מכרה מידע לחברות ביטוח? מערכת OnStar של ג'נרל מוטורס / צילום: Reuters, Arnd Wiegmann
באמצע אוגוסט הודיע התובע הכללי של מדינת טקסס שהוא מגיש תביעה נגד ג'נרל מוטורס בגין "איסוף שיטתי של מידע על נהגים ומכירתו לגורמים מסחריים". נטען שהחל מ־2015 אספה החברה מידע על אופי הנהיגה של נהגים בכ־14 מיליון כלי רכב מתוצרתה (מהם כ־1.8 מיליון בטקסס), שבהם הותקנה מערכת תקשורת הנתונים OnStar. על פי הטענה החברה מכרה את הנתונים לחברות חיצוניות, שהשתמשו בהם כדי ליצור "פרופילים בטיחותיים של נהגים" לטובת חברות ביטוח, וזאת מבלי ליידע בכך את הנהגים.
● השבוע בענף הרכב | גל גדול של כלי רכב חשמליים מתוצרת סין ביבוא עקיף
● מכוניות חשמליות סובלות מירידת ערך מואצת. כך תבלמו אותה
חברת GM היא אולי יצרנית הרכב הראשונה שעולה על הכוונת המשפטית בהקשר של איסוף מידע אישי מכלי רכב ומסחורו, אבל ספק רב אם היא תהיה האחרונה. הסוגיה עשויה להפוך לאחת המהמורות המשפטיות והעסקיות הגדולות ביותר שבהן נתקלה תעשיית הרכב בעשורים האחרונים.
במקביל, הרגולטורים בעולם מתחילים למקד את תשומת ליבם גם בהשלכות הביטחון הלאומי של איסוף המידע על ידי כלי רכב "חכמים", בעיקר מתוצרת סין. בשבועות הקרובים אמור הממשל האמריקאי לפרסם את התוצאות של חקירה שנערכה בחודשים האחרונים בנושא ולהציג רגולציה חדשנית, שעשויות להיות לה השלכות גם על ישראל.
הכל "לטובת הנהג"
יכולות איסוף המידע הפרטי והסביבתי על ידי כלי הרכב אינן חדשות, אולם הן התרחבו עם המעבר לכלי רכב "חכמים" שמצוידים בתקשורת דו כיוונית לרשת. הרבה מדגמי הרכב שיורדים כיום מפס הייצור יכולים לאסוף מידע בהיקף שיכול להגיע ל־8 מגה־בייט בשנייה.
המידע נאסף באמצעות חיישנים היקפיים שכוללים רדארים, חיישנים אולטרה־סוניים, מצלמות וידאו ברזולוציה גבוהה, רדאר לייזר שפועל לטווח של מאות מטרים ועוד שלל חיישנים "פנימיים", שאוספים מידע מתוך תא הנוסעים.
חלק מהמידע הזה משודר בזמן אמת לענן באמצעות תקשורת נתונים סלולרית או אלחוטית. חלק אחר נאגר בתוך הרכב ומשודר ליצרן כשהרכב מתחבר למחשב השירות במוסך או בעת טעינה בעמדת טעינה חכמה, במקרה של רכב חשמלי. בדגמים מודרניים נתונים רבים מעובדים בתוך הרכב עצמו בזמן אמת באמצעות מעבדי־על ממוזערים בעלי כוח מחשוב רציני.
זרימת המידע היא דו צדדית, וכמעט כל רכב מודרני מכיל רכיב תקשורת שמאפשר לו לקבל עדכוני תוכנה אלחוטיים מהיצרן (OTA), כך שבתיאוריה היצרנים יכולים לשדרג את יכולות האיסוף עם הזמן.
הנימוקים הרשמיים בתעשייה לפעילות הזו הם שדרוג בטיחות הרכב והשירותים שניתנים לנהגים, כמו חוויית משתמש משופרת, מערכות סיוע חכמות לנהיגה וכדומה. אולם, אין ספק שלנתונים הנאספים יש ערך מסחרי רב עבור יצרני הרכב ואפילו עבור יצרני רכיבים ומערכות שמותקנים ברכב.
אירופה מתעוררת, חלקית
הרגולציה האירופית כבר מטפלת בסוגיית השימוש המסחרי שעושים כיום גופים "מורשים", כמו יצרני הרכב, במידע הנאסף. השנה אישר האיחוד האירופי את "חוק המידע" שמסדיר את הזכויות המסחריות על המידע הנאסף ממכשירים "חכמים", כולל כלי רכב, מטיל מגבלות על אופי המסחור שלו ומסדיר את הנגשת המידע לנהגים, שמהם הוא נאסף.
החוק ייכנס בהדרגה לתוקף החל מסוף 2025 אבל בינתיים הרגולטורים האירופים דווקא פותחים עוד "דלתות אחוריות" לאיסוף מידע משמעותי מכלי הרכב. כך למשל, תקינת הרכב האירופית החדשה, שנכנסה לתוקף ביולי 2024, מחייבת כל יצרן להתקין בתא הנוסעים של דגמים חדשים "חיישן לזיהוי עייפות נהג". במילים אחרות מצלמת וידאו זעירה, שמכוונת ישירות אל הנהג ומסוגלת לבצע ניתוח ביומטרי של הבעות פנים (עצימת עיניים ופיהוק למשל) או של תנוחת הראש, שמעידה על הסחת דעת מהכביש.
אלא שתוכנות AI מתקדמות, שמותקנות בכלי רכב או בשרתים מרוחקים, יכולות לבצע עם אותם חיישנים גם זיהוי ביומטרי מלא של הנהג והנוסעים, לתרגם תנועות שפתיים לשפה ואפילו לבנות "פרופיל התנהגותי" של הנהג. זה נשמע כמו מדע בדיוני אבל זה רכיב שמחויב להתקנה בכל רכב חדש, שמגיע לישראל וכבר כלול בהרבה כלי רכב סיניים שהושקו בשנתיים האחרונות וכמובן ברכבי טסלה.
התקינה האירופית החדשה מיולי מחייבת גם להתקין ברכב חדש "קופסה שחורה", שמכונה גם "מקליט נתוני אירוע" או EDR. הקופסה הזו אוספת מידע רציף על מהירות הרכב, מצב דוושות התאוצה והבלמים, חגירת חגורות הבטיחות, זווית ההיגוי, פתיחת כריות אוויר וכו'. אם מזוהה מצב שמנותח כתאונה או "כמעט תאונה", כמו בלימה חדה במיוחד או התנגשות, הנתונים נאגרים בקופסה השחורה לתקופה בלתי מוגבלת וניתנים לשליפה באמצעות התחברות למחשב הרכב.
נכון להיום אין עדיין בישראל גופים רשמיים שיודעים איך לשלוף את הנתונים הללו ולנתח אותם לצורך חקר תאונות. גם אין חובה על נהג שמעורב בתאונה לספק גישה לנתונים. אולם יש בשוק הפרטי יכולת לאחזר ולעבד את המידע לטובת חברות ביטוח, למשל. בקיצור, אם טעות שלכם הובילה לתאונה כבר לא תוכלו להכחיש. המכונית יודעת ויכולה "לספר" לאחרים.
סכנה לביטחון הלאומי?
מסחור הנתונים מטריד ברמת צנעת הפרט, אבל נתונים שנאספים ממיליוני כלי רכב חכמים על ידי ממשלות זרות, הם כבר בעיה של ביטחון לאומי. לנתונים עשוי להיות ערך משמעותי לגופי ביון ממשלתיים או אחרים, למשל לצורך בניית תמונה עדכנית של תשתיות רגישות במדינת מטרה או בעיר ספציפית ממספר רב של כלי רכב חכמים שנוסעים בה. או לצורך מעקב ואיסוף מידע על מטרות בעלות ערך.
במקרה של זיהוי פרטני של הנהג וצילומי וידאו ניתן לעקוב אחר פעילות ואחר יחידים שנמצאים ליד מתקנים ביטחוניים או כלכליים רגישים. לחלק מכלי הרכב החכמים מהדור האחרון יש יכולת ללמוד ולאגור קבצי נתונים ביומטריים כמו טביעת אצבע, זיהוי קולי או זיהוי פנים שמשמשים כאמצעי לאבטחת הרכב ולזיהוי הנהג. חיישנים אחרים מסוגלים לאסוף נתונים גם בחשיכה וכמעט כל כלי הרכב החכמים יכולים לשאוב מידע שאגור בטלפונים של הנוסעים, ולהעביר אותו "החוצה".
כאמור, בתוך מספר שבועות צפוי הממשל האמריקאי לחשוף ממצאי חקירה שערך על סיכוני הביטחון הלאומי של כלי רכב חשמליים מתוצרת סין, בהם על פי סוכנויות הידיעות יתמקדו המגבלות.
עבור האמריקאים זו בעיקר "פעילות מונעת", מכיוון שנוכחותם של כלי רכב כאלה בארה"ב היא מזערית. אבל בישראל כבר נעים קרוב ל־150 אלף כלי רכב חשמליים חכמים עם יכולות איסוף מידע מקיפות, שמחוברים ישירות לשרתים בסין, חלקם בשליטה ממשלתית. אם ארה"ב תחליט להדק את הפיקוח בנושא בנימוק של ביטחון לאומי, יהיו לכך גם השפעות בישראל - בין אם אלה הגבלות תנועה וחניה של כלי רכב חכמים ליד מוקדים רגישים או גל של תביעות ייצוגיות.