טראמפ בוועידה במילווקי / צילום: ap, Carolyn Kaster
הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בארה"ב. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.com. בטוויטר @ChananSteinhart
במאמר הקודם דנו במשמעויות הכלכליות של המצע שמציג המועמד לנשיאות ארה"ב, דונלד טראמפ, בענייני הגירה ויחסי חוץ. הפעם נדון בהשלכות הכלכליות של נקודות מרכזיות אחרות במצעו.
● חלק ראשון | התוכניות של דונלד טראמפ לכלכלה האמריקאית מנותקות מהמציאות
● פרשנות | שני עניינים עשויים לחרוץ את הבחירות בארה"ב: הפלות מלאכותיות ומחירי המזון
מסים, מכסי מגן ומה שביניהם
חלק מרכזי בתוכניתו הכלכלית של טראמפ הוא הורדת נטל מס ההכנסה על פרטים ועל חברות. הורדת נטל זו תכלול הארכה של הקלות המס מ-2017, שנחקקו לזמן מוגבל, והפיכתן לקבועות. אותה הרפורמה שהנהיג כללה, בין היתר, הורדת מס החברות ל-20% לכל היותר; ביטול ניכויים על מסים שמשלמים אזרחי ארה"ב לרשויות המקומיות ולמדינות; ניכוי מס נוסף לחברות ארנק (שלא משלמות מס חברות, אלא מחלקות את הרווחים לבעלים).
כדי לממן את הקיצוצים האלו, הבטיח טראמפ להטיל מכסי מגן בשיעור של 10% על כל היבוא לארה"ב, ובשיעור של 60% על היבוא מסין. בפגישה סגורה ופרטית הוא אף דיבר על ביטול מוחלט של מס הכנסה והחלפתו במכסי המגן.
בשלוש השנים האחרונות ייצאה כלכלת ארה"ב לחו"ל בממוצע כ-3 טריליון דולר לשנה. היא ייבאה בשנה בממוצע 3.84 טריליון. הגירעון המסחרי של ארה"ב בשנים אלו עמד בממוצע על 840 מיליארד דולר, כמחצית מזה לסין. בשנת 2023 למשל ייבאה ארה"ב מסין 537 מיליארד דולר בסחורות. 46.4% היו מכונות וציוד תעשייתי, כ-12% היו כימיקלים, גומי, ומוצרי עור ופלסטיק. רק 13% היו תוצרי צריכה, כולל ריהוט, צעצועים, ציוד ספורט, כלי מיטה, הנעלה וכיו"ב. כנגד ייצאה ארה"ב מוצרים ב-148 מיליארד דולר. כל הייבוא הזה, וכן התחרות המקומית שיישרה קו למחיר שלו לאחר ההיטלים, עתיד להתייקר בלפחות שיעור המכס.
בכמה יסתכמו ההתייקרויות הללו? על פי מחקר של מכון פיטרסון, גוף מחקר בלתי-מפלגתי, המכסים על היבוא לארה"ב יעלו את הוצאות משק בית חציוני באופן ישיר בכ-1,700 דולר לשנה לפחות. כלומר, הן מכווצות את ההכנסה נטו של מחצית משקי הבית התחתונים באמריקה ב-3.5%.
הנתון הזה לא מביא בחשבון את השפעת צעדי תגובה של המדינות הנפגעות מהמכס. הטלת מסי יבוא נרחבים על כל שותפות הסחר האמריקאיות יביאו בוודאות לצעדי גומלין על הייצוא האמריקני. תגובות נגד כאלה, אשר על פי הערכות ייקרו את היצוא האמריקאי ב-200-250 מיליארד דולר בשנה לפחות, יפגעו כמובן בביקוש למוצרים הללו, על כל המשתמע לכלכלה האמריקאית. הערכה אחרת הוסיפה גם את העלות המשוערת של צעדי התגובה למכסים, והעמידה את סך העלות של מדיניות מכסי המגן, כולל השפעת צעדי הגומלין, על כ-3,900 דולר לכל משק בית אמריקאי.
המחיה מתייקרת, האחוזון העליון מתעשר
הנפגעות העיקריות ממדיניות מכסי המגן יהיו דווקא בעלות הברית הקרובות ביותר של ארה"ב. מלחמת הסחר של טראמפ צפויה על פי מחקר לעלות למשק המקסיקני והקנדי עד כ-4% מהתל"ג, לוויאטנם ולטיוואן כ-3%, ולאירלנד כ-2%. לסין, לעומת זאת, תעלה מלחמת הסחר רק 0.3% מהתל"ג.
זה הרבה פחות מאשר היא תעלה לארה"ב: בניתוח שערכו בטאקס פאונדיישן, ארגון בלתי מפלגתי ללא כוונת רווח העוסק מזה 85 שנה בניתוח רעיונות ומדיניות מס, סיכמו: "אנו מעריכים כי ההיטלים המוצעים יקטינו את התל"ג האמריקאי ב-0.8% וצעדי הנגד בעוד 0.4%. מבחינת תעסוקה, הם גם יעלו למשק בכ-685 אלף משרות מלאות. אם ייושמו שתי תוכניות המכסים (זו הכללית וזו של סין) וכנגד יינקטו צעדי תגובה דומים מטעם שותפות הסחר הנפגעות, כל היתרונות בצמיחה ובעבודות חדשות כתוצאה מצמצום המיסים הישירים יימחקו. התוצאה נטו תהיה הפסד לכלכלה האמריקאית".
אז במה תסתכם התוכנית הזו של מכסים תמורת מסים? עוד התייקרות בעלויות המחיה של משקי הבית, לעומת עוד כסף בכיסו של האחוזון העליון, שכיום משלם כ-46% ממס ההכנסה באמריקה, ויהיה הנהנה העיקרי מקיצוצי המסים.
עיוות מזיק שסותר את רעיונות השוק החופשי
הטלת מכסים הדדית בין ארה"ב לסין בשיעור של 60%, כפי שמציע המועמד טראמפ, לא רק תפגע מיידית בעלויות המחיה של רוב משקי הבית האמריקאים, ותחזיר את האינפלציה. היא גם תביא לשיבוש מתמשך בכלכלה, בשרשראות הייצור והאספקה, ועלולה בקלות לגרור את הכלכלה העולמית כולה, המקרטעת גם ככה, לידי מיתון חריף. אך מעבר לנזקים מיידים אלה, זוהי גם איוולת כלכלית לטווח הארוך, באשר היא משבשת לחלוטין את הקצאת המשאבים במשק.
מכסי מגן, ממש כמו סבסוד ישיר וריבית אפס, זורעים הרס במנגנון המחירים ובהקצאת המשאבים, ובכך נזקיהם גדולים וארוכי טווח. אם מכסי המגן של 60% ימנעו את יבוא הטוסטרים הזולים מסין, כפי שהצהיר ג'י די וואנס, סגנו המיועד של טראמפ, הון יזרום למפעלי טוסטרים מקומיים, שיהיו חייבים את עצם זכות קיומם למכסי המגן ותו לא, במקום לזרום לייצור מוצרים ושירותים שבהם יש לארה"ב יתרון יחסי. במיוחד כאשר אלו יפגעו במקביל בגלל צעדי התגובה בשווקים בחו"ל. כך יפסיק המשק לשפר ולהרחיב את מה שהוא טוב בו, ובמקום זאת יתבצר וישקיע בתחומים בהם אין לו מומחיות היום, ויעילות או יתרון יחסי בשנים הבאות.
תהליך זה של שיבוש בהקצאת המשאבים נזקו ארוך טווח, הן מצד הסטת המשאבים לענפים שאין בהם ערך, והן משום הקשיים בעתיד, שעה שנאלצים להיגמל מהשקעות אלו. המשק האמריקאי בתעסוקה מלאה ואינו חסר כלל עבודות המשלמות שכר נמוך, להפך - בהן הוא מעסיק מיליוני שוהים בלתי חוקיים. הטיית פעילות כלכלית מענפים בהם המשק יכול להצטיין ולהיות יעיל לכיוון ענפי יצור בסיסיים שבהם הוא אינו יעיל או מומחה, הממומנים ומסובסדים על ידי העלאת המחירים, הוא עיוות מזיק במיוחד, שנזקיו לשנים רבות קדימה. הוא גם נוגד את כל רעיונות השוק החופשי, כביכול סמל ההיכר של המפלגה הרפובליקנית.
התערבות בריבית ובעצמאות הבנק המרכזי
המועמד טראמפ אומנם בישר כי חזר בו מכוונתו לפטר את יו"ר הפד ג'רום פאוול מיד עם היבחרו. עם זאת, אך לפני שבועיים הוא הבהיר כי הוא איתן בדעתו כי צריך ש"תהיה לו מילה" בעניין קביעת הריבית במשק, והקפיץ שוב חששות כי אם ייבחר, תיפגע עצמאות הבנק המרכזי.
קשה להעריך עד כמה יצליח טראמפ ,אם יבחר, לאכוף רעיונות אלו על הפדרל רזרב. אך אפילו אם הפד לא ייכנע בקלות, די שהשווקים יתרשמו שעצמאות הפד בסכנה, ויגיעו תוצאות קשות. גם כך המשק מתנדנד בין אינפלציה שטרם נעלמה ומיתון המציץ זה חודשים מהיפוך עקומת התשואות של איגרות החוב. אם תתווסף לעיסה זו גם החשש כי הבנק המרכזי אינו שולט עוד במתרחש, וכי לגירעונות הפיסקליים הגדלים תצטרף גם מבולקה מוניטרית, שוק האג"ח והדולר עלולים לסבול מהיצעים כבדים וירידות חדות, מחשש לחזרת האינפלציה והריבית הסופר נמוכה.
חוסר יציבות שכזה גם יקשה על ממשלה למכור טריליוני דולרים של איגרות חוב לשם מיחזור החוב הישן, ומימון החוב החדש הגדל בקצב מהיר. התוצאה האפשרית: הפד יאלץ לחזור לתוכנית ההרחבות ולרכישת חלקים גדולים מהחוב הממשלתי.
למותר לציין כי אם תיפגע יכולת ארה"ב לגייס חוב, ועוד בשעה שהיא מקצצת במסים, תיפגע יכולתה לעמוד בהתחייבויות לביטוח לאומי ורפואי לבומרס, הפורשים בקצב של 10,000 איש ליום ותלויים באלה לשם קיומם. הנה כי כן מנפלאות התבונה. הקבוצה בה טראמפ זוכה לפופולריות הגבוהה ביותר, שבחרה בו בפער של מעל 42% לעומת ביידן בבחירות 2020, כוללת גברים לבנים בעלי השכלה תיכונית בלבד. בגיל 65 ומעלה, הם יהיו הסובלים הגדולים ממדיניותו הכלכלית, שעה שהמרוויחים הגדולים יהיו בני האחוזון והעשירון העליונים.
חיבור כל חלקי הצעות המועמד טראמפ, קרי מדיניות מכסי המגן, הגירוש המובטח של העובדים הזרים, ומדיניות של ריבית אפסית, יביא על אמריקה שיבושי אספקה קשים במוצרים רבים, מלווים בהיפר-אינפלציה. אם יצטרפו לצעדים הללו גם מעשים כמובטח בחזית מדיניות החוץ, ובראשם נטישת טאיוואן ופרוק ברית נאט"ו, יתחסל הסדר העולמי, "פאקס אמריקנה", השורר בעולם מאז מלחמת העולם השנייה. סדר שהבטיח שלום עולמי יחסי, שגשוג כלכלי ברוב המדינות, תנועה כמעט חופשית של מסחר ותיירות, ותחושה עולמית של סדר וקדמה.
בבסיס הסדר הזה, ומי שנהנה ממנו רבות, היה הדולר האמריקאי. הוא גם איפשר לארה"ב להערים חוב של 100 טריליון דולר על המשק האמריקאי כולו. על פי הערכת הפדרל רזרב, כ-45% מכל הדולרים שבמזומן ובמחזור מצויים בשימוש מחוץ לארה"ב. סך של כ-1.2 טריליון דולר. כמו כן כ-60% מהחובות וההלוואות מחוץ לארה"ב נקובים בדולרים, סך של כ-150 טריליון דולר. מות הפאקס אמריקנה ואובדן מעמדה של ארה"ב והאמון בכלכלתה, יפעיל לחץ עצום על הדולר, שעה שהמחזיקים בשטרות ובחובות הנקובים בו מנסים להיפטר מהם. לחצים כאלה יגבירו את הלחצים האינפלציוניים ואת עליית מחירי הסחורות, כולל זהב וביטקוין, שעה שעוד ועוד דולרים הנמצאים בשימוש ברחבי העולם "חוזרים הביתה" או מחפשים בית.
מכלול צעדיו המובטחים של המועמד טראמפ בחזית הכלכלית והגיאופוליטית ייצרו עולם חדש, מפחיד ובלתי מוכר. עולם בו שורר מיתון, נעדר שוטר עולמי ומצוי במשבר המוניטרי חריף. בדומה לשנות השלושים של המאה שעברה - אך עם נשק גרעיני. כאשר על הדמוקרטיות המערביות באירופה מאיימים דיקטטורים מרוסיה ועל אלו שבאסיה דיקטטורים מסין. זוכרים איך הסתיימה מציאות דומה אך לפני מאה שנה?