחינתנו אנחנו רוצים שלום - תיירות זה דבר שמצריך שלום ויציבות. אז נכון שההעדפה של הנוסעים כרגע היא לטוס בחברות ישראליות, וזה משרת אותנו. נקטנו אסטרטגיה של יציבות - לא שינינו את לוח הטיסות שלנו מאז גל הביטולים, ולא הסטנו מטוסים לאתונה וללרנקה. אנחנו מקפידים על לוח הטיסות המתוכנן שלנו. יש גידול מאוד משמעותי בנוסעים, ברבעון השני הטסנו מעל 300 אלף נוסעים, ובשלישי אנחנו צופים חצי מיליון. כשכוח־האדם נשאר אותו דבר, זה אומר שהרווחיות גדלה, וכך גם ההכנסה ממוצרים נלווים".
לדעתך ישראלים ילמדו ממה שקורה שצריך לטוס רק עם חברות ישראליות?
"אנחנו רואים את זה קורה כבר עכשיו. אנחנו מאוד עדינים עם המחירים. הם מאוד דומים לקיץ 2022-2023, ואנחנו לא מתחזרים. אנחנו רוצים לאותת ללקוחות שהעדיפו לטוס עם המתחרות כמו וויזאייר, שכדאי להם לטוס איתנו".
"לכל ישראלי הזכות לטוס פעמיים בשנה"
מדוע חברות התעופה הזרות ממשיכות לבטל את טיסותיהן לישראל, אף שכרגע אין איום ממשי למתקפה? על כך עונה סירקיס כי "תעשיית התעופה באירופה סובלת כרגע ממחסור גדול מאוד של ציוד תעופתי. זה נוצר בגלל תגובת שרשרת שהתחילה בקורונה של קווי היצור, גם של המטוסים וגם של החלפים, והמשיכה עם סדרה של תקלות באיירבאס וגם בבואינג. כל האירועים הללו השפיעו על התפוקה ועל כושר היצוא, וכתוצאה מכך יש מחסור עולמי בציוד תעופתי.
"מי שאחראי על המסחר באירופה עומד ובוחן את המצב ואומר 'מצד אחד חסרים לי מטוסים, מצד שני יש ביקוש אדיר באירופה, ומצד שלישי יש חוסר יציבות בישראל', ולכן צריך להחליט אם להקטין את התדירות או לבטל טיסות. העצימות נמוכה יותר ממה שראינו לפני כן, והיא נובעת מתהליך ניהול הסיכונים הזה. וויזאייר היא דוגמה לחברה שהייתה מקום שני בנתב"ג ב־2023, והיא טסה גם היום לישראל, אבל היא טסה בעצימות נמוכה בהרבה. זה מעיד על זה שהיא לא מפחדת לטוס, אבל היא כן מורידה בהיקף הפעילות. הירידה הזאת של החברות הזרות תימשך גם אם תהיה פה רגיעה יחסית, עמוק לתוך 2025".
אבי נקש, מבעלי ארקיע, אמר על המחירים כי "טיסות זה לא לחם". מה דעתך על זה?
"זאת דעתו. אני חושב שטיסות הופכות למוצר צריכה בסיסי. נכון שלחם זה המוצר הכי בסיסי, אבל אפשר לחיות גם בלתי טלפון וסיגריות. היום טיסה היא מוצר צריכה לכל דבר, וככה אנחנו גם ממתגים אותה. אפילו ליעדים שלנו אנחנו קוראים 'קולקציה עונתית'. אנחנו בהנחה שלכל ישראלי יש זכות לטוס פעמיים בשנה. זו מדינה שהתיירות בה מאוד יקרה, ולכן אנחנו מציעים אלטרנטיבה הרבה יותר זולה לאנשים בחו"ל, ורואים את זה בנתח השוק שלנו שעולה בצורה מתונה".
מה המצב כרגע עם המטוסים החכורים? איך מתמודדים עם הצוותים הזרים, ואילו פתרונות יש לזה?
"בשנה שעברה הפעלנו שישה מטוסים עם הצוותים שלנו ועוד שלושה מטוסים ב'חכירה רטובה'. הצוותים הזרים והמטוסים הוצבו בתל אביב וקיימו לוח טיסות משם. ב־7 באוקטובר ומעט לאחר מכן הם עזבו את ישראל, ואנחנו הקדמנו תרופה למכה - הבאנו עוד מטוס, והיום יש לנו ארבעה מטוסים חכורים. לדעתי, מתחילת המתיחות הביטחונית ביטלנו 10 טיסות לכל היותר, ואנחנו מבצעים בין 40-50 טיסות ליום".
מסלול ההכנסה של ישראייר
כאמור, הדוחות הכספיים של ישראייר התקבלו באכזבה צורבת מצד המשקיעים, כפי שהעידו מניות החברה שצנחו בצהרי יום רביעי ב־7%. התוצאות לימדו על ירידה במכירות, אך שיפור ברווחיות התפעולי ואף ברווח הנקי ברבעון השני ביחס למקבילו. ועדיין, מניית ישראייר מציגה ביצועים ירודים ביחס למתחרה הגדולה שלה בתחום התעופה בארץ, אל על. מתחילת השנה ירדה מניית ישראייר בכ־9%, בעוד שמניית אל על נסקה בכ־70%.
דוחות ישראייר לרבעון שחלף מלמדים כי ההכנסות הסתכמו ב־89.3 מיליון שקל, ירידה של כ־15% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. ההנהלה ציינה כי הירידה בהכנסות נבעה מירידה בביקושים ובפעילות החברות־הבנות, בעיקר בתחומי התיירות הנכנסת, זאת כתוצאה מהמצב הביטחוני בעקבות המלחמה מאז הרבעון האחרון אשתקד.
אולם שיעור הרווח הגולמי של ישראייר זינק משמעותית ל־19.8% מההכנסות, זאת לעומת 12.9% ברבעון המקביל אשתקד. בהקשר זה נראה כי ישראייר מצאה מסלול הכנסה רווחי ביותר בצורה של "הכנסות נלוות", קרי תשלום על מזוודת טרולי למטוס ושירותים מהסוג הזה. החברה מדווחת כי ברבעון השני נרשמה מכירת מוצרים נלווים ב־6.9 מיליון דולר, שמשקפים תוספת של 45 דולר לנוסע (בטיסה הלוך ושוב). אלה הכנסות בטווח שבין 23 ל־28 מיליון דולר לחברה בחישוב שנתי.
בשורה התחתונה הרווח הנקי של ישראייר עלה ב־44%, כאמור הודות לשיפור בשיעורי הרווחיות שהציגה בדוחות ועל אף הירידה בההכנסות, והוא הסתכם ב־7 מיליון דולר ברבעון השני. במחצית הראשונה, עם זאת, נשחק הרווח הנקי בכ־19% והסתכם ב־6.3 מיליון דולר, זאת משום שישראייר חתמה את הרבעון הראשון בהפסד.