ועדת החקירה האזרחית, השבוע / צילום: ועדת החקירה האזרחית
בבוקר יום שלישי השבוע התאספו בביתן 1 בגני התערוכה חברי ועדת החקירה האזרחית לחקר אסון ה־7 באוקטובר ליום דיונים נוסף. כבר בדיונים קודמים שהתקיימו התייחסו הנוכחים לא פעם למי שלדבריהם מונעים הקמת ועדת חקירה ממלכתית. "שראש הממשלה נתניהו יואיל בטובו להופיע בפני ועדה עם סמכות חוקית שמחייבת להגיד רק את האמת", קרא השר לשעבר יזהר שי, אביו של סמ"ר ירון (נוני) שי ז"ל, שנפל באותה השבת השחורה. "הוא יצטרך לענות על שאלות קשות", הוסיף.
● תרבות | על הסרטים הצהובים וההופעות שלהם בתרבות הפופולרית
● קיבוצי ויישובי עוטף עזה הודיעו שלא יקחו חלק בטקס לציון שנה ל-7 באוקטובר
יום הדיונים השלישי הוקדש לבני משפחות החטופים, ברקע המשא ומתן המתמשך לעסקה שתשיב אותם הביתה. עינב, אימו של מתן צנגאוקר שנחטף מביתו בניר עוז, העידה בדיון. "איבדנו את האמון בהנהגה שלנו ב־7 באוקטובר, ומאז נראה שהם עושים הכל בשביל לטייח את גודל המחדל", אמרה. "במקום לקחת אחריות הם נאבקים על הסרת האחריות". בנוסף לכך, אמירה מקוממת שחשפה עינב מצד ראש המוסד דדי ברנע, כי בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית אין היתכנות לעסקה, עוררה הדים בתקשורת והוכחשה לאחר מכן בהודעה חריגה של המוסד.
גם ניצב בדימוס אמנון אלקלעי, העיד בדיונים על המחדל בנובה ובבארי. "בשעה 11 בבוקר התקשרתי למפכ"ל ואמרתי לו ששוחטים את קיבוץ בארי, הוא חזר אליי בצהריים ואמר ששולחים כוחות. בצהריים שלחו שני ג'יפים של היס"מ וכל הלוחמים נהרגו חוץ מאחד. מה אתם שולחים שני ג'יפים? אני אומר לכם ששוחטים את בארי. זה לא הגיוני, איפה כולם?".
"אנחנו הקול שלהן"
מאז השבת השחורה עלתה דרישה להקמת ועדת חקירה ממלכתית הממונה על ידי הממשלה, כדי לבחון את האירועים שהובילו לטבח ברמת הדרג המדיני והצבאי. משפחות שכולות, מפונים ועשרות נבחרי ציבור לשעבר הגישו עתירות לבג"ץ על מנת לחייב את המדינה להקים ועדה.
לפי החוק, הממשלה היא זו שמחליטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, אך עד כה היא סירבה לעשות זאת. כאשר ראו ארגוני נפגעי ה־7 באוקטובר כי הממשלה עומדת בסירובה הם הקימו מיזם - ועדת חקירה אזרחית, שקמה על ידי אזרחים ללא שיתוף פעולה של הממסד. בין הארגונים שהקימו: פורום הורי התצפיתניות מבסיס נחל עוז; ועד משפחות נרצחי הנובה; "קומו", הכולל את תושבי העוטף בדרום ובצפון; לובי 1701 של תושבי גבול הצפון וקיבוץ בארי.
"ועדת החקירה האלטרנטיבית היא הסיכוי היחיד כרגע לחקר האמת", אמר אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל שנרצחה בבסיס ניר עוז, ממקימי הוועדה. "אנחנו במשימת חיינו. זה לא עניין של ימין או שמאל. הרבה זמן מקננת בי המחשבה שאנחנו המשפחות השכולות נמצאות לבד. התצפיתניות נשארו לבד גם בדקות הקריטיות ואנחנו הקול שלהן מתוך הבנה שהן לא פה לתת עדות". אשל מאמין שהוועדה הממלכתית תקום. "אם היא לא תקום לא נדע איך לתקן ומה לשנות כדי שתהיה פה מדינה טובה יותר. אנחנו לא מונעים מנקמה אלא דורשים דבר אחד - שהאמת תצא לאור ושנדע איך לתקן".
לא תחליף
המיזם התקדימי החל לפעול לפני מספר שבועות, כשבמסגרת הדיונים נבדקים האירועים שהובילו לטבח, הטבח עצמו ומה קרה מאז. בוועדה חברים המפכ"ל לשעבר שלמה אהרונישקי, ראש עיריית בית שאן לשעבר רפי בן שטרית, ששכל את בנו אלרואי בקרב בבסיס ניר עוז, תא"ל במיל' יהודית גריסרו ששימשה כיועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, ואלוף במיל' איל בן ראובן שהיה חבר כנסת מטעם המחנה הציוני. בראש הוועדה ניצבת שופטת בית המשפט המחוזי בדימוס, ורדה אלשייך.
הוועדה נטולת סמכויות - היא לא יכולה לחייב בעלי תפקידים להתייצב בפניה והיא מתמודדת עם חוסר נגישות למידע ממסדי. עם זאת, חבריה מבהירים כי יש ערך רב בהקמתה, כשהמטרה המרכזית היא לדחוף להקמת ועדת חקירה. "אנחנו מודעים למגבלות", אומר המפכ"ל לשעבר אהרונישקי. "תכלית הוועדה היא לתת פה לכל מי שרוצה לדבר ואין לו אפשרות, ולנסות להניע את ועדת החקירה הממלכתית. אנחנו נפנה לה את המקום".
השופטת אלשייך, ששכלה ב־7 באוקטובר בן משפחתה המורחבת, קצין המילואים במגלן סרן יובל הלבני, אמרה כי "התחושה היא שנעשים מאמצים למסמס את הקמתה של ועדה ממלכתית. חשוב להתחיל את התהליך של איסוף העדויות ולהעניק לציבור הכואב והמצפה לתשובות". עוד היא הדגישה כי בוועדה לא מתיימרים להחליף את הוועדה הממלכתית שצריכה לקום, והחומרים יעברו אליה.
חוק ועדות חקירה קובע כי ועדת חקירה ממלכתית לא מחויבת לדיני ראיות והיא יכולה להטיל על כל אדם שתחליט לאסוף חומרים. יחד עם זאת, משפטנים אומרים כי אם הוועדה תרצה לקבל את העדויות ולהסתמך עליהן, היא תצטרך לשמוע את העדים מחדש או לאסוף את המידע באמצעות אדם שתקבע.
"זה לא תחליף לוועדת חקירה ממלכתית", מוסיפה ד"ר דנה בלנאדר, עמיתת מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה המתמחה בתחום של ועדות חקירה. "ועדת חקירה ממלכתית יכולה לעשות מה שדרוש לה לאסוף מסמכים. היא מעין שיפוטית ומרוויחה משני הצדדים, לכן היא גם יכולה לבקש את העדויות והפרוטוקולים שנאספו אצלה". לצד זאת היא מציינת כי "התפקיד החשוב של הוועדה האזרחית הוא היסטורי, לתת לאנשים במה מסודרת ומכבדת, אמפטית להשמיע את הסיפור שלהם".
"המידע יישמר ויוגש"
לוועדה השומעת עדים שלושה ימים בשבוע הגיעו עד כה להעיד אנשים שהיו בעמדות בכירות מאוד - מראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, דרך שרי הביטחון לשעבר ובכירים לשעבר במשטרה בצבא ובמועצה לביטחון לאומי. לצדם הגיעו ניצולים ממסיבת הנובה, בני משפחת של קורבנות ותושבי הדרום. כל ראשי הממשלה שעדיין בחיים זומנו. יאיר לפיד צפוי להעיד בשבוע הבא ובהמשך יגיע אהוד ברק. ראש הממשלה נתניהו זומן ולא השיב לפנייה כצפוי.
כל אזרח יכול להירשם באתר הוועדה להעיד, ואכן, מאות נרשמו. קיימת אפשרות להעיד באופן אנונימי, כאשר באולם הוועדה ישנו חדר למסירת עדות חסויה, בו ניתן להעיד לאחר שצוות הוועדה מאמת את זהות מוסר המידע. בוועדה אומרים כי כבר העיד איש צבא בתפקיד וצפויים נוספים.
"אנשים מביעים עניין להגיע ולתת עדות כי הבטן של הרבה מאוד אנשים כואבת מאז השבת ה־7 באוקטובר. זו אחת הדרכים הטובות ביותר, שהמידע יישמר ויוגש אחר כבוד לוועדת החקירה ממלכתית", אומר אשל. "אנחנו הוועדה היחידה שהחלום שלנו זה שיפרקו אותנו, שתקום ועדת חקיקה ממלכתית ונפנה את מקומנו", מסכמת תא"ל במיל' גריסרו.
הציבור הישראלי נכנס לוואקום שיצר חוסר התפקוד של המדינה כבר ב־7 באוקטובר, והוא עושה את אותו הדבר גם כעת, עם הקמת ועדת החקירה הזו. הניתוק בין הממשלה לקולות מן הציבור ניכר גם לאחר שהחליטה הממשלה למנות את שרת התחבורה מירי רגב לערוך טקס זיכרון לציון שנה לטבח. בתגובה הכריזו הקיבוצים ומטה משפחות החטופים שלא ישתפו פעולה עם הטקס, תוך שהטיחו בממשלה כי במקום להשקיע את כל מרצה בהחזרת החטופים, היא עוסקת בהפקת אירועים. במקביל, הוכרז על טקס זיכרון לאומי ביוזמת ארגון קומו ונכון ליום חמישי גויסו מהציבור 1 מיליון שקלים - והמספר ממשיך לעלות בכל רגע.