גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שני אסטרונאוטים נתקעו בחלל. מחקרים מגלים - מה קורה לגוף ולנפש שלהם?

תקלה בחללית של בואינג יצרה חוסר ודאות בנוגע למועד חזרתם של שני אסטרונאוטים לכדור הארץ ● איך שינוי לא צפוי כזה בתוכניות משפיע על היומיום ועל היחסים בתחנת החלל, והאם בקרוב יהיו תרופות נגד ההשפעות השליליות על הבריאות?

האסטרונאוטים בוץ' וילמור וסוניטה ויליאמס בתחנת החלל הבינלאומית / צילום: ap, NASA
האסטרונאוטים בוץ' וילמור וסוניטה ויליאמס בתחנת החלל הבינלאומית / צילום: ap, NASA

בתקופה כזאת של ביטולי טיסות, יש כמה ביטולים שהם בכל זאת מבאסים יותר מאחרים. למשל הטיסה במסלול חלל־ארץ שהייתה אמורה להחזיר את האסטרונאוטים בוץ' וילמור וסוניטה (סוני) ויליאמס הביתה כבר לפני יותר מחודשיים, בתום משימה קצרה של שמונה ימים.

מחקר חדש מגלה: באיזה גיל הזיקנה "קופצת" עלינו?
חזית המדע | איך השפיעה התפרצות הר געש מלפני 74 אלף שנה על הגנטיקה שלנו? מחקר חדש הצית ויכוח ותיק

הם יצאו לתחנת החלל הבינלאומית בחללית סטארליינר (Starliner) של בואינג, טיסה ראשונה שאחריה היו אמורות להתחיל טיסות קבועות בחללית זו, אבל דליפת הליום ופגם בתפקוד המנועים מנעו מהם לטוס חזרה. אם סטארליינר תתוקן, הם יוכלו לשוב בקרוב. אם לא, תצטרך בואינג לבקש עזרה מהמתחרה Space X. אבל זה יהיה אפשרי רק בפברואר בגלל לוח הטיסות הקיים לתחנת החלל. עד סוף אוגוסט, נאס"א אמורה לקבל החלטה.

סוני ובוץ', שלא נערכו לפרידה ארוכה כל כך ממשפחותיהם, וגם לא ארזו כמות מספקת של מזון ותחתונים להחלפה, עשויים להישאר בחלל שמונה חדשים, ללא ודאות לגבי מועד חזרתם. איך שהייה מפתיעה כזאת בחלל משפיעה על הגוף והנפש? ומה התקלה הזאת אומרת על המשך המשימות המאוישות של נאס"א?

מתי לרוקן את הפח

איתן סטיבה, שהיה חלק מצוות אקסיום, המשימה הפרטית הראשונה לתחנת החלל, מנסה לשים דברים בפרופורציות: "האימונים מכינים את האסטרונאוטים לכל תרחיש, והם הביאו בחשבון שדבר כזה יכול לקרות".

בניגוד לתיירי חלל, חברי צוות המשימה שבה השתתף סטיבה הוכשרו כאסטרונאוטים, כך שהוא מכיר היטב את חיי היומיום של הצוותים ואת ההכנות שהם עוברים לפני השיגור.

איך מתאמנים לקראת משימה כזאת כדי לשמור על הבריאות הנפשית והפיזית?
"ההכנה אולי החשובה ביותר, וזו שנאס"א משקיעה בה תשומת לב רבה, היא הגיבוש הצוותי. הצוות שלנו, לדוגמה, עבר שבוע באלסקה, מסע קשה שהוא באמת גיבוש. התאמנו לא רק עם הצוות של אקסיום, אלא גם עם הצוות שהמריא לפנינו לתחנה. תרגלנו תרגולי חירום, מצבי איבוד לחץ או שריפה, ברמה שידענו כל אחד איזה מטף הוא לוקח ולאן הוא הולך כדי לא להפריע לאחר. אסטרונאוטים שהקריירה שלהם היא בנאס"א עוברים אימונים כאלה כל הזמן.

איתן סטיבה, מייסד רקיע / צילום: אורי בורג

"מבחינה פסיכולוגית, שמו דגש רב על התמודדות עם כישלון. יש שיחה שבועית עם צוות רפואי ועם פסיכולוג, שואלים איך אתה מרגיש, אם דיברת עם המשפחה, אם התגעגעת. אם אתה מסתדר עם אנשי הצוות ואם יש מתיחויות".

ויש, מן הסתם.
"יש עומס פסיכולוגי אמיתי בשהייה עם אותם אנשים לאורך זמן במקום מאוד צפוף, שאי־ אפשר לפתוח בו חלון ולנשום אוויר צח. כשהגענו, ראינו את ההבדל בין הצוותים, אלה שהיו שם חודשים רבים ואצל חלקם ניכרו השחיקה והגעגועים, לעומת צוותים חדשים שהיו דרוכים לקראת פעילות אינטנסיבית ועבודה קשה. הוותיקים כבר יודעים לרחף יפה. החדשים עוד צריכים ללמוד כמה לדחוף את עצמם כדי לזוז נכון. לומדים בהדרגה איך דברים באמת פועלים בתחנה. למשל, באילו קופסאות נמצא האוכל הטוב, ומתי נהוג לרוקן את הפח, האם כשהוא מלא או קצת לפני".

נשמע כמו בצבא.
"יש הרבה דמיון ברוח הגיבוש והעזרה ההדדית. בנאס"א יש גם המון עבודה סוליסטית. כל אחד נמצא במרוץ נגד השעון להספיק את משימותיו. בסוף היום יש תחקיר, ומה שיפה הוא שכולם בעד כולם, וכל אחד רוצה שבסוף היום יגיעו לתחקיר אסטרונאוטים מחייכים בתחושה שהצליח להם. לכן, למרות שהמשימות הן עצמאיות, כל הזמן מסתכלים מסביב לראות מי צריך עזרה".

כולם נמצאים תחת זכוכית מגדלת. "כשיוצאים למשימה אנשי הצוות יודעים שהם מצולמים בין שש בבוקר עד סוף התחקיר של שמונה בערב. כל אחד מלווה במדען בכדור הארץ שמסתכל על כל דבר שהוא עושה", מספר סטיבה.

להחזיר את השליטה

החיים בתחנת החלל משימתיים מאוד, אבל מה עושים עם אסטרונאוטים שנמצאים שם הרבה מעבר לזמן שהוגדר להם במשימה? הם עלולים להשתעמם ולפגוע באיזון החברתי העדין הזה.

נטע ויזל, יועצת ארגונית גלובלית, מרצה באוניברסיטת החלל הבינלאומית וראש מדעי ההתנהגות במרכז להדמיות חלל די־מארס במכתש רמון ומרצה באוניברסיטת החלל על מנהיגות ודינמיקה של צוותים, אומרת שהאסטרונאוטים נמצאים עכשיו בתקופה שמוגדרת במחקר הארגוני VUCA - תקופה של חוסר ודאות. התוכנית השתבשה, הם לא בטוחים מה הם צריכים לעשות עכשיו, ועד מתי. "וכבני אדם, אנחנו זקוקים לתחושת שליטה בסיסית בחיים שלנו".

את מדברת על האסטרונאוטים, כן?
"אני תמיד אומרת שהחלל מסקרן אותנו כי הוא הכי רחוק מהיומיום שלנו, אבל איכשהו גם הכי קרוב".

עם זאת, היא אומרת, "אסטרונאוטים נבחרים קודם כול בזכות היכולת שלהם להסתדר, ועד היום לא שמענו על מישהו שהתמוטט נפשית בחלל".

איך היית ממליצה לנאס"א לנהוג בהם כעת?
"האסטרונאוטים צריכים להרגיש קודם כול שמספקים את הצרכים הבסיסיים שלהם. הם צריכים לו"ז פעילות שיספק להם תחושת משמעות. ככל שהם ירגישו שלא סתם שכחו אותם בקוסמוס אלא יש תועלת בכך שהם שם, כך מצב הרוח שלהם צפוי להשתפר. במקביל, בנאס"א צריכים לתת להם תחושה שהם לא רק כסף שמתבזבז עכשיו, אלא שאכפת מהם כבני אדם. וכמובן, שקיפות ככל האפשר, כדי לתת להם אופק".

רמז לגבי מצבם של שני האסטרונאוטים אפשר לקבל מכתבה שפורסמה במגזין Time. נטען שם שאף שהם בכירים ומנוסים, הם מקבלים עכשיו את המשימות שתושבי התחנה האחרים מוכנים לוותר עליהן, כמו לתקן את השירותים.

למה חשוב להחליף בגדים

ומה עם כביסה? אין אפשרות כזאת בתחנת החלל. בדרך כלל, אסטרונאוטים פשוט משמישים סט אחד של בגדים לאורך כמה ימים, ואז מחליפים אותם בחדשים שארזו מראש. ואל תחשבו שלא מזיעים בחלל. הטמפרטורה בתחנה היא 18־26 מעלות, טווח שמזמן הזעה בפעילות מאומצת, והחיידקים בגוף שגורמים לזיעה להסריח מגיעים עם האסטרונאוטים מכדור הארץ. מאחר שהם בסביבה קטנה וסגורה, כל ריח יורגש לאורך זמן, אם לא יטופל.

בנאס"א לוקחים את העובדה הזאת מאוד ברצינות, משום החשש שריח עז יגרום לאסטרונאוטים בחילה עד חוסר תפקוד, או ימסך ריחות שאמורים לסמן להם שמשהו לא תקין בתחנה. לכן חוץ ממערכת טיהור אוויר מתקדמת בתחנה עצמה, יש לסוכנות החלל פאנל של "בודקי ריח" שמרחרחים כל חפץ כדי לוודא שהוא אינו מסריח מדי לפני שמאשרים את שיגורו לחלל מלכתחילה. את כל זה סיפרנו כדי להסביר עד כמה חשוב שהאסטרונאוטים התקועים יחליפו בגדים.

מאחר שהם לא ארזו מספיק בגדים מראש, שני האסטרונאוטים האריכו את השימוש בבגדים הקיימים עוד יותר, עד שבשבוע שעבר חללית אספקה הביאה להם חדשים, לצד מזון לכל הצוות.

תרופה לדלדול שרירים?

בעיה אחרת היא ההשלכות של שהייה ממושכת בחלל על הבריאות, ובמיוחד על דלדול השריר. האסטרונאוטים אמנם עושים אימונים פיזיולוגיים לפני הטיסה, אבל לדברי פרופ' שנהב שמר, מהחוקרות המובילות בעולם בתחום דלדול השריר, נשיאת המשקל אינה מול כוח גרביטציוני.

"תהליכי אובדן מאסת שריר, מבחינה פיזיולוגית, דומים בין שהטריגר הוא שהייה בחלל ובין שהוא הזדקנות, רעב, סוכרת או סרטן, או חולים ששוכבים ללא תזוזה. ההבדל הוא הקצב", אומרת שמר.

כדי לחקור מה קורה לשריר בחלל, המעבדה שלה בטכניון רכשה מכונה המדמה מיקרוגרביטציה על ידי שינוי מתמיד של כיוון תאי השריר שגדלים עליה. הסיבוב המתמיד ממזער את השפעת כוח המשיכה של כדור הארץ על דגימות השריר בתוך המכשיר. "כך למדנו שבתוך 12 שעות מהפעלת מצב חוסר הכבידה, השרירים כבר מתחילים לעבור אטרופיה", היא אומרת. "לכן הגיוני בעיניי שמגבילים את המשימות בדרך כלל ל־100 יום".

עם החזרה לכדור הארץ, השריר צפוי לחזור ברובו למצבו הטבעי. "אצל אנשים שסבלו מרעב, הגוף מפרק את השריר כדי להשתמש בחלבוני השריר לייצור סוכר עבור המוח והאיברים החיוניים. זה תהליך פירוק מסודר ומבוקר של השריר בתהליך אטרופיה. כשחוזרים לאכול, השריר גדל מחדש. אצל האסטרונאוטים, התאוששות השריר לא תמיד מלאה".

שמר וצוותה זיהו במעבדה חלבון שעיכוב שלו מונע את פירוק השריר, גם במקרים של הרעבה או מיקרוגרביטציה. "במקרה של הרעבה, פירוק השריר הוא תגובה נכונה של הגוף למחסור, אבל לגבי אסטרונאוטים או מטופלים בתחילת מחלתם, אם היינו יכולים לתת תרופה שתעכב את החלבון הזה מראש, אולי זה היה מונע את דלדול השריר, שבמחלות רבות מובילה להידרדרות בסופו של דבר. יש קשר ישיר בין מאסת השריר לבין הפרוגנוזה".

מתי זה יהיה בשוק?
"אנחנו חוקרים אטרופיה מזוויות מבט שונות תוך שילוב תחומים מדעיים מגוונים ושיטות מתקדמות לזיהוי מטרות חדשות לתרופות. אתגר גדול הוא ההולכה של תרופה כזו לשריר, וכדי לעקוף אותו אנחנו כרגע מפתחים קוקטייל של רכיבי תזונה בסיסיים שהשריר לוקח מהדם. מדובר בקוקטייל שיאותת לשריר לא להתפרק למרות הנסיבות".

רבים בטח ירצו להשתמש בזה כחומר לשימור השריר בדיאטה קיצונית.
"מי שיכול לעשות פעילות גופנית, אז היא התרופה שלו. אנחנו פועלים לפתח תרופות שמיועדות למשל למי שחלש מכדי להפעיל את השרירים, חולים מורדמים ומונשמים, מי שלוקח תרופות נגד כולסטרול שפוגעות בשריר או מי שיש לו גבס, וגם לאסטרונאוטים".

שמר מדגישה כי בחלל, דלדול השריר תלוי בתופעות אחרות. "אנחנו לא מכירים את הממשקים עד הסוף עם מערכת החיסון ורקמות השומן והכבד. תפקוד השריר תלוי מאוד בכבד".

חדרי המוח מתנפחים

לצד דלדול השריר, שהייה בחלל עלולה להוביל גם לדלדול עצמות, להתנפחות עצבי הראייה ולנזק במוח. לפי מאמר שפורסם לפני כשנה, חדרי המוח מתחילים להתנפח כבר אחרי כמה שבועות של שהייה בחלל, והמצב מתייצב אחרי כשישה חודשים. כאשר חוזרים לכדור הארץ, החדרים חוזרים לצורתם הטבעית בהדרגה. לכן כותבי המאמר המליצו על הפסקה של אפילו שלוש שנים בין גיחה לגיחה, כדי למנוע נזק מוחי. זה לא הפרוטוקול המקובל היום.

התנפחות המוח מתרחשת משום שבחלל נוזלי הגוף עולים כלפי מעלה - תופעה שגורמת גם לחסימת סינוסים. זו גם הסיבה שהפרצופים של האסטרונאוטים נראים קצת נפוחים בשידורים מהתחנה.

שיאן השהייה בחלל ברצף הוא ולרי פוליאקוב הרוסי, שנשאר בתחנת החלל מיר 437 יום, במסגרת משימה שנועדה במיוחד לבדוק את ההשפעות הבריאותיות של שהייה ממושכת כזו.

כשפוליאקוב שב לכדור הארץ, הוא התעקש לצעוד עצמאית מיד עם הנחיתה, כדי להראות שבני אדם יוכלו להשלים את הנסיעה למאדים ומיד לצעוד על קרקע הכוכב. המילים הראשונות שלו אחרי הנחיתה היו "אנחנו יכולים לטוס למאדים".

חוקרים שבחנו את פוליאקוב הגיעו למסקנה שלא הייתה פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי שלו, אם כי היו תנודות במצב רוחו בשבועות הראשונים בתחנת החלל ואחר כך בשבועות הראשונים לחזרתו.

בריאותם ורווחתם של האסטרונאוטים שנתקעו בלימבו תלויות עכשיו בהחלטת נאס"א לגבי מועד חזרתם (ראו מסגרת). "אנשים נכנסים לתחום החלל כדי לקדם את האנושות, אז אני מקווה שבנאס"א יעשו את הדבר הנכון לבני האדם שתחת חסותם", מסכמת ויזל. "בסוף אנחנו רוצים שהחברה תמשיך לתמוך בחלל ושאנשים ירצו לנסוע".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון